הוא יגיע אלייך גם אם תראה אותו וגם אם לא. יגיע בשקט ויתקן את הדרוש תיקון. אם תשאלו אותי יש לו מין רחש-לחש כמו הוקוס-פוקוס כזה – וייעלם כלעומת שבא.

הבגדים בארון שלה ושל אורי תלויים על קולבים המסודרים לפי קטגוריות צבעים. אורי עד היום לא הצליח להבין את הקודים של הצבעים.

למרות שיהושע היה נווט טוב, באותו יום הוא קצת פספס, ובטעות גם עברו כבר את הגבול לסין, והגיעו למנצ'וריה.

אנחנו משלמים הרבה כסף והשרות ברצפה. בקהילה מתוקנת כבר מזמן היינו מתאגדים ומגישים "תביעה ייצוגית”, אבל אנחנו הרי אנשי תרבות אנחנו, סבלניים ואדיבים.

בעת מצוקת דיור הכניסו לכל חדר אדם נוסף. כלומר נוסף לזוג שגר בחדר, נוסף אדם זר , עולה חדש או חדש שנקלט בקיבוץ. היה רק לקוות שכל אחד מצא את המיטה שלו בלילה…

יש בכל אחד ואחת מכם ייחודיות מדהימה וקסם אמיתי, אותו אני בטוח שתדעו להביא לכל מקום בו תדרכו ואנשי המקום יהנו מנוכחותכם ממש כמו שנהנתי אני.

כולנו בני המשפחה וכל הסובבים אותך נדבקים באופטימיות ובצחוק שלך, ולכן גם היה כל כך נעים ונוח לטפל בך, גם בימים הקשים של שנותייך האחרונות.

כל הסרטים לעיל מטפלים בהתבגרות, שינויים, התחלה של חיים בוגרים חדשים. כתבה זו מוקדשת לארבעת בוגרי י"ב החביבים. תזכרו, העולם גדול והישועה נמצאת מעבר לפינה!

מכוניות נוסעות גם בדרכים צרות ומפותלות (שלא ברור למה הן כבישים ולא מדרכות), ואפילו עד הדואר הן מגיעות… יש כל כך הרבה מקרים של "כמעט ונפגע" וההרגשה היא שהאסון עומד בפתח וזו רק שאלה של זמן ומקום.

הפסקנו לקבל את הבנים לחברות, ובעקבות כך חג המשק הפך להיות ציון תאריך של גמר הלימודים. לציון מניין השנים לקיומו של הקיבוץ כבר אין זכר, ואני שואל: למה?

המשיכו בדרככם בשלום, בשמחה, ואהבתנו ותמיכתנו יהיו נתונים לכם כתמיד, ללא תנאי, כשאתם קרובים ורחוקים.

נעם, ספיר, סתיו ולוטם מספרים על עצמם עם סיום י"ב.

כאשר באנו לסדרן העבודה וביקשנו עזרה, התשובה הייתה, "ישנם ענפים שצריכים יותר, ובכלל, מה אתם רוצים, הנוי כל כך יפה, הכל נקי ומטופח, למה אתם צריכים עזרה?!"

זה לא פוטוגרפיה הוא אומר לה. זה אמנות. לא אובייקטיב, כמו אני רואה אותך". משפט שאיננו מתקן מאומה. להפך.

חודשי הקיץ מאופיינים בחום רב ולחות מוגברת, וגם הצמחים סובלים ומחכים לימים קרירים יותר.

משהו שארוויח בו הרבה כסף, קובע סתיו בפסקנות. משהו שקשור לילדים, אומרת ספיר, פסיכולוגיה או רפואה, אומרת לוטם. לא יודעת, מסכמת נועם. העיקר שיהיה משהו מעניין.