עלון הוא אוסף של אותיות ומילים. מילים שנוגעות. מרגשות. מלמדות. מכעיסות. מפעילות. מילים. כולנו כותבים מילים. אבל לפעמים למילים יש הילה. ואז צריך לקרוא אותן בתשומת לב. לתת להן להתנגן על השפתיים, ללוש אותן בפה. לשמוע את המנגינה שלהן. להבין או לא את המשמעות שלהן. להבין את הריקוד המשותף שלהן. לחבק אותן. להכיל אותן. כאלו […]

בארי צימרמן, 2.8.2016-23.12.1951 כ"ז תמוז תשע"ו, יהי זכרו ברוך   מתוך "רבותי נברך", הטור השבועי של באֵרי בעיתון הזמן הירוק: בחיי שניסיתי, אבל הכרכים הירוקים של תולדות הפילוסופיה החדשה (ש. ה. ברגמן) נבלו בחדרי על המדף, קירקגור צעק עלי כשלא תפסתי חיל ורעדה, ויטגנשטיין שתק לי, קאנט לא ספר אותי ממטר, אפלטון התעטף בתוגה, הֶגֶל […]

קודם כל אני רוצה להודות לרענן הרמן על שהעניק לי את תפוז הזהב. מאד התרגשתי מכך. בחרתי להעניק בכבוד את תפוז הזהב לחיימקה ורדי. בודאי רבים מסכימים איתי, אבל אני רוצה לציין את הנקודות שבעיני מייחדות את פועלו של חיימקה. חיימקה למעשה הקים את הנוי של גבעת חיים איחוד. כשאני מסתובבת ברחבי הקיבוץ אני מתפעמת […]

זהו… אנחת רווחה אנחנו אחרי… בפגישה הראשונה של צח"י עם כל בעלי התפקידים בנושא הפסקת החשמל וההערכות אליה, הציע אייל ניסן לעשות מהלימון לימונדה… נדמה שלמרות שהלימונדה היתה מרירה מעט (בעיקר לאלו שחוו אותה בביתם!) עברנו את ההפסקה יחסית בשלום ולמדנו הרבה. הפסקת החשמל היא אירוע צח"י (צוות חירום ישובי)? למרות שהפסקת החשמל הייתה יזומה […]

אז מה אומר לכם? בהחלט לא פשוט התפקיד שלקחתי על עצמי, אך ללא ספק אני נהנה מכל רגע. אני רואה את העץ כחלק מרכזי בענף הנוי שלנו. אני חושב שהחיבור שלנו אל הטבע חשוב מאד. וכן, נוי הוא טבע שהאדם יוצר, עכשיו רק תלוי מי האדם… ליצור טבע הרי זה יומרני, לא אפשרי. כנראה גם לא […]

יום אחרון במרפאה. קצת לחץ. לא פשוט לתפוס אנשים במרפאה. בכל זאת למרפאה בדרך כלל מגיעים כשלא מרגישים טוב. פגשתי חברים וחברות במרפאה, ושאלתי אותם על התחושה לגבי המעבר ועל זכרונות מהמקום. שלומי שרון: "קודם כל צריך להגיד שהמשפחה שלנו היא לקוחה קבועה במקום… לא לקחנו כמובן מאליו את היחס האישי במרפאה, את העובדה שאפשר […]

הימים ימי שלהי העונה החמה, והסתיו כבר החל לשלוח את סימני בואו. באווירה זו, בזמן אחר-הצהריים קיציים, יצאתי לפגוש את אורי לין כדי לשמוע על הגינה הקהילתית הפורחת שאת יבולה המרשים קשה לפספס מהכביש ההיקפי של הקיבוץ, באזור שכונת החיילים (בין הבניין "החדש" לכביש הראשי). ואין כמו להכיר את מושא הסיקור מלראות אותו בעיניים (ובמקרה […]

  אבא, במשך כל ימי חייך היית מחובר ליצירה בעשרות דרכים שונות. כולן מקוריות, ייחודיות וכל כך מאפיינות אותך. היצירה והיצירתיות היו חלק ממך גם מחוץ לסדנא. היית מסתובב בכל הארץ, מסתכל בחצרות הגרוטאות, מחטט בפחים, וכמו פסל שרואה בגוש האבן את המוגמר, כך אתה ראית בחפצים מוזנחים את הייעוד שלהם בגילגולם החדש. אספת ידית […]

יוני הוא חצרן בתי הילדים (כבר יותר מארבעים וחמש שנים, ספרנו.) בהתחלה עם חיים ידיד סוחבים הכל בשניים ואחרי שחיים הלך לעולמו אז רק יוני, לבד. יוני זה לא רק תעשה לי תביא לי, החל מלתלות תמונה, להתקין גדר, לבנות תפאורה ליום הילד, לחג משק, לפורים, לבנות סוכה להביא חוט תיל וחוט שפגט. למדוד בשליכטמוס […]

אפיזודה 1: – הגענו הביתה! – יופי! איפה אתם? – אצל אייר…   אפיזודה 2: – איפה המטען של הטלפון? – בתיק בחדר שלך. – איפה החדר שלי? – הראשון מימין בקומה השנייה…   אפיזודה 3: – איפה אופיר? – בבית – ??? – בסאניוייל   אפיזודה 4: – היית בבית שלכם? – איזה בית? […]

בתור פנסיונרית שנהנית מכל הטוב שמורעף על הפנסיונרים בגבעת חיים איחוד, אני רוצה לספר בקצרה על העשייה, בשילוב תודות לכל אחד ואחת שאחראים על הפעילויות. ארוחת בוקר שישי – פעם בכמה שבועות נפגשים לארוחת בוקר קלילה ומהנה המשלבת מרצים ומרצות שגרים בקיבוץ. זוהי דרך נהדרת להכיר את החברים החדשים (וגם ישנים) וגם להתוודע לנושאים מעניינים […]