לפני הבאת העלון הנוכחי לדפוס, התבשרנו על מותה בטרם עת של סיוון רזמוביץ', הגננת המסורה והאהובה של גן זית אצלנו. סיוון, אם לשלושה ילדים, בת מצר, שחייה עם משפחתה באליכין, נפטרה במפתיע כשלושה ימים לאחר שנאלצה לעזוב את העבודה עם כאב ראש נוראי. "סיון, אחת הגננות הנערצות במערכת; ההודעה הנוראה נגעה בכל-כך הרבה אנשים – […]

מעבר לפאדיחה, אין לי ברירה אלא להודות שכן – במציאות הקשה וכדי לא להתייאש, אני מקיפה את עצמי באנשים טובים ומעוררי תקווה ובעשייה שתאפשר לכל אחד למצות את יכולותיו, לעשות שינוי בחייו. לכך מתווספת גם סקרנות וצורך להכיר אנשים שונים ממני וזה מאפשר לי לעשות חיבורים חדשים בין אנשים. בקיבוץ, היה לי חשוב לחבר את […]

מעליזה הנפלאה, אמא של חברתי רותי, שהייתה גם חברתי, אני נפרדת בצער מהול באהבה ובכבוד אינסופי. כי אני שואלת את עצמי תמיד: איך, מהסבל הבלתי נתפס שעברה יצאה, בעיני שלי, אישה בעלת יחס אנושי טבעי, צנוע ואוניברסלי הלכה למעשה, כמו שלא רואים הרבה במקומותינו. דלתה פתוחה לכל אדם, כל אדם. מה אכפת מאין בא ולאן […]

סיוון הייתה מחנה את הרכב שלה בערך 100 ק"מ מהגנון, מוותרת על שלושה או ארבעה חניונים קרובים יותר. פעם הזדמנו לנסוע יחד (אני נהגתי) והיא התוודתה באוזניי שהיא שונאת לנהוג ועוד יותר, שונאת לחנות. "רציתי מאוד לעבוד בגבעת חיים והשלמתי עם זה שאני צריכה לנהוג הנה, אבל לחנות זה סיוט בשבילי. אני לא טובה בזה, […]

גיורא ידיד (76) הוא ללא ספק ותיק החקלאים בקיבוץ. ממרפסת דירת המשפחה, כשאנחנו צופים בהנאה על הגינה והבוסתן הפרוסים ביופיים לפנינו, הוא הסכים לדבר קצת על הפרדס, על חוסר ההצלחה (בינתיים) לבנות בית לבנו ומשפחתו ועל כל מה שבאמצע  הזמנתי את ליונל כדי שיצלם כמה תמונות בגינה/בוסתן המזמינים של גיורא וחיה וכבר שם, עוד לפני […]

יעל ואיתי גילה התקבלו לחברות רק לפני כשנה, אך נמצאים כאן לא מעט שנים. איתי מעולם לא עזב ויעל, במקור מחדרה, נמצאת בקבוץ כ-14 שנים. כדי להכירם טוב יותר, הזמנתי את עצמי לדירתם הזמנית במתחם הנעורים לשעבר, לכוס תה ושיחה פתוחה. יעל לביא, ספרי קצת על עצמך "שנים לפני שהכרתי את איתי כבר לא גרתי […]

*אסף שרי, בנם של סימה ואליהו ז"ל, עזב את הקבוץ לפני 30 שנים, אבל זוכר הכל. פעם, אי שם בעברי הקסום בעמק חפר הבתולי וירוק העד, העטוף וחבוק פרדסי הדרים רחבי ידיים הפונים לכל רוחות השמיים ומרוצפים בחלקות מיושרות, ביקרתי לי כהרגלי בכרך האזורי הנעים והשוקק – חדרה. אהבתי מאוד את עיר המחוז שלנו, את […]

תרבות הדיור השיש רחב, המטבח מעוצב הספות, הארונות, נוח כאן עכשיו.  אומנות על הקירות, פרקט על הריצפה  נו, מה עוד את רוצה?  יש דיור ויש תרבות אבל חסר לי קצת אוויר  וכן, אני יודעת שלכל זה יש מחיר מטבעות געגועים למגע של אדמה למדרכות צרות, לרוח יבשה לגבעות כורכר עם סירה קוצנית וריח קורנית השיר […]

מה משותף למשפחות הורוויץ, שחר, כהן, קראוס, בליך, לנדאו, פיינברג, תמי הורוויץ, שלומית נחמני ויהושוע זיו, עם כמה משפחות מגוש דן? התשוקה ליפן. בשלהי הסתיו ביפן (כמו החורף כאן) יצאנו לטיול שהוא בעצם מסע גיאוגרפי, תרבותי, אנתרופולוגי, חברתי ותודעתי, לעולם אחר, קסום ביופיו, ייחודי בתרבותו ובאומנותו. עקיבא הורוויץ יזם ואירגן את הקבוצה בעזרת שלי, מרל, […]

בערך בדקה ה-20 של המשחק – סליחה הראיון – עוזי נבון משגר טיל לחיבורים. "אני מלך השערים של הכדורגל הישראלי בכל תולדות המדינה", הוא פוסק. אני מתעניין מיד מה תהיה לדעתו תגובת הקורא אלון (האווירון) מזרחי, הנחשב כמלך הכיבושים עם 206 ועוזי ממהר להסביר. "יש לי סביב 700 שערים, שכל אחד ואחד מהם תועד בידי […]

נפגשתי עם יניב ומיקה הורוויץ בצהרי יום חם, בבית שהיה ביתה של רות הורוויץ. יניב, בנם של שלי ועקיבא, עובד עם נוער בסיכון כמטפל במוזיקה באולפן מוזיקה טיפולי בגבעת אולגה וגם עם מוזיקאים מבוגרים המתמודדים עם מחלות נפש, ליד רחובות. חוץ מזה, הוא מופיע בכל הארץ באירועי שירה בציבור והפקות מוזיקליות תחת השם "עש לילה", […]

נֹגה הרץ, בת הקיבוץ, עוסקת בנסיונות לצמצם את תופעת הזנות בקרב בני נוער בישראל ומנסה תת תקווה, לאלה שנשאבו בלית ברירה למעגל הנוראי. לקראת סיום עבודתה בעמותת על"ם, הצלחתי לתפוס אותה בקיבוץ במהלך ביקור ארוך אצל הוריה   למי שלא מכיר –  נֹגה היא בתם של איציק ולאה הרץ, אחות של קרן, אוריין, אלעד ואריאל. מתגוררת […]

אני אוהבת היסטוריה. וטורי מספרים. וקניות. וכל האהבות הללו התגבשו ונכרכו יחדיו לחודש אחד בשנה. דבר ראשון, רציתי להבין איך קיבל נובמבר את השם האפל שלו, כשלמעשה הוא חודש שמח של "בין חגים" (נוצרים). מתברר, שמזה שנים רבות ישנו יום אחד בנובמבר, יום שישי שלאחר חג ההודיה שנקרא "יום שישי השחור" והוא שהעניק לכל חודש […]

שיחה עם אמן היא בהכרח מפתיעה ויוצאת דופן. כך קרה גם כשאירחתי את אמיר שפט בסלון שלי לכוס תה ושיחה על פועלו, תפיסותיו וגם קצת על מוזיקה וכדורגל, תחומי עניין ששנינו מעריכים וחולקים   אמיר, ספר על עצמך בקצרה "אני בן 41, נולדתי בירושלים. אדם עירוני מאוד במהותי כך שההוויה הקיבוצית הייתה מוזרה לי בהתחלה […]