הוא לא זכה להגיע איתנו לרגע חגיגי זה, וחבל.

בחרנו להביא קטע קצר לזכרו, מתוך דברים שאמרה בלוויה בתו, טלי (שנולדה כאן בקיבוץ), וגם את שירה של רחל שכה אהב.

ממכתמיו של עמרם:

בקשה אחרונה בהחלט

בקשה אחרונה באמת??

להירדם בריא, ולהתעורר מת…

——-

אז מה החיים,

אם לא פסק הזמן

בין אַיִן לאַיִן?

מִנֶּגֶד
קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵש עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ 
עַל אֶרֶץ רַבָּה.