לעיתים מגיעים לצומת בחיים ולא בדיוק ברור לאן לפנות, אבל אז נוסעים להפגין בקפלן ולפתע התשובה ברורה. מה, לא קרה לכם?

לענת אופיר זה דווקא קרה. "נסעתי להפגנה בקפלן עם כמה מהמפגינים הקבועים ודיברתי עם יאיר אסטליין על החיים ועל כך שמתגבשת בי ההכרה שאני מחפשת שינוי", היא משחזרת.

היא עובדת סוציאלית ומזה כעשור שהיא עובדת במכון "חרוב" העוסק בהכשרת אנשי מקצוע בתחום התעללות והזנחת ילדים. "פעמיים בשבוע אני נוסעת לירושלים, זה לא קל וזה גובה מחיר", היא אומרת. "ובמקביל, מאז פרוץ המלחמה, הולך ומתגבש אצלי רצון להתקרב הביתה ולתת משהו משמעותי לקהילה בגח"א – קהילה אשר כוחה הוצג במלוא תפארתו בשנים האחרונות עם הקורונה והמלחמה. הרגשתי שמתגבר בי הרצון להפחית את היקף המשרה במקום עבודתי, לקחת אחריות ולהרים משהו חדש בתוך הקהילה הזו".

זו לא הפעם הראשונה בה היא עוסקת ברעיון לקחת תפקיד בקיבוץ. "בעבר הוצעו לי תפקידים כאן, אבל אז זה לא כל כך התאים משום שעוד הייתי במסלול בניית קריירה במשרה מלאה. מעבר לכך, היו גם חששות לקחת כאן תפקיד, משום שזה מערב חשיפה לביקורת ומהעיניים שלי יש אחריות גדולה לכך שהכל יצליח ושאנשים יהיו מרוצים מעשייתי במקום בו אני חיה. מסיבה זו, מאז ומעולם הערכתי כל מי שלוקח כאן תפקיד, כי אני משוכנעת שכל מי שעובד פה – בא ממקום טוב ורוצה לעשות טוב".

וזה המקום אליו היא הגיעה וממנו היא באה. זוכרים את השיחה ההיא בדרך לקפלן? "יאיר העלה את הרעיון והזכיר שבדיוק מחפשים מרכז לענף תיירות ואז החלטתי ללכת על זה. בין היתר, קסמה לי העובדה שיש כאן הזדמנות להרים משהו חדש מאפס ולבנות אותו בדרכי".

היא זכתה במכרז שנערך לפני כמה חודשים ויש לה כבר רעיונות. "אני באה ממקום שרוצה מאוד שיתוף פעולה של הציבור בחזון התיירות בגח"א, תוך השתתפות פעילה של ענפים ועסקים, בשילוב של רעיונות וכיוונים מהציבור. לכן, אחד הדברים הראשונים שאני עושה מרגע כניסתי לתפקיד בתחילת נובמבר, הוא סדרה ארוכה של שיחות עם מנהלי הענפים ועם חברי ותושבי הקיבוץ העוסקים במגוון תחומים".

היא מספרת שפגשה אנשי מכירות ושיווק, אנשים המגיעים ממגוון של עיסוקים עם אוכלוסיות שונות, אנשים שיודעים להרים פרוייקטים גדולים והיד עוד נטויה לפגישות נוספות.

"יש שתי מטרות עיקריות העומדות מול עיניי בכל הנוגע לענף התיירות", היא מסבירה. "הראשונה, להביא לפה קבוצות שיגדילו את התנועה ואת ההכנסה של ענפי הקיבוץ השונים, גם אלו שכבר נותנים שרותי תיירות ובמקביל לנסות להכניס למעגל הזה גם ענפים חדשים שיש להם פוטנציאל להפוך לתיירותיים. המטרה השנייה היא להפוך לענף שלא רק מחזיק את עצמו, אלא גם מניב רווח. זה לא יקרה ביום אחד והצפי לגדילה הדרגתית נלקח בחשבון בתוכנית העסקית שאושרה עוד לפני כניסתי לתפקיד".

הכוונה היא להגיע להסדר עסקי מול כל ענף של הקיבוץ או עסק פרטי שיהיו חלק בסיורים של ענף התיירות, כאשר כל יחידת פעילות תתומחר. "כרגע אני מועסקת בענף בחצי משרה וכאשר תתרחב כמות הסיורים, התכנית היא להכשיר ולהעסיק מדריכים מקומיים בפרילאנס. עד כה גיליתי היענות רבה לשיתוף פעולה ממנהלי הענפים וגם חברים רבים פונים אלי עם רעיונות והצעות לעבודה משותפת".

גם לענת ברור שעבודה קשה לפנינו. "זה לא יקרה בחודש הבא וגם לא בזה שאחריו. לוקח זמן להרים ענף שעובד בתפוקה מלאה ומביא לכאן קבוצות רבות על בסיס שוטף. לכולם ובעיקר לי ברור שיש זמן בנייה: אפיון המוצר, תמחור, מיתוג ועיצוב, הקמת פלטפורמות דיגיטליות, גיוס והכשרת מדריכים, שיווק והפצה לקהלים רלוונטיים. צריך לתכנן ולבנות נכון ובמקביל להתחיל להתנסות ולהריץ פיילוטים, כדי להבין ולדעת מה מעניין? מה מיוחד? מה מבדיל את גבעת חיים איחוד מקיבוצים אחרים בעמק חפר ובכלל?".

