נכנסים דרך השביל המוביל לבית של משפחת יגודה.

כבר בכניסה מקבלים אותך בנעימות צלצולים של שלל פעמוני רוח, המכינים את הנכנס לאווירה הכפרית העוטפת את הבית.
לפני שנדבר על הבית, אני חייבת לציין שאמנון היה מפקח הבנייה של השכונה שלי, ומדי פעם כשהתייעצנו איתו, הוא שיתף אותנו בניסיון האישי שלו ושל שולה. תהיתי איך נראה ביתו של איש קפדן ומסודר שחי עם אישה יצירתית ודינאמית, והשילוב ביניהם. במהלך הביקור הבנתי שלמעשה שולה "מתפרעת" עם רעיונות עיצוביים ואמנון הוא הרשות המבצעת…

שפעת הצבעים ניכרת כבר בצעד הראשון בכניסה לבית (בכתבה זו הצילומים בשחור-לבן אבל בעלון האינטרנטי תוכלו לראות את הכל בצבעוניות – מומלץ!).
הבית מושך את העין בנועזות הצבעים המתכתבים זה עם זה, ויוצרים הרמוניה נעימה לעין. הבית מלא בפריטי נוי מיוחדים – כלי קרמיקה מצוירים, מסגרות ססגוניות, כלי אוכל, בובות יפות, והכל מתכתב זה עם זה. הבית, על מרצפותיו בגוון טרה-קוטה כתמתם, משרה אוירה של שקט, חום ונינוחות.

שולחן אוכל גדול ומרשים שאמור להכיל את כל המשפחה המורחבת, כולל חברים, וגם חייל בודד שהם מאמצים (הקיר מאחור צהוב)

נחשו מי מסתתר בערסל הגדול והנוח?

כששולה קונה משהו לבית, היא ישר יודעת בראש לאן הוא מיועד. חוץ מזה היא מרגיעה ואומרת: "את כל הדברים הללו אספתי במשך שנים, זה לא ביום אחד".

בבית שידות יפות מעץ בסגנון כפרי, שכל אחת – עולם ומלואו…

כלים מאוירים בכחול, הובאו מגרמניה על ידי יצי וחוה, ההורים של אמנון, ועד היום משמשים את המשפחה

כמעט אפשר לדמיין את עוגת התפוחים שחוה הייתה מגישה בארוחת הארבע…

פורטרט עצמי של רונית, אחותה של שולה שנפטרה

כלי המטבח הצבעוניים מסודרים על המדפים, נקיים וללא רבב

הרבה פריטי נוי הם פרי ידיה של לילך (מעצבת גרפית) בתם של אמנון ושולה. כאן: פריטים שלילך עוד יצרה במרכז ליצירה.

הלוח שעליו כתוב: "ברוכים הבאים", שימש בחתונה של הבן יובל, שחי בגרמניה

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים…. מתקן לנייר טואלט שנקנה באיקאה ועוטר על ידי לילך