לחברי ותושבי גבעת חיים,
בימים הקשים כל כך העוברים על מדינתנו, זה נראה בכלל לא רלוונטי לעסוק בזה, אבל היות ובכל זאת מתעסקים, חשוב לנו גם להשמיע את קולנו.
לפני הכל, אנו רוצים לאחל לכולנו ימים שקטים ושכל חיילנו ישובו הביתה בריאים ושלמים.
גידי שלום,
אנחנו כותבים את הדברים אחרי לבטים רבים וממקום מאוד אישי. 4 שנים שאנחנו שותקים ולא מגיבים, כי אבא שלנו לא רוצה שנדבר וחושב שאין טעם לתגובות. לדבריו, ככה זה כשאתה בתפקיד ציבורי.
הפעם החלטנו לא לשאול אותו.
החלטנו שבסיום תפקידו, ההכפשה שלך היא רוע לשמו.
אנחנו חושבים שאתה וחברייך שכחתם כמה דברים מאוד בסיסים וערכיים. ניצבים מולך בני אדם.
כן, תתפלא לשמוע, גם לשמוליק לשם יש רגשות. תתפלא לשמוע אבל גם המשפחה שלנו נפגעת מאין סוף הכפשות שקריות שאתה וחברייך דואגים להפיץ פעם אחר פעם, מבלי לבדוק את העובדות. בכל מקום אחר, מזמן היינו מנהלים מערכה על הוצאת דיבה.
חשוב מאוד שלכל הנהלה ולכל מנהיג יהיו מתנגדים, תהיה אופוזיציה ותשמע ביקורת. יכול להיות שזה יהיה הפתעה בשבילך, אבל גם בתוך הבית שלנו יש לפעמים חילוקי דעות על הדברים הנעשים בקיבוץ ומותר להביע אותם ולהתווכח עליהם.
מהות הביקורת שלנו אלייך ואל השותפים לך היא באיך!
לאורך 4 שנים, אבא שלנו עבד ימים כלילות עבור מה שהוא חושב שהכי טוב ונכון למקום הזה, ע"פ החלטות דמוקרטיות שהתקבלו במוסדות הקיבוץ השונים. אבא שלנו, אחרי עבודתו במענית, היה מגיע כמעט מידי ערב לישיבות נוספות בקיבוץ, בין אם כלליות ובין אם כדי לעזור באופן פרסונאלי לחברים שביקשו זאת (ולעולם הוא לא יספר ולא יתרברב בכך). כל זה הרבה מעבר לשעות העבודה המוגדרות בתפקיד.
אבא שלנו לא חף מטעויות. אבל להבדיל- הוא עושה וטועה ומוכן לקחת על כך אחריות.
מותר לחשוב שהוא טועה, מותר לחשוב שזה מסב נזק- אבל הכל הכל הכל נעשה מתוך דאגה כנה ואמיתית למקום בו הוא חי ובניגוד מוחלט לנאמר על ידך, הכל נעשה ביושר! בלי לעגל פינות, עם אמירת דעתו הברורה מההתחלה (גם אם לא נעים לשמוע) ובדרך דמוקרטית!
כן, בדמוקרטיה כשהמועצה (שגם אתה חלק ממנה) מקבלת החלטה וחלקים מהציבור לא אוהב אותה, הסתה והפצת שמועות זדוניות ואישיות, אינה קבילה כדי לשנות את תוצאות ההצבעה.
הסגנון שהתפתח ע"י מספר אנשים בקיבוץ, שכל החלטה שמתקבלת בקלפי ואינה מוצאת חן בעיני מישהו, הופכת להיות לא דמוקרטית – היא מסוכנת. אי אפשר לנהל ככה מקום. דמוקרטיה היא גם לקבל את הכרעת הרוב.
אבל מעבר להכל, אתה כל כך שמח על בחירת יו"ר חדש מתוך הקיבוץ. האם תהית למה לא היו מועמדים נוספים? למה אף אחד מהצעירים בקיבוץ לא מעמיד את עצמו להיות בעל תפקיד משמעותי בקיבוץ? איך אתה רוצה שמישהו מדור העתיד ייקח את המושכות, כאשר זה דורש הקרבה כל כך גדולה אישית ומשפחתית?
