לברוך גשן יש קול שקול ומדוד. בקשנו ממנו לספר קצת על עצמו בקצרה…

"שום דבר לא קצר כשמגיעים לגיל שלי… נולדתי וגדלתי בנחלת יהודה בראשון לציון, ובשנת 1954, בגיל 13.5 עברתי לגבעת חיים. הייתי ילד חוץ במחזור ה' עם אנשים נהדרים. בצבא שירתי במודיעין אויר בתפקיד חוקר ובתפקידים אחרים. עשיתי מילואים עד גיל 50. אחרי הצבא עבדתי במסגרייה בגח"א ובנינו בכל הארץ. למדתי בבית ספר להנדסאים (מחזור ראשון!) וב-1972 יצאתי ללימודים בטכניון (מהנדס למיכון חקלאי), בנוסף גם למדתי כלכלה. בסיום לימודי הקמתי משרד תכנון. יותר מאוחר נקראתי לאמבר גרנות ולגת כמהנדס מפעל וחבר הנהלה. מ-1986 עבדתי בסוכנות כמנהל פרוייקטים. כיהנתי כחבר בהנהלה של "יצור ופיתוח", וחבר במספר דירקטוריונים של מפעלים קיבוציים. ב-1989 חזרתי לגת כמהנדס החברה, ועד היום אני עובד שם יום בשבוע, כיועץ ואחראי על בעיות רגולציה. כחלק מתפקידי כמהנדס גת, הייתי שותף להקמת מפעלים בעולם בכ-20 מדינות.

יש לי אישה נפלאה, ארבע בנות מדהימות, ובן נהדר. יש לי 14 נכדים בהם אני מאוד גאה. וזה הבית שלי."


צילומי משפחות 2012 גשן

מה אתה מרגיש כלפי גבעת חיים איחוד?

"במקום הזה התאהבתי עשר דקות אחרי שהגעתי הנה. אני הגעתי מאזור שיש בו אדמת חרסית ובוץ. שנאתי את הבוץ הזה. בספטמבר 1954 ירד גשם סוחף בקיבוץ, ואחרי עשר דקות לתדהמתי לא היה יותר גשם וגם לא בוץ. מיד אמרתי לעצמי: זה ביתי. לא הצטערתי לרגע. הסתובבתי בעולם והייתי בהמון קיבוצים, אבל הקיבוץ הזה הוא יוצא דופן. זה המקום הכי טוב בעולם, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא אומר דברים סתם."

למה אתה כאן, בתפקיד הזה?

"לא תכננתי בגיל קרוב ל-74 להתחיל פעילות ציבורית. חששתי מכך שיהיה כאן יו"ר חיצוני, ולחברים לא תהיה "דלת פתוחה". חבר שמרגיש צורך לעמוד מול המנגנון המנהלי, ומרגיש שאין לו איך לחדור את החומה, אני אהיה קרן האייל שלו, שפורצת את החומה. אני אפנה אותו למי שיכול לעזור לו. אני לא מבטיח לאנשים לקבל את התשובות שהם רוצים, כי המנגנון בדרך כלל יודע מה הוא עושה, אבל אני מבטיח שחברים יישמעו. יש פה אנשים מוצלחים ומוכשרים, אבל מאלף סיבות הם לא היו בשלים לקחת את המושכות. אני משוכנע שבתקופה הקרובה יהיו פה אנשים שיוכלו להתמודד על התפקיד."

איך זה פתאום לראות את הדברים מבפנים ולא מבחוץ?

"הופתעתי למצוא מנגנון שמתפקד טוב. מצאתי מנהל קהילה שיודע מה הוא רוצה, צמוד לאג'נדה שלו ועובד נכון. מצאתי מנהל עסקי (בחירה מוצלחת של שמוליק) מקצועי ברמה גבוהה מאד. מצאתי מנגנון בהנהלת החשבונות שמתפקד ומצאתי הנהלה של אנשים חכמים."

למה הופתעת?

