*נכתב בעקבות מפגש פתוח בנושא

 ביקורת והשמעת דעות

לפני כ-55 שנים כתב עמוס עוז על חשיבות הרכילות והביקורת ההדדית בקיבוץ הדמיוני מצודת-רם: "הסוד הוא בצירוף. הסוד הוא בכך שאנו שופטים איש את רעהו יומם וליל, שופטים בלא חנינה, בלי רחמים, כאן כל אדם שופט, כל אדם נשפט, אין חולשה היכולה להיחבא כאן לאורך ימים מעין המשפט. אין קרנות זווית נסתרות. כל ימיך אתה נשפט, כל רגעיך. על כן אנוס כל אדם אצלנו לקדש מלחמה על טבעו. להיטהר. אנו מקציעים זה את זה כדרך הנחל וחלוקי הנחל. חרף טבענו". (מקום אחר, 1965).

הסתירה של חופש הביטוי

גם פה בגבעת חיים איחוד, הביקורת ההדדית והשמעת הדעות איננה דבר חדש. היא נשמעה בשבילים ובחדר האוכל שנים רבות לפני שהומצא הפייסבוק וכמו בכל חברה דמוקרטית – שיח פתוח מעיד על חברה בריאה. זה כולל השמעת דעות וזה כולל גם ביקורת.

אבל, כדי לקיים שיח פתוח של החלפת דעות ושל ביקורת בשיתוף חלקים נרחבים בציבור, חשוב ליצור ולשמר אווירה המעודדת שיח ופה טמונה סתירה משום שביקורת, מטבעה, אינה מטפחת אווירה של שיח פתוח ועם זאת אווירה של שיח פתוח חשובה לעידוד הביקורת. חופש ביטוי הכרחי אבל עלול להביא גם לאמירות פוגעניות.

כולנו יודעים שאנשים רבים אינם מרגישים בנוח להביע דעה או ביקורת פומבית בגלל החשש מהביקורת שאולי תישמע עליהם. כקהילה, עלינו לשאוף שגם אנשים אלו יוכלו להרגיש מספיק מוגנים ובטוחים להשמיע את קולם, גם אם שאיפה זו כנראה לא תתמלא לעולם.

 כללי אצבע

אז איך מיישבים את הסתירה?

האמת היא שהבעיה לא ממש פתירה והמתח שבין חופש ביטוי להימנעות מפגיעה יישאר כנראה תמיד. עם זאת, יש מספר כללי אצבע היכולים לסייע לשימור אווירה המעודדת השמעת דעות וביקורת. הכללים כוללים ארבע שאלות שעלינו לשאול את עצמנו רגע לפני שלוחצים 'POST'.

• מה מטרת הפוסט/התגובה שלנו?
• האם מישהו עלול להיפגע ממה שכתבנו?
• האם ניתן להשיג את אותה מטרה עם טקסט פוגעני פחות?
• האם הביקורת מדויקת מספיק?

כל חבר שיענה לעצמו בכנות על שאלות אלה, ישווה אותן לקווים האדומים האישיים שלו ולמקרה הנדון וינסה לאזן בצורה מיטבית בין העקרונות הסותרים.

לגבי דיוק הביקורת – שימו לב שבמקרה וכתבנו תגובה או ביקורת, על הכתוב להיות מדויק ולא כוללני. דוגמה לתגובה כוללנית ולא מדויקת – 'בכתביך הסתת נגד פלוני'. במקרה זה עדיף למצוא ולהביא את הציטוט המדויק שלתחושתנו הסית.

למשל: "דבריך שפלוני 'לא יודע מימינו ומשמאלו' מהווים הסתה ופגיעה שלא במקומה".

כמובן שהמלצה נוספת היא לא להגיב בעידנא דריתחא, ואם הנושא רגיש במיוחד, לשקול להעביר טיוטה לחבר לפני הפרסום.

 ומה אם נתקלנו בפוסט או תגובה שאינם ראויים לדעתנו?

כל חבר מוזמן לפנות לכותב בצורה רגועה וחברית, בשיחה או הודעה פרטית ולהביע את תחושותיו. הועלתה הצעה להקים צוות מתנדבים, בריכוזן של טלי והיידי, שאמור לפנות לכותב הפוסט. בשיחה עם כותב פוגעני לכאורה, מומלץ ראשית להקשיב ולהבין את השיקולים של הכותב ולהזכיר את השאלות המנחות הנ"ל. מנסיון העבר, במקרים רבים מביאה שיחה כזו להורדת או שינוי הפוסט הפוגעני על-ידי הכותב.

המשך שיח פורה, מצמיח ומכבד לכל בית גח"א.

*בפגישה השנייה השתתפו: לאה אשכנזי הרץ, עדי פלדי, גלעד אסטליין, ענת ברנע, רועי אסטליין, אילת שילה, עירית ארבל, מתן בן שחר, היידי עפרון, טלי סופר.

למסמך מסכם של הפגישה הראשונה