שאלנו לא מעט מהחברה הצעירים את השאלות האלו. רוב אלו שמסוגלים- פשוט לא רוצים להתלכלך ולהיכוות כמו ההורים שלהם. כשאתה רוצה שמי שנושא תפקיד גם יהיה מסוגל לחיות באותו מקום, אתה צריך קודם כל לקחת אחריות על הסגנון והדרך שבו מתנהל השיח.
אנחנו באמת ובתמים מאחלים לברוך גשן הצלחה רבה בתפקיד המאוד מורכב הזה. אנחנו גם מאחלים לבני משפחתו של ברוך שיהיו חזקים, כי תמיד יהיו מתנגדים- ככה זה כשעושים.
אנחנו מאחלים לקיבוץ גבעת חיים שיידע לשמור על היפה, הדמוקרטי והחברי שבו ושיהיו עוד אנשים צעירים וקולות שפויים שייקחו את המושכות, בלי פחד.
אנחנו מאחלים לך ולחברייך שאת הביקורת החשובה שלכם, תביעו בצורה נאותה שניתן גם להתייחס אליה וגם להמשיך לחיות פה.
והכי חשוב, אנחנו מאחלים לאבא שלנו, שימשיך להיות נאמן לעצמו, לערכים שלו ולהצלחות שלו.
אבא, ברגעים שלנו היה לא פשוט, דאגת להגיד לנו שמי שעושה אף פעם לא יהיה בקונצנזוס ושזה חלק ממי שאתה, לא יושב על הגדר. אז גם אנחנו לא יושבים על הגדר יותר- אוהבים אותך ומחבקים אותך.
הילדים שלך: סמדר, סיגל ויואב.
Share this post
סמדר סיגל ויואב כתבתם תשובה נוגעת ללב, מזדהה כמעט עם כל מילה.
חשוב שישמעו גם קולות אחרים מתוכנו.
מתנצל שלא ראיתי את כל התכתובת הזאת כיוון שאני בתפקידי בחברה למתנ"סים כל כולי עוסק בארגון הטיפול האזרחי ביישובי הדרום, הפגה, הפעלה במקלטים, יציאות להתאווררות, ניהול ההתנדבות וכל הפעולות שמחזיקות את החוסן הקהילתי ביישובי הדרום.
קיבלתי סמס שמתנהל דיון וחשוב שאתייחס אליו.
בקיצור אומר שמזדהה לחלוטין עם דבריהם של סמדר, סיגל ויואב ואף הוסיף שזכיתי כיו"ר המועצה לשיתוף פעולה מוחלט של שמוליק גם ובמיוחד כשחלקנו על הדרך לטפל בנושא זה או אחר ותמיד מצאנו את הדרך לקיים את הדיון הציבורי הראוי.
מבחינתי התגובה של אייל יכולה להיות בשמי, גם כאשר בחלקים אני סובר אחרת וכמובן שברוך הציג מספר דברים לפני בחירתו שהם שונים מאלו שההנהלה היוצאת הובילה, וגם זה בסדר.
לכן אני מבקש ומנסה להקפיד על דיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם ומוטב שכולם ינהגו כך.
עד כאן,
זאת הזדמנות להגיד תודה לשמוליק על תרומתו לקהילה, לחברי ההנהלה שליוו אותו עד כאן ולאחל לכולנו הצלחה גם בהנהלה החדשה שתיבחר בקרוב.
סמדר סיגל ויואב היקרים
כאח של שמוליק (שהוא גם מעין אבא שני) אני שמח וגאה על התגובה המרגשת והמכובדת שלכם .
אני אינני חלק מגבעת חיים כבר יותר מ 20 שנה וגם אינני בקיא בסוגיות שהוצגו בדיון הזה אבל את שמוליק אני מכיר היטב
גם אני לא מסכים עם שמוליק הרבה פעמים אני יודע ששמוליק הוא אדם שעושה תמיד למען אחרים הרבה יותר ממה שהוא עושה לעצמו וכי הוא אדם בעל ערכים וחוט שדרה.
