הוויכוח על הכלבים בקיבוץ עתיק לפחות כמו הקיבוץ עצמו, ואינו ייחודי לגבעת חיים איחוד.

אני רוצה להתייחס לנושא הכלבים שעלה לדיון בדף הפייסבוק של הקיבוץ.

אין לי שום דבר נגד כלבים או נגד אנשים המגדלים כלבים בקיבוץ. כל אחד ותחביביו. אני למשל מחבב יותר חתולים, יש אנשים אחרים שלא אוהבים כלל בע"ח, יש מי שאוהב לנסוע באופניים, יש מי שאוהב לבלות בפאב ויש מי שאוהב לצייר. מדינה חופשית. נכתב בפייסבוק על יתרונותיהם של הכלבים בהורדת לחץ הדם ועל האהבה אליהם – וזה בסדר גמור, אבל רצוי גם שתהיה הכרה בכך שלא כולם הם אוהבי כלבים מושבעים – כאמור, כל אחד וההעדפות שלו, וזה לא נושא שיש טעם להתווכח עליו.
חלק מן הכלבים בקיבוץ מהווים מטרד עבור חלק מן האנשים, ובכך הבעיה. אין לאף אחד תלונות לכלבים או לבעלי כלבים שאינם מפריעים לסביבתם: אותם כלבים שאינם מסתובבים חופשי בקיבוץ כאשר בעליהם אינם משגיחים עליהם, אינם מפחידים ילדים ומבוגרים, אינם אחראים לנשיכות של בני אדם ושל חיות מחמד אחרות (ואף להרג של חלק מהן, גם בקיבוצנו) ואינם משאירים את צואתם על הדשאים והמדרכות בקיבוץ. בעלי כלבים אחראיים, וכאלו יש רבים בקיבוץ, גורמים לכך שכלביהם יוכלו לחיות בשלווה עם הסביבה ולא יהוו כל מטרד.

אז מה הבעיה?

הבעיה, והיא לא בעיה אישית שלי אלא דבר המפריע לאנשים רבים מאוד בקיבוץ, היא שהמדרכות והדשאים בקיבוץ מלאים בצואת כלבים – חלקה של כלבים המסתובבים חופשי, וחלקה של כלבים שבעליהם מסתובבים איתם אך פשוט אינם טורחים לנקות אחריהם. אפילו המחשבה לקחת איתם שקית לטיול לא עוברת במוחם. זה קיבוץ, לא? למה צריך לאסוף? התוצאה היא שכמעט ולא ניתן לאתר דשא עליו ניתן לשחק חופשי, או מדרכה נקייה. נכון ש"קצת חרא עוד לא הרג אף אחד", כפי שהופתעתי לקרוא שכתבו חלק מן האנשים, אבל העצלנות הזו היא לא סיבה שהמקום הזה יתמלא בחרא.
הבעיה היא שמסתובבים כאן בקיבוץ כלבים שכבר חיסלו חיות מחמד אחרות או נשכו בני אדם, והם בהחלט מהווים מטרד סביבתי, אפילו אם עבור בעליהם הם בני משפחה אהובים. הבעיה היא שיש אנשים בקיבוץ, ילדים ומבוגרים, שלא יכולים להסתובב חופשי בגלל פחדם מכלבים משוטטים. בשם כל אותם אנשים אני מבקש להודות על העצה לאמץ כלב, אך עם כל הכבוד – גם בגבעת חיים מותר לו לאדם לא לאמץ כלב אלא לבחור בתחביב או באהבה אחרת, ועדיין להסתובב חופשי.
גם גבעת חיים היא חלק ממדינת ישראל, חוקי המדינה תקפים בה גם אם האכיפה חלשה יותר, ואין טעם להתווכח על הזכות הקדושה שהכלב שלי יסתובב חופשי איפה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה – כי ה"זכות" הזו (שלא קיימת, מה לעשות) יוצרת מטרד עבור אנשים אחרים, באופן יומיומי ובמיוחד בעת אירועים קהילתיים. כמו שרחובות הערים הגדולות בישראל ובעולם המערבי נקיים מצואת כלבים, מכיוון שבעלי הכלבים למדו להסתובב איתם ולנקות אחריהם, אין שום סיבה שבעולם (מלבד עצלנות וחוסר אכפתיות) שכך לא יהיה גם כאן. הגיע הזמן שכל אחד ידע גם לדרוש מעצמו, ולא רק משכניו או מ"ההנהלה", בנושא הכלבים, התחבורה, החנייה ובנושאים רבים אחרים…

אני מקווה מאוד שלא נגלוש בקיבוצנו למאבקים חמורים יותר בנושא הזה.

אין ויכוח על הזכות לגדל כלבים (וגם על היותם בע"ח מיוחדים ואהובים), אך כאמור – כל אחד צריך לדעת לקחת את האחריות על הכלב שלו, ומי שלא מסוגל לא חייב לגדל כלב. כשזה יהיה המצב – אני בטוח שלא יוזמנו לכאן כלל לוכדי כלבים, שלפי חלק מן הדיווחים לא תמיד עושים עבודתם נאמנה ולעיתים פועלים בשיטות פסולות. לדעתי, הדרך הטובה ביותר להרגיע את השטח ולהגיע למצב סביר בתחום זה, היא לקיחת אחריות של כל בעלי הכלבים באשר להשפעתם על הסביבה. אני מקווה שבעלי הכלבים האחראיים יותר יהוו מודל לחיקוי ואף יעירו לשאר (כפי שעשה כבר ליאור יעקבי כאן לפני כמה חודשים). אם יקרה הנס הזה, כולנו נרוויח: בני האדם וכלביהם.