"הרבה שנים הייתי מחוץ למערכת, ובהגיעי למערכת בקיבוץ, מצאתי הרבה פעמים בלגן וחובבנות, ומשפטים כמו: "יהיה בסדר". יש שני משפטים שמקפיצים אותי: "יהיה בסדר" ו"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". לעבור את פרעה לקח כמה מאות שנות עבדות ואומללות. יש מי שרוצה שנות עבדות וסבל? כשהייתי יו"ר המועצה ביטלתי מועצות כי ההופעה של בעלי התפקידים לא הייתה מספיק טובה. אני מצפה לרמה מקצועית ומדוייקת, בעיקר כשעובדים עם כספי ציבור.

בתוקף תפקידי, כשהתחלתי להשתתף בישיבות ראיתי שיש סדר. אני חושב שתרומתו של שמוליק הייתה גדולה. הוא העלה את רף המקצועיות לרמה גבוהה מאד."

איזה סוג של הנהלה אתה רוצה להקים?

"אני רוצה להקים הנהלה חדשה "נושכת". אני רוצה הנהלה מעורבת, הנהלה שתגיד את דעתה. אנחנו, בעלי התפקידים, צריכים לפחד מההנהלה, מה שיחייב לעבודה מדוקדקת ואחראית. אני רוצה שחברי הנהלה יגיעו לפגישות מועצה. זה אבסורד שההנהלה דנה בנושאים חשובים, וכשהדברים נידונים במועצה, חברי ההנהלה לא נמצאים. אני רוצה שיישמעו קולות שונים בהנהלה. אני טוען שאי אפשר להשפיע מהמדרכה. הדרך להשפיע היא להיות חלק מההנהלה, וגם מהמועצה. חברות בהנהלה זה עול. זה מתיש, אבל אתה משתתף בלב העשייה."

עד כמה היכולת של ההנהלה והמועצה, בפגישות קצרות, להתעמק בחומר, ולהחליט החלטות?

"האמת, אני לא  יודע את התשובה לזה כי אני לא מספיק זמן במערכת. אני מקווה שכן.

בסה"כ המנגנון כאן עובד טוב ואני רוצה המשכיות. אני רוצה לבקש מחלק מהאנשים בהנהלה הקיימת שיצטרפו להנהלה החדשה. אני מאמין שהשיטה של הקונגרס האמריקני נכונה, שלא מתחלף כל הקונגרס בבת אחת. ההנהלה טובה זה מתכון לקיבוץ במצב יותר טוב."

זה מביא אותנו לשאלה הבאה, יש מחשבה להאריך את כהונתו של אייל ניסן כמנהל קהילה?

"אני תומך בזה שאייל ימשיך תקופה מסוימת עד שהמערכת תתייצב. מצאתי שבתקנון החדש יש הקצבת זמן ליו"ר ולהנהלה ומועצה אבל אין הקצבת זמן למנהל עסקי ולמנהל קהילה. זו שגיאה להחליף יו"ר ומנהל ביחד. זמן ההטמעה וההתאוששות הוא על חשבון האנשים ותהליכים אירגוניים. אם היה קם "אייל" חדש בקיבוץ הייתי מאד מרוצה."

בהקשר הזה, האם אתה מרגיש שיש ניצול מספיק של המשאבים האנושיים המקומיים?

"כשמגיעים לקיבוץ אנשים מבחוץ, ומסתכלים על החתך האנושי פה, הם המומים. הערך הסגולי של המקום הזה הוא אדיר. אני מרגיש שאין פה עדיין ניצול מספיק של כוח האדם המקומי. עם זאת, פגשתי את אנשי ועדת התקשורת לדוגמא ונדהמתי. הייתי בהמון ועדות מקצועיות כמהנדס, הופתעתי לטובה מרמת האנשים שישבה שם, מהידע המקצועי ומהנכונות שלהם לתרום. דברים כאלה יש לנצל. יש עוד אנשים שצריכים למצוא אותם ולהיעזר בהם."