הדבר החושב ביותר לאדם הוא כיצד אדם ישן עם מצפונו בלילה ואני בטוח שממוליק יכול לישון היטב , לגבי המבקרים אני מאחל להם כל טוב ושיהו שלמים עם מצפונם
באהבה גדולה דוד דני
סמדר סיגל ויואב היקרים, רוצה לחזק את ידיכם בדבריכם המרגשים.
כאחת שהרבה פעמים לאורך השנים התלבטה אם להשמיע את הקול הזה , שמחתי לקרוא את תגובתכם.
אני לא רוצה לחזור למקום הכואב של המשפחה שלנו אך עברנו שנים של הכפשות, חיצים של רוע ורשעות, שמועות מופרכות ועוד ועוד על אבא שלי שיש לו עבר מאד עשיר במילוי תפקידים ומעורבות בחברה בקיבוץ, עד שיום אחד "העז" לעשות משהו למען עצמו, יצא לשליחות מטעם משרד החוץ ומשרד החקלאות ללב הפועם של העולם למרכז היקום אוזבקיסטן כדי לעזור לסובחוזים להקים רפתות ומחלבות. היות ואמא שלי לא רצתה להשאיר ילדה בצבא לבד, היא לא הצטרפה אליו ועל כך לא נסלח(לא אכנס לכל הסיפור),ומאז שילם מחיר כבד ובחר להוציא את עצמו מהחברה. חברי הקיבוץ צריכים להבין שלכל מי שמכפישים ועושים עליהום יש משפחה וזה לא נעים לה לשמוע דברים כל כך קשים לפעמים על בן משפחתם כי כולנו חיים בסך הכל בכפר קטן ואין לאן לברוח. אתה כל הזמן חשוף לזה.בואו נגיד תודה לכל מי שמוכן לקחת על עצמו תפקיד. אפשר להעביר ביקורת אך היא חייבת להיות עניינית ולא פוגעת. כך אולי אנשים ירצו לקחת על עצמם תפקידים למען החברה.צריך תמיד לזכור את המשפט הכל כך חכם "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". תיהנו מאבא וסבא שמוליק .
גידי,
חבל על האנרגיות. חבל על המלחמות. יש לנו מספיק.
כתבתי תגובה הרבה יותר "עצבנית" , אבל חוקי ה"צנזורה" לא אישרו אותה.
הכי חשוב כרגע זה המלחמות האמיתיות – חמאס ושות'. והילד שלי הגיע הביתה – אז באמת פופורציות.
הי נויה,
לא היתה צנזורה. שלחתי לך מייל (כנראה בטעות למייל הישן) שבו כתבנו לך שאנחנו מבינים את סערת רוחך אבל עם זאת כאשר את יוצאת נגד השתלחות, ומשתמשת בעצמך באותה השפה, זה בעייתי ובקשנו שתחליפי מינוח מסוים. אנחנו לא מבטלים תגובות אבל בדרך כלל מבקשים להשאיר את הביקורת (גם אם היא חריפה) אבל עם מינוחים פחות פוגעניים.
נושא התגובות באתר הוא מורכב ולא פעם הצפנו אותו בעלון. האם תפקיד העורכים לערוך סינון ואם כן מה הוא הגבול? לעיתים אדם יכול במילים הכי יפות לפגוע באדם אחר עד עומקי נשמתו. את מוזמנת להצטרף אלינו לדיונים בנושא.
ומזל שהילד חזר הביתה!!
קיבלתי את ההערה.
כתבתי "פופורציות" – וזה אכן כך.
ובמחשבה שניה, עדיף שמישהו באמת יהיה בלם כאשר אדם נמצא בסערת רגשות. והייתי….. אבל למרות הכל "גידי לא הצליח לעצור את סערת הרגשות שלו".
רק טוב לכולם