רגע לפני שעוד פינת היסטוריה קיבוצית נעלמת הלכנו לבקר בבית שבו ניב מתגורר עם נטע חברתו.

בכל פעם שאני יורדת בשביל לכיוון ביתו של אבא, אני מסתכלת בהתפעלות על החצר של ניב, ומדמיינת עת עצמי יושבת ליד מעגל המדורה שיצר ניב בחצר. אני חושבת איך הבית שלו נראה מבפנים…
ואיזה מזל יש לי שאנשים פותחים לפני את ביתם, מבצרם.
הבית נשאר כמו הבתים של פעם – קטן ומתוק אבל עם הרוח החדשה של היד השניה. כל פינה בבית זכתה לתשומת לב והקפדה על שילוב הפריטים, ולי לא נותר אלא לעבור בבית ולחקור.

בבית מפוזרות מנורות מתוקות המאירות פינות באור רומנטי

פריטי וינטג' שנרכשו בשווקים ברחבי הארץ, יחד עם יצירתיות וטעם משובח יצרו בית שובה לב. יש בו אוסף פרטי נוי ויצירות מקוריות של נגה בן אור, נורית לוי (למטה – בערך הגודל האמיתי של היצירה), עמית קבסה (חבר טוב של ניב ואמן מוערך) ואחרים.

ניב יצר אמירה משלו על הקירות כשצבע מלבן בצבע חזק ועליו תלה אובייקט פשוט כמו תחתית של סל (בשער האחורי) או רשת מגולגלת.

העבודה העליונה של נגה בן אור, והתחתונה של ניב ואימו מירי.

החוץ הוא ממלכה קסומה, איך לא…

ניב ממליץ לכולם לעשות ערימה כזו. זה לא מסריח אם מטפלים היטב וזה סיפוק אדיר.

ערמת קומפוסטר נישאת זקופה ותמירה, ותוך כדי סיורינו ניב לוקח קלשון והופך אותה, לוקח משפך ומשקה את העציצים, מחבק ומלטף את גן הירק, קוטף לנו אפונת שלג לכרסם. מרגישים את האהבה של אמא (אבא) גאה. הוא גם מסביר לנו שאחד הדברים שגרמו לו לרצות את הבית הזה הוא עץ הקליסטמון הענק שבחצר (בשער האחורי).

למרות שניב לא היה לגמרי פנוי (כי הוא היה עסוק בלנהל בטלפון את הנוי של הקיבוץ…) הבית שלו אירח אותי בנעימות ובחמימות.
ומה יותר מתאים מלבקר בביתו של מנהל ענף הנוי בחודש שבט?

פינה ליד המיטה – מזמינה שינה שלווה ורגועה.

פינת מיחזור נוחה לשימוש

כלי המטבח – מזכירים את "מוזיאון הנקודה" היפה שהיה לנו פעם.

מתקן לתליית כביסה עשוי מסנדות

ניב אוהב מוזיקה, לכן כנראה שאין תחליף לפטיפון של פעם, ואוסף תקליטים גדול

מכתבייה של פעם. ככה צריך לשמור מסמכים לא?

גברברי יגר

אולי יעניין אתכם לקרוא כתבות קודמות של המדור תרבות הדיור