עברו כמעט 10 שנים מאז הלכנו לקלפי להצביע על שיוך דירות בקיבוצנו, ולמרות שזו הייתה החלטה שהשפיעה מאד על חיינו לא נכתב דבר על הנושא. כלומר, אם נחפש בארכיון הקיבוץ רשימה המתארת את תהליך שיוך הדירות בפועל, נגלה שנושא זה לא זכה לסיקור תקשורתי.

אנסה ברשימה זו לתאר ולפרט כיצד בוצע שיוך הדירות בפועל. כדאי לציין כבר בפתח הדברים שהיו קיבוצים בהם התהליך נמשך שנים רבות ולא התקדם וחברים שהרגישו מקופחים תבעו את הקיבוץ בבית המשפט, ובדרך כלל בית המשפט קבע שכל עוד לא סיים הקיבוץ את התהליך החברים לא יכולים לקבל סעד משפטי. לעומת זאת אצלנו כבר מהיום הראשון הייתה התקדמות בלתי פוסקת להשלמת המהלך – והתוצאות מדברות בעד עצמן.

היום הקובע חל ב- 13 בדצמבר 2002. כמעט כל חברי הקיבוץ, כ- 400 איש, נשארו לגור בדירותיהם, אך הייתה קבוצה של כ 20 משפחות או יחידים שלא גרו בדירות קבע והיה צורך להעבירם לדירת הקבע. צוות האיתור והנהלת הקיבוץ עסקו בכך במשך מספר שנים, באופן אינטנסיבי, והאיש האחרון שעבר לדירת הקבע שלו, עשה זאת 7 שנים לאחר היום הקובע.

דירות ריקות:

ביום הקובע היו מספר דירות של חברים שהלכו לעולמם במהלך 2002: הראשון היה אורי לברון, ואחריו: מדי ענבר, שושה שינדלר, ואחרונה בלה וולף שהלכה לעולמה בשבוע של ה- 13 בדצמבר…

הייתה לשיוך גם דירת זאב זליגר שהיה בנווה נועם באותה עת. לחמש דירות אלה נכנסו:

שתי משפחות שגרו באופן ארעי בשכונת משק הילדים: מיכל וניק הרול שעברה לביתו של אורי לברון, ואלה וארז אייזנר שעברה לדירת בלה וולף ; אירית ודייגו פרידמן שנכנסו לדירת מדי ענבר, רונית וצחי כהן קיבלו את דירת שושה שינדלר, ומורן ואופיר וייסבורט  עברו לדירתו של זאב זליגר.

בקוטג'ים גרו ביום הקובע (חברי קיבוץ): נילי ובן ברות, דודו לנג, שלומי שרון, דני שרון, דנה רובין, צביה קרול, יעל רוזנברג, יאיר חילי.

ליד מגדל המים גרו בדירה ארעית: ירון בנגר, עליזה ליסאור (פרידמן).

לקבוצה זו נמצאו שני פתרונות:

1. איחוד שני קוטג'ים
2. בניית בית חדש על חשבון שתי דירות ב"רכבות" ליד שכונת החיילים.

בשכונת הקוטג'ים בנו: דני שרון, יאיר חילי, יעל רוזנברג וצביה קרול.

ברכבות בנו: דודו לנג, נילי ובן ברות, עליזה ליסאור, שלומי שרון וירון בנגר.

דנה רובין קיבלה בית שהצטרף למאגר הדירות של הקיבוץ.

המספרה הפדיקור והקוסמטיקה אוחדו ועברו לפעוטונים.

קבוצה נוספת שהייתה צריכה לעבור מדירתה הישנה: נעה לוי שביתה ניצב בתוך שטח שבפרצלציה שויך ליהושע שרון ולעדה ויורם בוכהולץ, והיה צורך להרוס אותו. היא עברה לבית הרופאה תוך שהרופאה שגרה שנים בקיבוץ עברה להתגורר מחוץ לקיבוץ. כמו כן היו שלוש דירות אמצע בשיכון ב', בהן גרו: משפחת ז'ניה וסרגיי פוזין שבנתה את ביתה בקוטג'ים, לוסי לובצקי שעברה לבית בו גרו מורן ואופיר ויסבורט, משפחת סער ועדי בר שקיבלו בית בשכונת הרכבות והתחלפו עם יורשי מרים מוהר ושם בנו את ביתם החדש.

שלוש הדירות (של משפ' פוזין, של לוסי ושל משפחת בר) חולקו כל אחת בין השכנים וכך הפכו כל הבתים בשיכון ב' לדו-משפחתיים.

יורשים אחדים של חברים שגרו ביום הקובע בנווה נועם או בתים הסמוכים לנווה נועם ולא שויכו לאיש, קיבלו דירות שהתפנו בקוטג'ים וברכבות ומשמשים אותם היום להשכרה או לשיכון בניהם.

בסיכום: נמצאו פתרונות דיור לכל הדיירים והיוםלכולםישביתקבעלשיוך.

היו גם מספר חברים שוועדת דירות חיפשה להם דירת קבע עוד לפני היום הקובע ולכולם נמצאו דירות, אך נושא זה אינו שייך לנושא שיוך הדירות הנדון ברשימה זו.

במשך אותה תקופה הקיבוץ גמר לשפץ עוד 12 דירות של חברים, רובם בשכונה הדרום מערבית. היו גם חברים רבים ששיפצו את הדירות ששויכו להם ועשו זאת בעזרת כספים שקיבלו מהקיבוץ לפי חישוב הוותק וערך הבית הישן (בדרך כלל הלא משופץ עדיין). גם ראינו הרבה בתים שהוסיפו קומה שניה או "שובך" והיו מקרים שחברים הרסו את ביתם הישן ובנו בית חדש לגמרי.

לאחרונה ראינו שתי סנוניות ראשונות לשלב הבא:

א.      הדס (שוחט- שוורץ) שירשה את בית סבתה אדית רט, הרסה אותו והשתמשה במגרש לבנית בית חדש, התקבלה לחברות ומסמנת לנכדים נוספים את הדרך.

ב.      יורשי ברטל ויקטור שמכרו את הבית (במחיר של 602,000 ₪ לפי הערכת שמאי), בתיווך הקיבוץ, שבחר קונה מתוך רשימת משפחות החברים הרשומות בקבוצה א+ב המאוחדת. אף זאת אפשרות ליורשי דירות, ששויכו ביום הקובע לחברים שבינתיים הלכו לעולמם.