ביום שישי האחרון , פורסם בדף המידע השבועי "בתוככינו" עדכון בנושא "תביעת מספר חברים את הקיבוץ בגין החלטת הקלפי על הגדלת חלקת המגורים".

(העדכון הנ"ל נמצא גם באתר הקיבוץ).

שבתי וקראתי את העדכון הנ"ל מספר פעמים במהלך הסופ"ש.

נגינתו ונימתו סכסכנית, פלגנית, מבזה ומאחזת עיניים ואין בה דבר המשקף ערכים של קהילתיות כלשהי, לא כל שכן ערכי קהילה של קיבוץ, גם אם הוא כזה הקרוי מתחדש…

חמורה מכך (ואולי לא)  היא העובדה המעציבה והמכעיסה, לסירוגין, שהעדכון הזה פשוט מסולף!

אשתדל להבהיר את הדברים.

כך נפתח העדכון:

"…לאחרונה יזמו שישה חברי קיבוץ הליכים כנגד הקיבוץ והחלטותיו… בעקבות ה ה ח ל ט ה על הגדלת חלקת המגורים".

– נכון חלקית, משקף רק חלק מהתמונה: ששת החברים (האמיצים ) פנו לביהמ"ש  ל פ נ י  ההצבעה  ו ה ה ח ל ט ה, והם עשו זאת מאחר וחשו כי לא מקשיבים להם, למצוקותיהם ולטענותיהם – ומסתבר בדיעבד שלא רק להם, כי אם ל- 40% מחברי הקיבוץ הזה…

עוד מעדכנים אותנו  כי:

"…לא פסל בית המשפט את קיום האסיפה ולא את ההצבעה שהתקיימה לאחריה וכן לא פסל או הטיל דופי בהחלטה עצמה".

– נכון כמעט במאה אחוז: ביהמ"ש גם לא קבע שהקיבוץ יקים אתר הנצחה לפרה האהובה והג'ינג'ית וויויאן וגם לא תבע את השבת האי לבריכה הקטנה ואת הבריכה כולה לקהילה –

ל כ ל  אלה הוא פשוט לא נדרש.

ששת החברים ביקשו מביהמ"ש לאלץ את (הנהלת) הקיבוץ לקיים איתם שיח, בוררות . זה הכל.

עוד  ט ר ם  ההצבעה בקלפי  ו ט ר ם  הדיון שנערך בביהמ"ש ושבגינו יצא "העדכון" הנ"ל, מתח השופט שפסר ביקורת נוקבת על התנהלות הנהלת הקיבוץ כשכתב את הדברים המובאים מטה, בתחתית הרשימה.

בדיון בביהמ"ש, שנערך שלא לפרוטוקול, אף תהה השופט כשהוא שואל את עו"ד רגב, מי שמייצג, לבושתנו, את הקיבוץ: "מה קרה לתנועה הקיבוצית? ומה קרה לגבעת חיים, הקיבוץ המפואר, שאין הוא מקיים דיאלוג עם חבריו? השאלה הייתה רטורית אך חדה ומדוייקת.

הפיסקה הבאה מתוך עדכון ההנהלה עצובה, פוגעת ומכעיסה ביותר, שקר סתמי ואחיזת עיניים:

"הקיבוץ, מתוך רצון טוב, נאות להגיע להסכמה עם התובעים לפיה ההתדיינות בנושא תועבר להיות בפני רשם האגודות…".

האמינו לי, נכחתי בדיון בביהמ"ש ואם היה רצון טוב בסיטואציה ההזויה, העצובה והכואבת הזו, הרי שהוא בא מצד קבוצת החברים  ש"נאותו" לאפשר להנהלת הקיבוץ להגיש תוכנית פיתוח כלשהי – בהחרגה מפסיקתו של השופט שקבע כי הקיבוץ לא ייעשה כל פעולה שהיא בגדר בלתי הפיכה, למול גורם פנימי או חיצוני כלשהו.

הקיבוץ לא נאות ולא בטיח – השופט שפסר, סגן נשיאת ביהמ"ש, תבע מהנהלת הקיבוץ – לשוחח עם חבריו ולבוא לידי בוררות.

שום רצון טוב.

אני מביא כאן את מה שראוי היה שיו"ר הקהילה המשוסעת שלנו יביא לידיעת הציבור מזמן, פסיקת השופט – ולא הודעה מסולפת ומסלפת.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896