הפעם אנחנו מארחים בפינתנו הקבועה את קבוצת הבר מצווה. זוהי פתיחה לשנה שאנו מקווים שתהיה משמעותית לילדים ולהורים, ושתהיה שזורה בעשייה חברתית עם דגש על הקשר לקיבוץ ולהיסטוריה שלו.

המירוץ ללפיד – המשימה הראשונה / חגית סינדליס
השנה חשבנו לעדכן במקצת את פורמט המירוץ' ולשלב במשימה פעילות שתשפוך אור על סיפור הפילוג של גבעת חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד.
תחילת המירוץ במגרש החנייה של גבעת חיים מאוחד. שם הילדים פגשו את ששון שוחט, סבא של גל שוורץ ואורי קריאו – מוותיקי גבעת חיים, שנתן סקירה היסטורית קצרה על התקופה (שנות ה-50 המוקדמות) וסיפר על התנאים ששררו בארץ, על קשיי ההסתגלות לאזור ועל האידיאליסטים של אותה תקופה! על הקיבוץ טרם הפילוג – שהוקם באזור גבעת חיים מאוחד ומסביבו כפרים ערביים, ולבסוף על המחלוקות הפוליטית העוצמתיות (תומכי מפ"ם אל מול תומכי מפא"י) – שגרמו בסופו של דבר לפילוג בסוף 1951, ולהקמת קיבוץ גבעת חיים איחוד מעבר לכביש ב-1952.

בהמשך נחלקו הילדים לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה לפיד, צמידים זוהרים ומפה הכוללת נקודות ציון עם תמונות והסבר קצר על מבנים היסטוריים, כגון: חדר האוכל הראשון, מגדל המים הראשון, בית התינוקות הראשון. המטרה היתה לעבור בין נקודות הציון, להתרשם וללמוד מעט על קיבוץ גבעת חיים המקורי, טרם הפילוג. בחלקן, המתינו להם ותיקי הקיבוץ (המאוחד והאיחוד) – אלה שיתפו בחוויתם האישית בזמן הפילוג, כל אחד מנקודת מבטו של כילד באותה תקופה.
גרשון שפע, סבא של יהלי שפע, הקרין סרטון קצר של הבריכה הראשונה שהוקמה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. הוא סיפר מעט לילדים היכן צמחו גדולי הספורטאים, על החברות בין הילדים ועל הצער שחשו כאשר נאלצו להיפרד האחד מהשני בעקבות הפילוג.
תמנע אופיר, סבתא של שאול זיידמן, שיתפה בחוויותיה מתקופת הלינה המשותפת ובקשיים שבמעבר לקיבוץ חדש וקליטתם של ילדים חדשים מכפר סאלד.
הילדים פגשו גם את צביה יוגב מהמאוחד, והיא סיפרה סיפור דומה על תקופת ילדותה בגן הילדים, על כך שהילדים מהמאוחד וילדים מהאיחוד היו מתגנבים החוצה דרך שער ה"פשפש" – כדי לפגוש האחד את השני.

בסיום ה"מסע" איתן חפר מהמאוחד סיכם את החוויה עם קורטוב של ספורט וסוף טוב. הוא סיפר לילדים כיצד האידיאולוגיה החזקה של הוריהם הביאה בכמה מקרים לפירוק משפחות, ועד כמה הכתיבה את גורל הילדים באותה תקופה – שכן כל ילד נאלץ לעבור לחיות באיחוד או במאוחד בהתאם לנטייתו הפוליטית של הוריו. איתן תיאר גם כיצד הספורט צמח מימיו הראשונים של קיבוץ גבעת חיים ועל כך שהקבוצות המקומיות נשארו מאוחדות ועל אף המחלוקות הפוליטיות המשיכו להתאמן יחד ולהגיע להישגים משותפים במספר ענפי ספורט.

