אבי ד"ר רוזנבוש, היה רופא בחדרה. באחד הימים, בימי המאורעות (ראה בתוכנו הקודם), התקשר מר א. לבזובסקי, איש הקרקעות והמים, לאבי ובקש ממנו להתלוות אליו כרופא, לטפל בשיך ערבי חולה, באחד הכפרים בואדי ערה, היות והוא צריך לגמור איתו עסקת קרקעות. המדובר בקרקעות מענית, ברקאי, ומקורות המים באזור. הקצין היהודי מיטלמן, שהיה מפקד משטרת חדרה, אישר את הנסיעה. וכך נסעו א. לבזובסקי ואבי בלווי שוטר בשעות אחר הצהרים למשטרת כרכור, שם פגשו אותם פלחים ערבים והובילו אותם אל בית השייך, (היום בית התרבות של קיבוץ ברקאי.)
שמו של השייך היה עפיף עבד אל האדי. אחיו היה עו"ד עוני עבד-אל האדי, מאנשי המופתי ומאד קיצוני. בן-דודו היה מנהג כנופיות ידוע. הסתבר שאותם קרובי משפחה לא הסכימו עם עסקת הקרקעות שנעשתה, אך עדיין לא הייתה חתומה. השייך החולה אנוש לא נתן עדיין את הסכמתו הסופית והיה בהתקף חריף של אבני-כליות עד כדי חוסר הכרה.
אבי נתן לו עזרה מיידית והוטב לו, אך עדיין היה מעורפל. אבי נשאר שם, בלב הסביבה הערבית, במשך כל הלילה וטיפל בחולה. גב.לבזובסקי התקשרה כמה פעמים לאימא ויחד הן דאגו כל הלילה. גם במשטרה לא ידעו פרטים והחלו לדאוג.
כעבור כמה שעות התעורר השייך והתאושש ושוחח עם הסובבים אותו. אבי הרופא העיד שהוא בהכרה מלאה, והיה מוכן לחתום על חוזה המכירה. למחרת בבוקר הוא חתם, למרות מחאת בני משפחתו. רק אז יכלו רוכש הקרקעות לבזובסקי והרופא לחזור לחדרה כשחוזה המכירה החתום בידם. השייך נפטר לאחר זמן לא רב.
עם שובם לחדרה הוקל לכמה אנשים שדאגו לשלומם. ואדמות האזור עברו לידיים עבריות וייכלו כעת להתחיל בהתיישבות ובשאיבת מים באזור. מגדל המים העזוב שמול גבעת חביבה והבתים סביבו, הם מצבה דוממת לדרמה זו.
Share this post
