את טוקר, אני מכירה לבוש רק בחולצה כחולה. כזו עם שרוך אדום. וחתימת "בני המושבים" על הכיס.
טוקר, (המכונה לעיתים רחוקות – נועם), הוא איש יקר. לב ענק ואישיות מיוחדת.
במהלך השנים האחרונות פגשנו את נועם – משפחתי ואני, במסגרת פעילותן של רתם ויסמין בתנועת "בני המושבים". ואף אני במסגרת היותי בצוות החינוכי של משגב – פגשתי את נעם מטייל בין הכיתות, מזמין את החניכים לפעילויות בקן כשאני תמיד מחזקת ומעודדת מהצד.
נועם סיפר לי בתחילת היכרותנו, על רצונו להקים ולהפעיל קן תנועת "בני המושבים" באליכין,
חשבתי על הקשיים שבוודאי יערמו בפניו, חשבתי שהתושבים לא ישתפו פעולה עם החלום של נועם, ועם האידיאות התנועתיות – והערכתי אליו גברה עוד יותר.
אולם לשמחתי התבדיתי – ואת הממלכה האדירה שהוא הצליח להקים, במאבק עיקש בכל גורם אנושי או תקציבי – נותר רק להוריד בפניו את הכובע – שאפו ענק!
אבל לא רק על טוקר אני רוצה לכתוב. כי בטח טוקר לא היה מת על זה…
אז אכתוב על הפרויקט החדש שלו.
לניהול בית הקפה בחדרה הגיע נועם לאחר קריירה ארוכה ומרשימה בתנועה. לדבריו חיפש גיוון ועניין חדש. רק מתבקש הוא שנועם יפנה לעיסוק שאינו רחוק מרחק רב מהעשייה בתנועה ויפעל גם לעשייה חברתית נוספת.
אל "קפה טוב" נחשפתי, איך לא?… בפייס בוק" – מערכת הפרסום העכשווית.
היות ולא ידעתי שיש לנועם קשר לשם, חיטטתי בדף בית הקפה וגיליתי כי לנועם יש שם חלקה.
הסתקרנו ובאנו… בהרכב חסר – רק אורי, יסמין ואנוכי.
(למחאותיה של רתם שלא הייתה באזור – רתם – we'll be back…)
לאחר שהתמודדנו עם בעיית חנייה קשה – (בכל זאת, יום שישי בחדרה, עיר האורות והסידורים), צעדנו בחום הקיצי לפינת רוטשילד – הנשיא. שלוש מדרגות (או קצת יותר… מי סופר?), ואנחנו בפינה קסומה וקטנה, עם שולחנות מעט, בחוץ מרפסת נעימה ובה עוד מספר שולחנות.
מפאת החום בחרנו לשבת בחלק הפנימי.
את פנינו כמובן קידם חיוך גדול של טוקר, ומאחוריו עובדים מתרוצצים ומגישים ללקוחות את מבוקשיהם.
תאמרו – נו? עוד בית קפה… ביג דיל.
הייחוד של בית הקפה הקטן והאינטימי הזה הינו בקונספט.
המקום שייך לרשת בתי קפה שמקימה קבוצת "שכולו טוב". קבוצה העוסקת בשיקום תעסוקתי.
העמותה שמה לה למטרה – "לקדם שינוי וליצור הזדמנויות חברתיות שוות עבור אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ופעולת לקידומם והשתלבותם התעסוקתית והחברתית בקהילה". (מתוך אתר הקבוצה באינטרנט : s-tov.org.il). משרדי העמותה נמצאים בלוד, והיא מקימה בכל הארץ מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות חברתיות ונפשיות.
בית הקפה מעסיק צוות עובדים בעלי מוגבלות שכזו, העובדים בשלל התפקידים הכרוכים בעבודת תפעול בית קפה. לאחר ההכשרה בבית הקפה יוכלו אותם עובדים להשתלב במקומות עבודה "רגילים".
ניהול בית הקפה הייחודי הזה, מעבר לניהול עסק לכל דבר, כורך בחובו הדרכה והכוונה לצוות העובדים. כששאלתי את נועם על הקשיים שבניהול מקום שכזה, הוא חייך בחיוך רחב וענה בתשובה אופיינית: "זה בית קפה רגיל, והעובדים שלו אינם רגילים, על כל מה שמשתמע מכך".
כסגן מנהל הסניף, נועם נוטל חלק בתפעול המקום לא רק מבחינה ניהולית – הוא ניגש אל הלקוחות להזמנות, ממלצר, מגיש, מכין קפה (מעוטר בציור מקסים בקצף) מפנה, ומפנק אישית את הלקוחות.

