התקופה הזו מזמנת לנו "גיבורי קורונה": אנשים התורמים מזמנם כדי להעניק לנו סביבה מוגנת יותר, חווייתית יותר, תומכת וקהילתית יותר. רציתי להעניק את תפוז הזהב לכמה אנשים, אבל הייתי צריכה לבחור (חוקי הפורמט) אז רק רוצה שתדעו, גיבורי הקורונה של הקהילה שלנו, שאני מעריכה מאוד את העשייה של כולכם, כל אחד בתחומו.

להענקת התפוז, בחרתי בתחום הקרוב אלי – החינוך.

כל מי שיש לו נגיעה לתחום החינוך, נשאר מבולבל למדי בתקופה זו של חזרה לבתי-הספר לקראת סיום "חגיגות הקורונה". החינוך המיוחד בקפסולות של שלושה תלמידים, ללא הסעות ואז 15 תלמידים, תלמידי ד'-ו' בימי ו', תלמידי א'-ג' יום כן – יום לא והגנים? או שבעצם לא? והסבתות/ סבים? אופס רגע, הנחיה חדשה, כי הקודמת כבר הייתה בתוקף שלוש שעות ברצף.

את תפוז הזהב אני מעניקה ליסמין רז המצליחה בדרכה המיוחדת לקלוט את שפע ההנחיות המבלבלות הללו, המשתנות על בסיס יומיומי, לסנכרן אותן אל מול המציאות ולהוציא למורים ולתלמידים בבי"ס שפרירים ב', לו"ז לסדר יום מובן, מתואם, כזה שגם מצליח לשמור על נהלי ההפרדה הנדרשים.

בשגרה, יסמין היא סגנית מנהלת ביה"ס שפרירים ב' – חטיבה עליונה, רכזת בגרויות, רכזת פדגוגית ועוד אבל בעיקר לב ענק, הכלה אינסופית, סבלנות אין קץ וכל זאת לצד יכולת ארגון מופלאה. כך מתאפשרת לה שליטה ברזולוציות של פרטי פרטים ברמה שהייתה מביסה כל תוכנת בינה מלאכותית, בכל הנוגע לתכניות הלימוד, מערכות לימודים, בגרויות, מצבו העכשווי של כל תלמיד ואיש צוות ועוד ועוד ועוד. וכל זאת בחיוך ובנועם.

בתקופת הקורונה, יסמין היא לא פחות מקוסמת.

כולנו נהנים מהמעורבות של יסמין לאורך השנים בהיבט הקהילתי, ביוזמות, במפעלי התנדבות שונים ובהפקות תרבות. גם כאן, היא מביאה את יכולת הארגון וההנעה שלה, את החשיבה היצירתית וראיית המכלול, בצניעות ותוך יצירת אווירה נעימה ותומכת.

יסמין, אני שמחה להעביר לך את תפוז הזהב, ועוד יותר – שמחה שאת חלק מהמרחב היומיומי שלי.