הפעם הביקור שלי היה מסע בזמן למוזיאון הנקודה. אבל זהו בעצם ביתם של ערה ואלי דניאל. הבית מלא בפריטי וינטאג' אמיתיים, מביתם של פינדה וחווה (שפע), ועוד שפע חפצים שערה בכשרון רב אספה (התפוח לא נפל רחוק מהעץ). ערה אומרת שהיא צריכה להתחבר לדברים והיא לא סתם אוספת. ואכן, כל פריט מונח במקום ומשתלב עם שאר הפריטים בסביבתו.

שולחן אוכל גדול שנועד לארח את כל המשפחה שהתרחבה לאחרונה.

העיצוב של הבית בסגנון כפרי: ריצפת שומשום, מטבח עם ארונות עץ ושולחן אוכל מעץ מאסיבי.
כל אלה מעניקים לבית תחושה נעימה ומזמינה עם המון נשמה, ואיזה מזל שערה שיפצה את הבית והוא יכול להכיל הרבה דברים, כי על אף פריט לא נראה לי שהייתי מוותרת. וככה גרים להם באותו חדר תמונה של שמלת השבת של חנהלה לצד התינוק של במבה והספר של דני דין ומשחקי קטנטנים של עלמה (הבת של ענבר ועדי) וכולם מתעוררים בלילה כשכולם ישנים לשחק ביחד…

במטבח תלויות צלחות מצויירות פרי יצירתו של פינדה כמו עוד עבודות שפינדה עיטר ותלויות ברחבי הבית (משמאל ולמטה).

הבית הוא הומאז' ליצירת האמנות המקומית – שושנה וולטש לצד שושנה פניגר, אלעד שפע, מדג'ה זליגר, נורית רפאלי ואגי ורדי. בכל חדר בבית משולבים פריטים מהעבר עם כורסא נוחה או כיסא לשבת ופשוט להתבונן סביב.

החצר היא הממלכה של אלי – מטופלת ויפה, וגם בה "שתולים" לצד עצי פרי ופרחי נוי פסלונים, חפצים מפעם, ואביזרים שהביאו מטיולים בעולם (ככה זה שחיים עם מדריך טיולים).

לי קשה לשחרר ולזרוק דברים מהבית, וערה הוכיחה לי שעם הכשרון והטאצ' הנכון אפשר לחיות בבית עם פריטים רבים בהרמוניה שלוה ורגועה.

למעלה ההורים של אלי אוחזים בספר תורה שתרמו לבית כנסת. מתחתם פינדה וחווה, חלק מקיר שלם של תמונות ישנות של המשפחה, שערה רצתה שיהיו איתה.

מעל המיטה בחדר השנה, ציור של בת כיתתה של ערה – סמדר זעירא,

מתחת – שרשרת שהוכנה על ידי פינדה ללולה, אימה של חנוש. חנוש מצאה אותה בבית הוריה והעבירה אותה לערה.

בחצר עץ הפיטנגו משיל מעליו פירות אדומים עסיסיים ומי ששפר גורלו יקבל גם אצל ערה ואלי תותים נהדרים שהם קטפו בנחל אלכסנדר.