אנחנו, אביב הורוביץ ורות נואמה, היינו רוצים שבעלון הקיבוץ יהיה גם מדור לילדים. אז החלטנו לכתוב אותו בעצמנו

למי שלא מכיר אותנו, אנחנו כמעט בני תשע, מכתה ג' בבית "האורן". האמת שכבר כתבנו טור אחד שלא התפרסם, אבל בימי הקורונה חשבנו שזה יעניין את כולם.

אנחנו בבית כל הזמן, הרבה במסכים וקצת בתחביבים: באורווה (רות ניסתה ורוצה להמשיך) גלגיליות, קצת מסתובבים בקיבוץ, מדברים בשיחות זום, דופקים בקיר לשכנים, עושים שיחות וידאו ונפגשים גם קצת בחוץ.

אביב: אני לא מפחד מהקורונה אבל רות קצת מפחדת לפעמים ואחרי שהיא תיגמר, נמהר ללכת לישון אצל סבתא ונתחבק איתה שעה!

אז הלכנו לבדוק איך זה אצל אחרים…

שי זילבר, איך אתה מרגיש?

לא טוב לי ולא רע לי.

האם אתה נפגש עם חברים?

אני נפגש עם השכנים ועם נירפוד (ניר מורג).

האם אתה מעודכן במצב?

אני מתעדכן כשאמא ואבא שלי רואים חדשות.

האם אתה מודאג שתהיה קורונה בקיבוץ?

אני מפחד שהקורונה תגיע לקיבוץ, כי סבא וסבתא שלי גרים בו.

תודה לך שי שענית על השאלות

בשמחה.

רונה פיינברג, מה את עושה ביומיום?

אני רואה הרבה מסך, עושה יצירות ומכינה אוכל לזקנים.

האם את רואה חברות?

כן אבל רק את רות נואמה ואת נעמי עמית.

האם את לומדת בגוגל קלאסרום?

כן.

האם את מטיילת בזמן זה?

כן. אני יוצאת לטייל עם רות נואמה.

תודה שדיברת איתנו.

לביאה בן אור, האם  למדת  משהו חדש בתקופת הקורונה?

למדתי שני דברים חדשים. הדבר הראשון – למדתי לבנות אתר ובניתי אתר למערכת החינוך של גבעת חיים איחוד. לימדתי את צורית, טלי וחגית להעלות דברים לאתר. הלימוד הזה מרתק אותי מאוד ומשמח אותי מאוד. הדבר השני הוא לעשות צ'יקונג.

את מתעצבנת כשאת יותר מדי זמן בבית?

אני ממש לא מתעצבנת כי יש לי המון עשבים בגינה שאני צריכה לתלוש.

יש לך מה לעשות בבית?

בטח.  יש לי מלא דברים לעשות. למשל לעבוד באתר ואני גם עובדת מהבית בזום.

איך את שומרת על קשר עם המשפחה?

אני מקריאה סיפור לנכדים שלי, מצלמת את עצמי מקריאה ושולחת אליהם.

תודה לביאה. ביי

עקיבא הורוויץ, מה אתה עושה בימי הקורונה?

אני עובד הרבה בגינה. מכין  כל מיני דברים מיוחדים לאכול, למשל סלט וולדורף, עושה חצילים על האש (אתם יודעים שזה מסריח מאוד, אז מה אני עושה? כאשר שלי הולכת להתקלח, ישר אני שם את החצילים על הגז). אני גם רוכב על אופניים בפרדסים, יום כן יום לא.

זה לא בדיוק לפי החוק, תפסו אותי ליד האגמון של עין החורש ונתנו לי קנס. השוטר שאל "מה יש לך להגיד?" אז אמרתי: "תוותר לי". והוא כתב בדו"ח: "לנאשם היה רק דבר אחד להגיד – תוותר לי".

נסעתי עם שלמה כהן, אז אמרתי לשוטר "לפחות תוותר לשלמה", אז הוא וויתר ושילמנו חצי-חצי, כמו שחברים עושים.

איך אתה שומר על קשר עם אנשים?

יש לי טלפון, וואטסאפ  ואני גם באינטרנט ובזום. יש הרבה ישיבות בזום עם הקיבוץ ועם חברים.

אתה מפחד להדבק בקורונה?

אני לא מפחד, אבל שלי מפחדת מאוד.

ומה תעשה אחרי שתגמר הקורונה?

אבוא לחבק את כל הילדים וכל הנכדים שלי. בקיצור אני מתכוון שבוע רק לחבק אנשים

ויש לי גם סיפור בשבילכם –  אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל עכשיו זו תקופת הדגירה של הנקרים. היינו בבית ופתאום שמענו "פאק פאק פאק". אז גילינו שנקר אחד התלבש על עץ הזית שלנו. עשינו כל מיני דברים להבריח אותו, ובסוף הוא הלך ואז גילינו שעבר לדוד שחר.