אנחנו, כמדינה וכקיבוץ, נמצאים בשלב לא ברור במלחמה בה עדיין לוחמים אלפים וביניהם חבר'ה מהקיבוץ, בעיקר בסדיר אך גם במילואים. בין המילואימניקים נמצאים חברים שהתנדבו ומשרתים בנאמנות ומסירות ראויים לציון. קשה להעביר את התחושות הטריות והחיות כל-כך, כשאנחנו עדיין בעיצומו של האירוע ומטרות המלחמה המוצהרות רחוקות מהגשמה. החטופים, עדיין לא איתנו וסובלים באופן כואב, כאשר […]

תודה רבה לאבי על תפוז הזהב. הוא בהחלט היה אחד מהבחירות שלי לתפוז הזהב.  אני מגלגל את התפוז הזהוב לשלמה כהן.   את שלמה פגשתי בצמתים שונים בחיים בקיבוץ – כמדריך בשכבת הנעורים, כאחראי על הסטודנטים וכו'.  מאז עד היום המפגש עם שלמה נעים, ידידותי והומאני. שלמה נותן לי הרגשה של עניין כנה במצבי ובמעשי. 

"מחר בחמש", שולח לי סיזל הודעת ואטסאפ בלילה שלפני כן ואני מתייצב בשעה היעודה במשרדו שמתברר כריק, חשבתם שזה כל כך פשוט לתפוס אותו? אני מציץ לחדר ממול ומוצא אותו בתוך ישיבה המורכבת מחבורת גברים שנראים לא קיבוצניקים בעליל (עוד מעט נספר על מי ועל מה נסבה ישיבה זו). אני עושה לו סימונים טקטיים כדי […]

בשבת ההיא הוקפצתי יחד עם חברי לגדוד 9207, גדוד חי"ר המשתייך לחטיבת ירושלים, היישר לימ"חים במחנה שדה תימן (כל קשר לח'ותים מקרי בהחלט) בואכה באר-שבע. לא ידעתי באותו רגע לאיזו גזרה נצטרף בלחימה, אבל היה ברור שהפעם מדובר בצו 8 שונה בעוצמתו מהפעמים הקודמות. הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ובחוגגי המסיבה ברעים, […]

זה סיפור על מקום קטן, סיפור על קשר, סיפור על קהילה (להבדיל מ"קהילה") ובעצם, כמו כל הסיפורים הטובים – זה סיפור אהבה. המקום הקטן הוא הגינה הקהילתית, הקשר הוא הקשר בין האדם לצמח, הקהילה מורכבת מכמה פרטים השותפים לחזון ולעשייה והאהבה – קשורה לכל אלו גם יחד. "לדעתי זה היה בשנת 2012", מספר אורי לין. […]

חניתה היה הקיבוץ הראשון אליו הגיעה אמי בשבוע בו החלה מלחמת העולם השנייה, לפני שהצטרפה לאבי ברמת-יוחנן ואחר-כך בקיבוץ שמיר.   כיום, 84 שנים לאחר מכן, אני פוגש בדירתם של ניר ואורית ארזי בגח"א את פרומה ליפשיץ מחניתה, אמה של אורית ושומע כי גם היא החלה את דרכה ברמת-יוחנן, אך התעקשה לעלות לחניתה, שם גר כבר […]

באחד האמשים, ביום שישי שמשי, מתייצב אמיר שילה בעמדת הראיונות של העלון, לסיכום הקדנציה שלו כנציג גבעת חיים איחוד במליאת מועצת עמק חפר. הוא מודה בהכנעה שתיכף הוא סוגר 48, נשוי לאיילת והם הורים לעומר (19) נעמה (16.5) ואורי (13.5). נולד בגבעתיים לאבא איש צבא קבע ובמסגרת תפקידו הגיעו לירושלים כשהיה בן חמש. בסוף בי"ס […]

אברהם סינדליס מבין ערבית ועוקב אחר המדיה של ערביי ישראל המכנים עצמם פלסטינים. כעורך פתוח, ביקשתי ממנו לסקור את גישתם הלאומית כפי שהיא באה לידי ביטוי בכלי התקשורת שלהם, ללא כחל ושרק כאשר ברקע נמצאים המשבר הגדול והמלחמה בעזה (שלמה כהן). "הגיעה העת שתסתלקו / ותמותו היכן שתרצו, אבל אל תמותו בינינו / בתוך ארצנו […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]

חצילים 2 פלפל אדום חתוך לקוביות קטנות 1 פלפל חריף חתוך קטן שום (לפי הטעם) עגבניות חתוכות קטן מלח 3 כפות חומץ שמן זית פטרוזיליה שורפים את החצילים על האש, מנקים מהקליפה ושמים לילה במקרר. במחבת מטגנים בשמן זית את הפלפל והפלפל החריף. מערבבים ומוסיפים את החצילים, ממשיכים לערבב, מוסיפים שום לפי הטעם, עגבניות חתוכות […]