לאחר שהילדים ספגו סיפורי נוסטלגיה הם חזרו בריצה (כמובן!) אל מגדל המים של גבעת חיים איחוד. שם חיכו להם ההורים והאחים עם כיבוד קל ושלטי עידוד. ערכנו טקס קצר לפתיחת שנת הבר מצווה. הילדים קיבלו חולצה של קבוצת מנגו ומשם המשיכו בריצה (כמובן) לעבר המנז' למפגן האש המסורתי.

ילדי שנת הבר מצווה התכבדו לפתוח את מפגן האש, כאשר הבעירו את כתובת האש החגיגית שהכינו מבעוד מועד – "קבוצת מנגו"!

מתוך סיכום הפעילות שכתבו הילדים:
"הבנו שהקיבוץ התפלג זמן קצר אחרי הקמתו, בגלל חילוקי דעות קשים בין האנשים, ולכן חלקם עברו מעבר לכביש והקימו את האיחוד. שמענו שגבעת חיים היתה טובה בספורט ולאחר המעבר לאיחוד, המאוחד עשו "זובור" לאנשי האיחוד…"

ברכת ההורים / איריס בנגר

קבוצה יקרה,

ונדמה כי רק אתמול באתם לעולם. וכמו בטבע – רגש ההורות נטבע בנו בעוצמה ורצינו יותר מכל לעטוף אתכם בשכבה בלתי נדלית שתהיו מוגנים, אהובים, בטוחים… שתדעו חיים שהם אוסף מתנות קטנות וגדולות.
אבל זה לא היה אתמול…,
ובינתיים, כדור הארץ השלים 13 סיבובים (בקירוב) סביב השמש, אתם צמחתם לכם תחת כנפינו והגעתם בשעה טובה לגיל הזה שכולם מדברים עליו.
הגיל שלוקח אתכם צעד אחד קדימה, פרק מרתק מעצים מחבר, הגיל שטומן בחובו טעמה של עצמאות ראשונית.

אז רגע לפני יריית הזינוק והדלקת כתובת האש במפגן,
רגע לפני שאתם דוהרים לעבר העתיד,
אנחנו ההורים – עומדים כאן אתכם, מאמינים בכם בכל ליבנו ורוצים להגיד כמה מילים.

תהליך ההתבגרות כשמו כן הוא – תהליך. לא ביום אחד הגוף מבשיל והרגשות נעשים שקולים ובוגרים.
רק כקוריוז, חקרנו קצת וייתכן ותתפלאו – לא המצאנו את הגלגל, ובכל רחבי העולם מקיימים טקסי התבגרות.
ישנם תרבויות בהן המתבגרים נדרשים לעמוד בפני אתגר ממשי, בכדי להוכיח שהם אחראים למעשיהם ויכולים להיחשב "בוגר שווה זכויות".
בשבטים האפריקאים עוברים המתבגרים טקסי חניכה של צייד, שחייה, לחימה ומבחני אומץ לב. נערים משבט המסאי בקניה נהגו בעבר לצוד אריה עם חנית בלבד כהוכחה לבגרותם – היום הם "רק" צריכים להחזיק בקרניו של פר ולהפיל אותו ארצה.
בקולומביה הבריטית בקנדה המתבגרים מגלגלים אבנים במורד ההר ומנסים להשיגם. לפי המסורת כך יתברכו בזריזות.
בשבטים בצפון ומרכז אמריקה נהגו המתבגרים לצאת לבדם למסע של כמה ימים בטבע ולחזור לשבט רק לאחר שנגלה להם חיזיון שסייע להם למצוא תכלית לחייהם.

ביהדות, אתם יודעים, יש את טקס בת/בר מצווה… בקיצור, יצאתם בזול…

ובקיבוץ לפי המסורת במשך שנת הבר מצווה – השנה שלכם – מתגבשים ומתחברים ל"עצמי", למשפחה, לחברה, למדינה דרך משימות ופעילויות מגוונות.

