ביקשתי מעירית ארבל, רכזת רווחה ובריאות, לכתוב על תחומי אחריותה בימי הקורונה המאתגרים

עוד לפני כן בדקתי את הנתונים הארציים ומצאתי ב-8 באפריל. כי רק בשישה מתוך כ-270 קיבוצים יש חולי קורונה (אחד בכל אחד מהם); מדובר ביחס נמוך במיוחד של 0.04 לאלף ויש להניח שאין מדובר בנתון מקרי.

איך משפיעה מגפת הקורונה על עבודתך היומיומית ותפקידך כרכזת רווחה?

" כבר מעל חודש חלף מאז פרוץ המשבר ואני עובדת בשני מישורים: טיפול בשוטף וטיפול במשבר. ברור שרוב הטיפול הוא בנושא הקורונה והוא מקיף את כל התחומים בהם נוגעת מערכת הבריאות: מרפאה, ותיקים, נווה-נועם ותחומים נוספים".

תארי יום אופייני בתקופה זו

"יום העבודה הפך ליממה. אני נמצאת בקבוצות השונות של צוות צח"י, מועצה אזורית, התנועה הקיבוצית, המרפאה ומשרד הבריאות. יש ישיבות רבות (בזום) ואחרי כל ישיבה יש מטלות לצורך המשך ההתנהלות".

צילום: יוסי רום

מה הם הנושאים המאתגרים וכיצד את מתמודדת?

"הנושאים המאתגרים ביותר נוגעים לצורך להיות מוכנים לכל תרחיש ושתהיינה מינימום

הפתעות מצד אחד ומצד שני לטפל כל הזמן בשוטף ולראות שהמערכת באחריותי מתפקדת.

אני מודה שזה קשה מאוד ואני מוצאת את עצמי ערה בלילות עם מחשבות רבות. יש קבוצת

עמיתים של מנהלי הבריאות של התנועה הקיבוצית והשיתוף בה עוזר מאוד להתמודד עם

המשימות כי כולנו עולם קטן ודומה".

מה לגבי אוכלוסיית הסיכון בנווה נועם?

התחלנו את הסגר בנווה נועם שבוע לפני שהתחילו בכל המדינה והפסקנו ביקורים של בני משפחה וחברים. אנחנו מודעים לחולשות האוכלוסייה הסיעודית ולכן יונה ורדי והצוות מנסים לשמור עד כמה שניתן על בריאותם. זה מדאיג ומלחיץ ונקווה שנעבור את זה בשלום. גם פה אנחנו מחויבים לנהלי משרד הבריאות ורופאת נווה-נועם בקשר איתם בכל עניין".

מבחינת מוכנות – איך הקורונה תפסה את גבעת חיים איחוד?

צילום יוסי רום

"בנושא המוכנות – אנחנו בצוות צח"י התחלנו את ההיערכות בשלב מוקדם מאוד ויניב דיבר על זה בפייסבוק לייב. אני לא רוצה להרחיב על הנושא, אבל רוצה לציין שהחשיבה שלנו בצוות היא תמיד להיות מוכנים לשלב הבא. אנחנו בחשיבה עצמאית איך אנחנו רוצים להתנהל בתוך הישוב שלנו במלוא המוכנות, ללא תלות במערכות אחרות ומצד שני להתחשב באילוצי הנחיות של המדינה".

איך את מסבירה שרק בקיבוצים בודדים נמצאים חולי קורונה?

רוב הקיבוצים התחילו להתייחס לקורונה ברצינות עוד לפני שזה נעשה במדינה. לדוגמא פורים: אמנם חגגנו במתכונת מסוימת, אבל ניהלנו ישיבות וחשיבה מראש, שצמצמה את הסתברות ההדבקות והיום הייתי נוהגת בעוד יותר איסורים.

זכינו בכך שבקהילת הקיבוצים ישנם צוותים מאורגנים המעבירים לקהילה הנחיות ובטחון ולכן אני חושבת שזה מביא למינימום חולים בקיבוצים. גם ההתייחסות המיידית לקבוצת הפנסיונרים והוותיקים כאוכלוסייה הזקוקה להתייחסות מיוחדת, מפחיתה את אפשרות ההידבקות ומגבירה את התחושה שאתה לא לבד.

אנחנו מקבלים מהמועצה האזורית בעיקר מידע על מספר החולים ועל הטיפול בהם כאשר כל יום יוצא סיכום לבעלי התפקידים".

איך מתפקדת המערכת השוטפת של הבריאות?

"אנחנו מנסים לשמור, עד כמה שניתן, על שיגרת הטיפול בחברים כשאלי ממשיך בהסעות החיוניות של החברים והמטפלות של נווה-נועם על פי נהלי היגיינה וחיטוי.

במקרה של אשפוזים יש נהלים ברורים מאוד של משרד הבריאות המקשים על המאושפזים ובני המשפחה ולמזלנו, אין לנו הרבה מאושפזים בימים אלה. צוות הוותיקים ואני מקפידים להיות בקשר מתמיד עם כולם ואנחנו מוצאות את עצמנו מאלתרות ומנסות לתת לכל אחד את הטיפול המיטבי במסגרת המגבלות".

צילום: יוסי רום

מה חלוקת האחריות בין משפחות המאושפזים והקשישים לבין מערכת הבריאות?

"ישנו שיתוף פעולה מלא בנושא האחריות לוותיקים. בישיבות הווירטואליות חילקנו בינינו את האחריות והקשר עם כל אחד מהחברים הוותיקים. אנחנו נתנו תשומת לב מיוחדת לוותיקים שאין להם משפחה בקיבוץ, אבל בכל מקרה אנחנו עומדות לרשות כל אחד בכל הנושאים: אוכל, תרופות, כביסה ועוד.

גילת מעבירה בקבוצה את כל האינפורמציות והעדכונים, כולל לעובדים הזרים. ממי מבצעת בשטח את כל משימות השליחות וביחד אנו בקשר עם כולם. יש אנשים שאומרים "אין צורך, המשפחה דואגת לי" או "אני מסתדר לבד". בכל מקרה אנחנו על זה".

מה המסרים העיקריים שלך לקהילה?

"חשוב לי בעיקר לציין שאני לא לבד. בכל שעה אני יכולה ליצור קשר עם יניב, ציון ושרון. אני

מרגישה שאנחנו בידיים בטוחות שיש חשיבה על כל נושא. אני מקבלת הרבה טלפונים

מחברים מודאגים שרוצים לעזור – זה מעולה. תמשיכו ואל תהססו".