לפני מספר ימים, בעיקר כדי לשעשע את עצמי, כתבתי בפייסיבוק "מעשייה לחנוכה" (בהמשך). הפוסט זכה להרבה תגובות מצד חברים רבים בקהילה. בעלי היקר טוען שאני בכלל "שמש" SAMASH כי אני מדליקה! לא! אל תגזימו! הוא לא התכוון שאני "מדליקה" כי אני נחמדה או יפה, אלא בגלל שאני מעצבנת ומבעירה את השיח הציבורי באתר של גח"א. לא יודעת אם זו מחמאה אבל דווקא אהבתי את האמירה, ואת התפקיד הזה.

הפוסט שזכה להרבה תגובות מוכיח שבעלי צודק? או אולי עליתי במקרה על משהו שמטריד אנשים רבים?

2018-12-16 09.03.31

אמיר כתב ש"קיבוץ לא מנהלים בפייסבוק", נכון! אלא שאין לי שום כוונה לנהל שום דבר! לא בפייסבוק ולא בחיים האמתיים. כן חשוב לדעתי, למצוא מקום וזמן לשיח ציבורי על נושאים שנוגעים לחיי היום יום שלנו כאן. מרחב שיחליף את "כיכר העיר" או את השולחנות העגולים בחדר האוכל, שם היו מתקיימים דיונים על שלל נושאים. לפעמים בניחותא ולפעמים בוויכוחים רמים. עמוד הפייסבוק, והאתר של הקיבוץ הוא בהחלט מקום כזה! ומהווה תחליף נאות לשיחה בלתי אמצעית על נושאים שונים.

איני דוגלת ברעיון שכל קושי שמתעורר צריך לברר עם מנהל הקהילה, במכתבי תלונה או להביא לבירור במועצה. מנהל קהילה הוא לא גננת. אפשר ורצוי לדון בנושאים מעשיים תוך הבנת הקשיים, והתחשבות הדדית. אפילו מתוך התגובות לפוסט הקודם עלו מספר רעיונות ופתרונות יצירתיים וממש ישימים. מסכימה עם מי שכתב שכדאי שחברי ההנהלה יקראו ואולי אפילו יגיבו לדיונים שמתקיימים פה כדי שיהיו מעודכנים.

 הערה אחרונה:

אני כותבת בעיקר כדי לשעשע את עצמי ולא כדי להרגיז אף אחד. אולי להעלות סימני שאלה ומבט שונה על מה שאני רואה. אשמח לכל תגובה, אבל בלי דרמות בבקשה. החיים מספיק מסובכים, ויחד עם זאת ממש מלהיבים.

תחייכו, תדליקו נרות אחרונים, יש המון גשם אולי עוד מעט יהיו פטריות.

מגרש חניה חדר אוכל 2018

הערת עורכים: מעל דפי העלון אנו פונים לוועדת תכנון ולהנהלה להתייחסות לנושא החניות בעלון הבא.

בנוסף ממליצים להנהלה לכתוב פינה קבועה בעלון שבה מידע על תהליכים, רעיונות, בעיות והגיגים. הנהלה – אותגרתם…

—————-

מעשייה דמיונית לכבוד החנוכה (מתאימה גם לשאר ימות השנה)

חנוכה חג כל כך נפלא,

איזה ששון ואיזו שמחה.

בבוקר הייתי קצת רעבה

ורציתי לקנות עגבנייה וגבינה.

לרכב עליתי בשמחה, נסעתי אל המרכולית –

הממוקמת במרכז הלב הפועם של הקהילה:

"השדרה המרכזית"!

בדרך מחסום אחד ועוד אחד ועוד אחד

אבל לי זה לא אכפת! כי יש לי ביד שלט מיוחד.

חולפת בקלילות מעל הגדודית

הגעתי, כמעט… אבל ומה אני רואה? מה?

כן, כן לא טעית:

חניה פרטית/חניה פרטית/חניה פרטית/חניה פרטית/חניה פרטית/חניה פרטית.

הרהור חולף במוחי המשוגע: "מי שילם וכמה על זו החנייה?

זה כלול במחיר חלופת האגודה?

לדיירים הנחמדים יש פרצלציה חדשה?

לחנות? לא לחנות? כדאי בגלל חנייה לריב עם צעירים כל כך נחמדים?

או עדיף לשמור על יחסים טובים?

נו, כבר אין זמן להרהורים כי בבטן קרקורים!

ובקצה הכביש חניית נכים!

לא! פה לא חונים!

אומנם אני רק אישה פשוטה

אך עם ערכים גבוהים!

(זו מעשייה דמיונית אתם זוכרים?)

סיבוב אחד, פשוט וקל, נסעתי אל השופרסל.

שם יש חנייה לכל אחד!

לא צריך להתאמץ במיוחד.

אפילו נכנסים ללא שלט,

ויש שם גם גבינה וגם ירקות לסלט.

ואיך זה קשור לחנוכה?

בשופרסל ראיתי (אבל לא קניתי) סופגנייה! וחזרתי הביתה שמחה ועליזה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896