בשנת 2013, לאחר שנים רבות במ.ג.ח, פרש גלעד רפאלי ויצא לדרך עצמאית כשהקים עסק שפועל בהצלחה כבר מעל לחמש שנים. הגעתי לבית המלאכה שלו באזור התעשיה עמק-חפר כדי לראות ולשמוע כיצד יזם בגילו, שחמוש ביצירתיות גדולה ובחוש טכני מפותח – מקים עסק בעשר אצבעות.

 ראשית, תודה לך על שאתה פותח צוהר לחברי הקיבוץ ולתושביו, אל ה"הממלכה" שלך כאן, באזור התעשיה. ועכשיו, ספר איך הקמת את העסק לאחר שנים של עבודה במפעל ממוסד?

העסק התחיל למעשה כבית מלאכה ששכרתי תחת קורת גג המ.ג.ח. שם היו הפרוייקטים הראשונים בתחום בניית המכונות ואחרי שנה עברתי לבית המלאכה הנוכחי באזור התעשיה עמק-חפר.

בוא נחזור להתחלה; איך הגעת לתחום הטכני והיצירתי?

למדתי בבית ספר מקצועי באפיקים עם גדי ורד במגמת אגרו-מכניקה שזהו תחום שעוסק בייצור מכונות לחקלאות. התחום הזה פחות התאים לי ולכן החלטתי לעבור למסלול התמחות בחריטה. לא היה אז מסלול רשמי שכזה, אבל כמי שלא תמיד הולך בתלם הענין הסתדר ומצאתי את מקומי שם. גרנו בקיבוץ מעגן באומנות אצל משפחתו של עמי אילון (ראש השב"כ לשעבר) וכל יום רכבנו 7 ק"מ על אופניים אל בית הספר באפיקים. כשהתגייסתי, היה זה טבעי להמשיך בתחום ולהשתלב בהדרכה בחיל חימוש, ומאוחר יותר בסדנה לנשק כבד. בהמשך שובצתי בגדוד תותחנים עד סוף הסדיר והמילואים.

מה ההשכלה האקדמית שלך, אחרי שסיימת את בית הספר המקצועי באפיקים?

לא רכשתי השכלה אקדמית בתחום. הוכשרתי במספר קורסים באוטומציה והתמחות בבנית מכונות שנתיים בת"א. כשסיימתי את ההתמחות, יענקל‘ה הורוביץ – המזכיר דאז, רצה שאחזור לקיבוץ ובא לקראתי בעניין העבודה. בתחילת הדרך עבדתי בחריטה עם גילי צנגן וההזמנות למכונות לא איחרו להגיע. הקמנו את "המסגריה המכנית“ שמה המקורי של מ.ג.ח, סמוך למסגרית הקיבוץ, במתחם המשמש כיום כמחסן ומשרד הגד"ש.

תן דוגמא למוצר שבנית בהתחלה, לאחר הקמת העסק.

דוגמא שזכורה לי מתחילת הדרך היא חברת ״פוטקס תבניות״ ממעלה אדומים. החברה יצרה קופסאות פלסטיק לשקעים ורכיבים חשמליים המותקנים בקירות בניין והתעניינה בהרכבה אוטומטית של המוצר. נתתי להם הצעת מחיר ולוח זמנים לביצוע – בשניהם עמדתי ומוצר שעד אז יוצר באופן ידני עבר לייצור ממוכן ואוטומטי. הפרויקט הצליח גם מבחינה עסקית והמכונה עובדת עד היום לשביעות רצונם.

אני אוהב מאוד לקבל פרוייקטים המחייבים תכנון וייצור מא׳ ועד ת׳. לעיתים, אני מביט לאחור בפליאה על מכונות מורכבות שבניתי ושואל את עצמי: ״את זה אני בניתי?״. לא כל פרוייקט אני מקבל וההיתכנות הטכנית היא המרכיב הקריטי בקבלת ההחלטה. אני שוקל כל פרויקט לגופו ורק לאחר שוידאתי שמדובר במשהו אפשרי אני מעביר הצעת מחיר ולו"ז לביצוע. מגיעות אלי פניות רבות ואני תמיד חייב לבדוק אותן באופן יסודי – להבין מה הן דרישות הלקוח מבחינת דיוק וכמות הייצור נדרשת. יצור מכונות הרכבה אוטומטיות הוא תחום ההתמחות שלי ומי שצריך מכונה כזו ימצא אותי באינטרנט, כך שבמרבית המקרים אני אוציא את זה לפועל. קורה שאני עובד על כמה פרויקטים במקביל.

אמרת שאתה מפרסם את העסק; איך אתה עושה את זה?

אני מפרסם באינטרנט. זהו מדיום נהדר ליצור קשר עם לקוחות. האתר שלי נקרא "אומנות המכונה". לקוחות גם מגיעים מפה לאוזן, ורבים מהם הופכים ללקוחות חוזרים.