אתה מדבר הרבה פעמים על נושא השקיפות –

"אני פחדן. ממה אני מפחד? ממה שלא ידוע. מאחר ואני בטוח בדרכי, אין לי מה להסתיר, ואז החיים שלי מאד קלים. לניהול פה אין מה להסתיר. להפך. נעשים פה דברים נפלאים שלא תמיד הציבור מודע להם. ערד סלוצקי המנהל העסקי עשה עבודה גדולה בנושא הסרת השעבודים של נכסי הקיבוץ, אייל פתר "פלונטרים" עם הועדה המקומית, שהיו מעמידים את הקיבוץ מול בעיות לא פשוטות. איילת וולובסקי, מנהלת מש"א, במשא ובמתן אינטנסיבי עם נציגי המועצה על תקני מורים בקיבוץ. אנשים לא יודעים איזה מאבקים, איילת בליווי ערד ואייל מנהלים בנושא עם המועצה האזורית, שהיא לפעמים אטומה. חייבים להקפיד על דיווח של הדברים."

לא תמיד אפשר להבין את הנושאים מהפרוטוקולים המתומצתים המפורסמים באתר הקיבוץ.

"פרוטוקולים טיבם להיות קצרים ומתומצתים אבל אני חושב שמדי פעם אשתדל לתת יותר מידע – יחד עם אייל וערד נפרסם דף לציבור עם הנושאים האקטואליים העומדים על הפרק.

בנוסף, אני רוצה לארגן מפגש שיחה במועדון כל כמה שבועות עם שם יומרני: "שיחה עם היו"ר". אני לא חושב שאפשר לפתור בעיות בפגישה, אבל אפשר לשמוע את הלך הרוח, ולהציף נושאים ובעיות. כך אוכל גם להכיר את האנשים החדשים, במיוחד מהשכונות החדשות."

דברת קודם על עבודת המועצה והחומרים המוצגים בפניה. לאחרונה הופנתה שאילתה בנושא לקיחת אחריות לגבי המעבר לחברת תקשורת חדשה בקיבוץ.

"באופן עקרוני תמיד צריך לדעת לקחת אחריות על משגה. אבל זה לא המשגה של המועצה, מאחר וחברי המועצה קיבלו מידע מסוים שלפיו החליטו על המעבר. גם עכשיו אם נבדוק את ההצעה של חברת התקשורת הקודמת, נראה שעל פניה זו הייתה הצעה מעולה – לרשת את הקיבוץ בסיבים אופטיים על ידי חברה מקצועית בעל שם בארץ ההצעה הייתה מעולה אבל לצערי החברה לא עמדה בציפיות של הקיבוץ. במעבר הנוכחי החומר נלמד לעומק על ידי צוות התקשורת והחוזה עם החברה החדשה נבדק היטב. דברתי קודם על הנושא של הצגת חומרים למועצה ואני אעמוד על כך שלמועצה יגיעו חומרים מסודרים שנבדקו היטב."

אתגרים מרכזיים על סדר היום שלך השנה?

"אני אפתיע אתכם קצת… הדבר שהכי מעסיק אותי, זה גבעת חיים איחוד מול העולם. לרגולציות ולסדר יש צד חיובי אבל לפעמים הם משתלטים על המהות ואז יש טבעת חנק של רגולציות (כמו שקרה ברשות השידור). יש שלושה גופים שיכולים לפגום בעתיד שלנו: הגוף הכי גרוע לגבינו זה רשות מקרקעי ישראל, שמעוניינת למקסם למדינה את הרווח על הקרקע. כל דבר שאנחנו רוצים לעשות תלוי בבעל הקרקע, מבחינתנו אלה קק"ל והמינהל. אם הקיבוץ עשה "עברות", הווה אומר, שימושים חורגים/שינויי יעדים, אז המינהל רוצה לקנוס אותנו בהתאם לחריגות (שבע שנים אחורה!) אתן לך דוגמא – במתחם היד השנייה יש שירותים. זה הגיוני נכון? על זה המועצה רוצה לתבוע אותנו מאחר וזה לא בתוכנית. זה בעיני על גבול הרדיפה. רגולציות נוספות הן הביטוח הלאומי ,מס הכנסה והמועצה האזורית שנושפים בעורפנו. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד שנתיים-שלוש, כשהחלומות שלנו מתנפצים על סלע המציאות. הקיבוץ (ופה אני אומר לשמוליק, ערד ואייל הרבה תודה) לא לקח הלוואות, ודאג לרזרבות כספיות המיועדות לחינוך, בנייה וכו'. כל הסכום הרזרבי עלול לא להספיק לנו. בנקודה זו אני רואה את התפקיד שלי – להבין מה קורה, ולדעת לאיזו מציאות אנחנו הולכים.

