חיסון כלבים 1966, פטר לנג, משה פינק

לאחרונה העלתי לפייסבוק מכתב שכתבתי לוטרינר המועצה. במכתב הצגתי בפני הוטרינר את תלונותיהם של בעלי הכלבים בקיבוץ על מדיניות האכיפה המוגברת של פקחי המועצה בקיבוצנו. בעקבות תשובתו של הוטרינר, שוחחתי עם אנשים רבים, והתמונה לאט-לאט מתבהרת לי. מה שהיה נראה לי בתחילה כהתעמרות הרשויות, ובגינה פניתי במכתב לווטרינר המועצה, קיבל נקודות מבט חדשות.

בעיית הכלבים המשוטטים היא בעיה קשה במועצה האזורית. מדובר בתהליך ושינוי שנידרש לעבור, שצריך לדבר עליו באומץ.

אני שמח להעלות את הנושא לפורום ציבורי כי הוא חשוב ולא קיבל עד כה להערכתי את תשומת הלב הראויה, על אחת כמה וכמה, כאן אצלנו בקיבוץ.

יש פה לא מעט תושבים וחברים שחשים נפגעים. לי ברור שזו לא מחלוקת בין אוהבי חיות לכאלו שלא אוהבים… רבים שאוהבים חיות ובעלי חיות הם הנפגעים! – בעלי כלבים קטנים, חתולים ועוד חיות שהותקפו ולצערנו גם נטרפו.

נראה שצריך לייצר פעולה משותפת ומתואמת – קודם כל של בעלי הכלבים, וזאת מתוך הבנה ואחריות ציבורית למנוע פגיעה. כי הרי אם לא נפעל בזמן, עלול להיפגע עוד מישהו וכולנו נפסיד מהמצב.

האם רק כשמישהו ייפגע נתעורר?!

יש חברי קיבוץ שלא מדברים זה עם זה, בגלל מחלוקות בנושא הכלבים. מעדויות ששמעתי הסתבר לי, שאירעו מקרים אצלנו בקיבוץ, בהם כלבים של חברים תקפו בעלי חיים אחרים או אדם. וגם לאחר התקיפה, המשיכו אותם חברים להסתובב עם הכלבים משוחררים. אלו שנפגעו העידו כי לאחר הזלזול המופגן שזכו לו, כל שנותר להם הוא להצטער שלא פנו לרשויות – האם זה מצב הגיוני? זלזול בחוקים ובחיי אדם? פגיעה בזולת?!

בעלי כלבים רבים מקפידים מאד על שמירה על החוקים, וכמובן שאינני מלין עליהם אלא רק חשוב לי לציינם לטובה כאחראים ומסורים, לכלביהם ולקהילה.

קראתי בפייסבוק תגובות של אנשים שנזכרו בנוסטלגיה על ״תקופה אחרת בקיבוץ״. ומצד שני שמעתי עדויות, משיחה עם חברי קיבוץ, על כך שזכרון שנשמע אולי נוסטלגי וכאידיליה זכור להם מתקופת ילדותם כמציאות, בה חששו להסתובב בקיבוץ ליד כמה חצרות בתים. כילדים, הם היו מתאמים עם הוריהם שיבואו ״להעביר אותם״ את השביל בסמוך לכלב או לכלבים שהיו ידועים לכל כתוקפניים. כמו כן, נודע לי על נשיכה של חבר ע״י כלב לפני מספר שנים, פה בקיבוץ, שהסתיימה בפיצוי כספי לנפגע.

ראשת המועצה נקראת לנושא מדי יום מספר פעמים – הן מצד בעלי כלבים, והן מצד תושבים רבים שנפגעים. גם היא בעלת כלב וסיפרה לי שגם הכלבה שלה הותקפה. עוד ציינה בפני, כי היא מקבלת מדי יום קריאות של בעלי כלבים זועמים על קנסות המוטלים עליהם ומנגד – תלונות רבות על צואת כלבים במרחב הציבורי, הפיכת פחי זבל על ידי כלבים ועוד.

האם זהו דיון בין ״אוהבי כלבים״ לכאלו שאינם?! בהחלט לא! במושב חגלה ננשכה תושבת מכלב שהלך בסמוך לבעליו, תושב היישוב אף הוא ואשר כלבו לפתע התנפל עליה באכזריות. היא הספיקה להגן על פניה עם היד, וכך במזל רב ספגה את הנשיכה הקשה בזרועה ולא בפניה – זה מחריד!

בעלון הפנימי של גבעת חיים מאוחד (גבעתון) פורסם כי בחודשים האחרונים אירעו שני מקרים מצערים בהם הרגו כלבים חתולים במרפסת ביתם. ואלה רק המקרים האחרונים שנודעו לי ביישובים הסמוכים.

כמו אצלנו, גם בחגלה נערכו דיונים ערים רבים בפורום תושבים ובעלון המקומי – גם שם הדיונים טעוני אמוציות, התבטאויות והאשמות קשות של תושבים את שכניהן בנושא בוער זה. התושבים קוראים לוועד היישוב לפעול, אך נראה כי וועדי היישובים מצפים מהרשות של המועצה האזורית לטפל בכלבים – רק לקרוא את התגובות אצלנו בפייסבוק ותבינו שהעמק כמרקחה.

בשיחה שערכתי עם ראשת המועצה שוחחנו שוב על הנושא, והיא הביעה את דאגתה הרבה מהמצב. היא הקימה ועדה בנושא בעלי חיים בראשות סגן ראש המועצה, חיזקי סיבק, שיהיו בה חברים תושבים המייצגים את שתי הקבוצות הטוענות לשינוי גישה.

קראתי את התגובות לגבי זה שעדיין ״אין שינוי״. נכון! עדיין אין שינוי. שינוי הוא תהליך משמעותי וכדי לבצע שינויים במדיניות נדרשת חשיבה ועבודת מטה – כזו שתעשה תוך שיתוף תושבים וכמובן תוך קיום ודאגה לשלטון החוק ודאגה לשלום הציבור.

כולי תקווה כי האחריות היא זו שתוביל את בעלי הכלבים ולא תרבות ה״יהיה בסדר״.

אני כתושב וכחבר הקיבוץ, מצפה לפעולה של חבריי מתוך אחריות והבנה ולא מכורח החוק – התוצאה של הפקרת החיות להסתובב חופשי עלולה להיות קשה ומצערת לכולנו כקהילה שיתופית. אני מאמין שנושא זה יידון עוד רבות, וכמובן שמכתבי זה יגרור תגובות רבות נוספות. פעולה אחראית – כל אחד לכלבו, ושינוי התנהלות כנורמה ברשות הרבים מתוך הבנה ואחריות, היא צו השעה ואין להמתין.

קיץ 2015 ילדי הכלבולית מכינים שלטים לכלבולית