מה המוטו שלך בתכנון ויצור המוצרים היוצאים תחת ידיך?

אני בונה מכונות הרכבה אוטומטיות ומקפיד מאוד לייצר מכונה אמינה ללא תקלות, אני מבקר אצל הלקוחות לפעמים, כדי לראות איך המכונה מתפקדת במפעל של המזמין. בגדול, אני מייצר מתקני עזר לייצור ומכונות להרכבה ולאריזה.

מי הלקוחות שלך?

תעשיות שונות ומגוונות. ל“סודה סטרים“ בניתי מיכון בעבר ואיתם אני בקשר לתכנון ובניה של מכשור טכני גם היום. דוגמה נוספת היא תעשית המכשור הרפואי. לחברה באזור התעשייה קיסריה בניתי מכונה למיון "גלמי אלמוגים", המשמשים להשתלה בברך, לחברה אחרת בניתי מכשור הקשור במערכות אינפוזיה לתעשייה הפארמצבטית (אפשר לראות מוצרים בתחום הזה באתר שלי "אומנות המכונה“). להם גם בניתי בין השאר מתקנים רובוטיים ביחד עם חברה נוספת שאני שותף בה שמייבאת רובוטים מיפן ופועלת כאן. אני עובד גם עם רפא"ל (מכוני לשם ומכון דוד).

דוגמא למוצר מעניין שהיה לי חלק בבנייה שלו, הוא מוצר להסרת שיער לגברים ביפן. באמצעות חוט להט ללא כאב, שלאחר טיפול מסוים מונע כמעט לחלוטין גדילת שיער.

בימים אלה אני לוקח חלק מרכזי בבניית קו הרכבה של מוצר חדשני לתחום הפנאי בשטח. מדובר בכלי רב תכליתי בשם COMBAR, מעין ״אולר״ גדול המשלב במכשיר אחד גרזן, את חפירה, פטיש, סכין ומסור בגודל מלא. סדרת היצור הראשונה של כמה מאות יחידות כבר יצאה לדרך עם מתקנים שבניתי והתאמתי במיוחד. לפרוייקט הזה גייס אותי יניב אופיר.

לשמחתי יש לי יכולת ליצור ולפתח מוצרים יעילים ואמינים עם תכונות אסטטיות. אני מעריך שאם לא הייתי עוסק בתחום הטכני, הייתי עוסק ביצירה אחרת, אולי בפיסול. על אף 75 שנותי, אני נהנה לקום כל בוקר לאומנות הטכנית שלי ולברוא מכונות שיש בהן גם צד אסטטי וצבעוני ולא רק תפקודי.

אם אנחנו כבר יושבים ומדברים, חשבתי לשמוע ממך גם כמה הערות על נושאים העומדים על סדר היום הקיבוצי. נתחיל בבחירת מנהל/ת קהילה.

חייבים להכניס את הדור הצעיר לניהול הקיבוץ. תמכתי במועמדותה של נועה לברון לתפקיד מנהלת הקהילה. היה כאן חלון הזדמנות של אישה מוכשרת, עם מוטיבציה גדולה ונכונות לקחת אחריות.

מה ניתן לומר על מודל של אנשים בתפקידי ניהול במשרה חלקית?

לדעתי יש טעם לפגם בעבודה כזו, שלא מאפשרת למנהלים במשרה חלקית לבצע את המגוון והעומק של העבודה הנדרשת מהם.

בעקבות הצפת הנושא של ניגוד עניינים בפייסבוק של הקיבוץ, מה עמדתך בנושא?

לדעתי נושא ניגוד העניינים הוא מאוד בעיתי כפי שזה בא לידי ביטוי בטיפול בשכונות הבנים. הנושא נדון בעבר ולא טופל! תמוה בעיני שהדבר נמשך למרות הכל, חייבים להפסיק את זה, ואני לא מקבל את הטענה כאילו אחרת לא היתה קמה שכונת הבנים.

עניין נוסף שהסעיר את הרחוב הקיבוצי הוא ההחלטה בנוגע לשיוך הדירות. מה דעתך?

אני משוכנע שצריך לקדם את השיוך במסלול חלופת האגודה, כאן אני מסכים עם הגישה שמובילה הנהלת הקיבוץ ורוב ציבור החברים, כדי שהחלופה תעבור צריך לטפל גם באנשים שלא מתאימים לכלל. אני חושב שהחזרה של הבנים לקיבוץ זה דבר גדול המאפשר לקיבוץ את עצם קיומו, עם זאת חייבים לעשות את השינויים הנדרשים ברגישות עליונה. בקלות אפשר לפרק את כל הדבר היפה הזה…

אני שמח שלמדתי להכיר את גלעד קצת יותר מקרוב ולהכירו גם לכם.

לאתר של גלעד (מומלץ לראות את הסרטים)