אנחנו נוגעים בנושאים רחבים ומורכבים אבל כמובן שכל דבר אפשר וצריך לפרק לפרוטות. כשנודע לי שיש פעוטונים ללא ממ"דים, נחרדתי. עם ילדים אפשר לרוץ למקלט אבל עם פעוטות? את זה אני עכשיו דוחף לטיפול."

מה מטריד אותך?

"יש דירות בקיבוץ המוחזקות על ידי יורשים והם אינם גרים בהן. הם צריכים למכור לקיבוץ או להעמיד יורש, וזה לא פשוט. מה אומרות חלק מהמשפחות? תנו לנו עוד שנתיים-שלוש להתארגן או שהם אומרים: אנחנו לא יכולים להעמיד עדיין יורש כי הילד קטן מדי.

אנחנו החלטנו החלטות ואנחנו צריכים לעמוד בהן. זה לא שמשפחה ששוכרת כאן חמש שנים צריכה לעזוב מיידית בתום התקופה. אנו נמצא דרך לבצע החלטות אך לא להיות אינקוויזיציה.

נושא שכר הדירה מטריד אותי מאד. אנשים משכירים דירות בסכומים גבוהים ולמעשה הקרקע היא לא שלהם. מצד שני האם אנחנו יכולים להיכנס לכיס שלהם ולהחליט בשבילם? זו דילמה שחייבים לטפל בה.

בנושא הדיור אני בבעייה כי אני מעורב אישית, ויש דיונים שאני לא משתתף בהם בגלל זה."

חייבים לסכם, לצערנו זמננו תם…

"חשוב לי שלחברים יהיה  עם מי לדבר. חשוב לי שגח"א לא תשקע בחובות, וחשוב לי שתישמרנה ההחלטות, אפילו אם הן קשות, עד הרגע שישבו ויחליטו, לאחר דיונים ובדיקות מקיפות ומסודרות, בשיתוף הציבור, לשנות אותן.

גבעת חיים איחוד נותנת שירותים ברמה מאד גבוהה, ולא כולם מבינים את זה. אני מוטרד מהעובדה שההכנסות של הקיבוץ הולכות ויורדות (בין השאר לדעתי בשל העברת יותר מדי נכסים ל-400). מצד שני אנחנו לא רוצים להעלות את המיסים אז צריך למצוא לזה פתרון.

אני רוצה שחברים שחיים בגבעת חיים איחוד ירגישו שזה בית. בית זה המקום היחידי שאתה רוצה להיות בו. שההורים ירגישו שכאן הילדים מקבלים את החינוך הכי טוב. אני רוצה שהמבוגרים ירגישו שסופרים אותם. אני רוצה שאנשים צעירים, שיש להם רעיון מטורף לעשות משהו ימצאו פה אוזן קשבת, ושילכו לקראתם. אני רוצה שהחברים יסתובבו בשבילים וירגישו בבית. כל אחד מפרש בית אחרת אבל בסוף זה… בית."

בהצלחה ברוך! לך ולנו יש עוד הרבה על מה לדבר…  (לפגישות הבאות) בהצלחה!

 

Smart Touch TIFF File

ברוך בחתונתו

 

One Response to ראיון עם ברוך גשן, יו"ר הקיבוץ / היידי עפרון ואמיל זיידמן

  1. צביקה בן נח הגיב:

    יישר כוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896