אנו מקווים כי במהלך השנה תצטיידו בכלים נוספים –
שיאפשרו לכם לצייר אופק כאוות נפשכם,
לצאת מהשגרה,
לראות רחוק מעבר לדמיון,
להיות חופשיים ולא לוותר,
ללמוד איך למצוא את המיטב שבתוככם – ללמד אחרים לעשות כן ולשבור שיאים חדשים.
אחד הכלים המשמעותיים בבגרות היא היכולת להחליט.
נספר מעשה שהיה.
ילד יושב בחצר ביתו. ניגש אליו אביו ושואל על מה אתה חושב?
עונה הילד – אני תוהה מה אהיה כשאהיה גדול, איזה אדם אהיה ואיך יהיו חיי…
האב לוקח את בנו לחדרו, על הרצפה שטיח משחק עם כמה מסלולי כביש. האב מסביר:
אתה המכונית. השטיח הוא חייך.
כלל ראשון – אתה חייב תמיד לדעת שההגה בידיים שלך. כשאתה צעיר אתה בדרכ נוסע בקו ישר בליווי צמוד. כשתגדל, תגיע לצמתים – אלה מעידים כי בגרת ובידך היכולת לבחור.
כלל שני – אתה מחליט לאן לפנות. אני ואחרים יכולים לייעץ, אבל אתה בוחר.
הבחירה שלך תעצב את מי שאתה – לעיתים תגלה שבחרת במה שטוב לך ולעתים תצטרך להתמודד ולחשב צעדיך מחדש.
לא תמיד תוכל לבחור אירועים בחייך, אבל תמיד תוכל לבחור כיצד להגיב להם.
כך לאורך השנים תצבור מסכת החלטות ואלה למעשה ייצרו את נתיב חייך ואת האדם שתהיה.

אז תצעדו קדימה. ברגל ימין !
אל תהססו להחליט ! ( זה לגמרי בסדר מצידנו אם תחליטו לסדר את החדר או אולי להרחיק לכת ולשטוף כלים)
נסו לקחת את הטוב מכל דבר,
תאמצו לכם ערכים של אהבת אדם, יושר, כבוד ועזרה הדדית, סובלנות, שאפתנות
ואל תשכחו לעולם את שמחת החיים – כי כשהאדם שמח הוא מסוגל לעשות כל דבר טוב יותר מהר יותר חזק יותר.
תחלמו.
תרכשו חברים טובים שיהיו לכם לעוגן.
תסתכלו על דברים עם ראש פתוח ומזוויות שונות.
תצליחו.
תשמחו גם בהצלחתם של אחרים.
תתגבשו כקבוצה.
תהיו יותר.
תמצאו את השחף האמיתי שחי בתוככם…

(מתוך ג'ונתן לווינגסטון השחף") – "אל תאמין למראה עיניך. כל שהן מראות לך הוא גבול בלבד. התבונן בכוח הבנתך, גלה את הדברים הידועים לך מכבר ותמצא את הדרך לעוף"…

תדעו תמיד, אנחנו תמיד במרחק נגיעה – אתכם, לצידכם, מאחוריכם.
אנחנו השריון, האוזן הקשבת, העוגן.

מזל טוב ענקי, צאו לדרך… ותתנהגו בהתאם.

אוהבים מאד הכי בעולם.
ההורים.

חנוכה
היה לנו הרבה אור ושמחה בחופש חנוכה… הנעורים הפיקו את מפגן האש באופן מעורר התפעלות כמו גם את המסיבה. נציין כי המסיבה עברה בשלום ובשמחה וכל אירועי השתייה נעצרו כבר בשער הקיבוץ, ולא הגיעו כלל למרחב המסיבה.
קבוצת ז-ט יצאו לטיול באיזור מצפה רמון שהיה מקסים… וכמובן למסיבה במעגן מיכאל.
השכבה הצעירה טיילה ברחבי הקיבוץ, ובין השאר עירית ארבל הסבירה להם על המרפאה הנבנית (ועל כך אנו מודים).
כמו כן, כל בית הכין לבית שמתחתיו פעילות מיוחדת – בקיצור – היה שמח.
ענבר ולביאה