אל בית הקפה נכנס אדם לא צעיר, מיוזע מלחות אוגוסט של אחד הימים הלוהטים של החודש האחרון, אינו לקוח, ולא הגיע אלא על מנת לחפש מפלט מן החום. מיד הגישו לו כוס מים צוננים להשיב את נפשו. לא שאלו שאלות ולא הפצירו בו לעזוב את המקום.
לכאורה מחווה פעוטה, אך "גנבה" את תשומת לבי. כל כך מתאים למקום ולמסר שהוא חלק מהווייתו.
בבית הקפה פינת מכירה של ספרים, שמקורם מתרומות. כל ספר נמכר ב – 20 ₪.
משביקשנו להזמין לנו את ארוחת הבוהוריים שלנו הגיע תפריט שנקרא – 20MENU . כל התפריט בנוי ממנות שמחירן לא עולה על 20 ₪.
המנות אינן גדולות ומנקרות עיניים – אך לנו זה בהחלט הספיק.
הזמנו שתי מנות ארוחת בוקר ואחת שקשוקה נהדרת. המנה מגיעה עם לחם טרי, שלושה ממרחים וסלט קטן, שתי ביצים ושתייה.
לקינוח בחרנו בשני קינוחים וקפה.
המלצה חמה להגיע למקום, ליהנות מהתפריט השווה לכל נפש, לדעת שתרמנו לשילוב אוכלוסיות שונות בחברה ולעשות לטוקר נעים על הלב. גם לנו היה נעים – בוודאי נבקר שוב.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (34)
- אמנות ושירה מקומית (178)
- בטחון (25)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (7)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (66)
- דבר המערכת (155)
- הנהלה (376)
- הפרטה (179)
- הקיבוץ של פעם (8)
- התנדבות (71)
- וידאו (22)
- ותיקים (190)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (6)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (13)
- חיילים (30)
- חינוך (236)
- חירום (22)
- חניה (20)
- חקלאות (57)
- חשמל (27)
- טור דיעה (47)
- טיולים (48)
- יהדות (31)
- ילדים (150)
- כללי (935)
- לזכרם (235)
- לילדים (15)
- מועצה (10)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (67)
- מחזורים (9)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (95)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (11)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (204)
- מתכונים (92)
- נדל"ן בקיבוץ (15)
- נוסטלגיה (254)
- נעורים (46)
- סביבה (163)
- סיפורים (124)
- ספורט (49)
- ספרים (22)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (5)
- ענפי הקיבוץ (64)
- עסקים (102)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (103)
- קהילה (540)
- קורונה (39)
- קליטה (171)
- שיוך ונושאים קשורים (161)
- שכונת בנים (174)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (25)
- תכנון (171)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (64)
- תקשורת (35)
- תרבות (117)
תגובות אחרונות
- נדב דרך על מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- דוד שרון על עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- עינת סיטרוק (בר שלום) על עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- שמעון הישראלי על דבר העורכים / שלמה כהן
- יגאל מוהר על באיזולטור / שרון רשב"ם פרופ
- נויה לס על תפוז הזהב / שהם סמית מעבירה ל…
- טובה גבר על הספר של עמליה / נילי חלאבין ברות
- נויה לס על הקש ששבר את גב הגמל הזקן / אלכס קראוס
- אשר ישראל על תפוז הזהב / ליאן פולק מעבירה ל…
כתבות אחרונות
- נדידת הענקים / שני הגלילי
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / דורון שניר מעביר ל…
- דבר מנהל הקהילה / שקד אביב
- סיכום ארבע שנות קדנציה / יוני ארי
- מתפתחים / ליאור אסטליין
- שיוך דירות: 23 שנים מאז היום הקובע / שמעון הישראלי
- הנגרים הכי צעירים / שלמה כהן
- מכתב מהעוטף / שאול זיידמן
- אמנות חברתית / שלמה כהן
- צריך לעשן / שרון רשב"ם פרופ
- מרק צ'ורבה הונגרי / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / עמית כהן לנג מעבירה ל…
- עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- תגובה לכתבת "הדרים" / שלמה כהן
- עין לגח"א צופיה / ליאור אסטליין
- עד סוף הדרך / שלמה כהן
- מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- נוסטלגיה / מורדי מורג
- צלי כתף מס' 5 ברוטב יין לבן ורכז רימונים עם פטריות / בלהה זיו
- מה מנהל "מנהל קהילה"? מיכל בן נח
- יוני ארי – לקראת הצבעה בקלפי מועמדות למהל קהילה
- שקד אביב לקראת קלפי מועמדות למנהל קהילה
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / מרים לביא מעבירה ל…
- על הקרן לעזרה הדדית / אדם הישראלי
- ממלכת הדירות להשכרה / שלמה כהן
- מושיטות יד (שנייה) / ליאור אסטליין
- חינוך זה לא רק בית-ספר / שלמה כהן
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




סוף סוף הגעתי לבית הקפה הזה. זו היתה חוויה מיוחדת. מומלץ!