היא מספרת כי בעמק חפר יש פוטנציאל גדול לפיתוח תיירות. "אין למעשה קיבוצים במועצה שיש להם ענף תיירות מסודר ואם יש עיסוק בתיירות הוא נעשה בהיקפים מצומצמים ע"י 'משוגעים לדבר'.  בנוסף אנו רואים  שבעקבות המלחמה, יש ביקוש גדול לתיירות במרכז הארץ, למרות שברור שענף התיירות בישראל נפגע מאוד. אני רואה ושומעת שכל מי שמגיע לבקר בגח"א – לבו מתרחב. מהמקום, מהיופי, מהירוק והגינון ומההיצע של עסקים ואופציות לבילוי זמן איכות. יש פה היסטוריה, קולינריה, חדשנות קהילתית, מה שיוצר לא רק סיפורים של פעם אלא פוקוס על הווה ועתיד".

אנחנו מדברים קצת על התמהיל של היסטוריה והווה שמסוגל לתפוס את הקהל המגוון של המאה ה-21. "ברור לי למשל שהפילוג בתנועה הקיבוצית, יכול וצריך לתפוס מקום בסיפור, אבל צריך לספר אותו עם קשר ונגיעה להיום ולהראות איך קונפליקט שקורע ומשסע חברה, הצמיח משהו טוב שממשיך לצמוח ולהיות רלוונטי".

או למשל בית טרזין. "בבית טרזין אפשר ללמוד על סיפורם של אנשים שאיבדו הכל ואז מצאו את הכח לקום וליצור משהו חדש בארץ אחרת וזה משהו שנוכח מאוד ב-DNA של גבעת חיים איחוד עד היום".

ענת אומרת כי בבסיס עומד האתגר המהותי: פיצוח "הסיפור" של גח"א. "תיירות זה סיפור, כי זוכרים את המפגש האנושי ולכן – איך עושים סיור שיהיה חוויה?". כאן נכנס הנסיון שלה. "זה תפס אותי וחיבר אותי, כי במכון 'חרוב' אני עוסקת בעיקר בהכשרת 'מומחים מנסיון חיים' (אנשים שחוו פגיעות בילדותם) ובשילוב הסיפור בגוף ראשון עם ידע מקצועי בהכשרות לאנשי מקצוע ועל כן, הכלי העיקרי הוא לדעת לספר סיפור (סטורי-טלינג) ולזקק ממנו את המסרים החשובים. את זה אני מביאה איתי".

הכוונה שלה היא להגיע לסיור בסיסי, מעין "עמוד שדרה תיירותי" עליו ניתן יהיה להלביש יחידות תוכן שיתאימו לקהלים שונים – היסטוריה, יזמויות חקלאיות וחברתיות, אמנות וכיוצא באלה. היא מספרת על פיילוט שנערך לא מזמן עם קבוצה של צעירים יהודים מארה"ב הנמצאים בארץ בתכנית שנתית של תנועת "יהודה הצעיר".

"הרמנו תוך זמן קצר יום סיור חווייתי שכלל מספר אתרים: התחלנו בגן הירק שם מומחש החיבור לאדמה, עם ניב שסיפר והסביר תוך שהוא ממולל קומפוסט בידיו ונתן להם להתנסות בהעמסת ופיזור קומפוסט, המשכנו בפעילות של חידון צמחי תה והכנת פיתות על סאג' בקפה ליאור שהוא מקום יפהפה ונעים, דרכו ניתן להתחבר לסיפור של הגנה על המדינה ומורשת אהבת הארץ המנציחה את ליאור. עצרנו להאכלת פרות וכמובן לצילום ברפת ואז אל היד השנייה הקהילתית, שם נפגשנו לשיחה עם חוני רייכמן, מתנדבת נאמנה בחנות ומפונה מראש הנקרה שמצאה בית זמני אצלנו. הרחקנו עד לשכונת החיילים, אל הזולה המושקעת במרפסת של יהלי שפע שם הם קיבלו הסבר מניצן עמית מכתה י"ב, ששיתף חוויות על המשמעות של להיות נער בקיבוץ ומול עיניהם גם עמדו כתובות האש שנמצאות בהכנה למפגן האש של הנעורים. עברנו דרך אזור הגנים ושם סיפרנו על תקופת הלינה המשותפת ועל החינוך הקיבוצי שעדיין חי ובועט. כך נוצר פה, במהלך היום, תמהיל שבנה סיפור שהוא סיפורו של המקום. סיימנו בחוויה המעולה של ארוחת צהריים בחדרוכל, שם אלה והצוות העניקו סגירה מעולה ליום הזה".

היא יודעת שצריך לחשוב גם בכיוונים חדשניים. "יש בקיבוץ תנועת אנשים גדולה, בעיקר בסופי שבוע, אבל גם במהלכו – רבים מגיעים למרכז המסחרי, למעדניה, למחלבה ולעסקים נוספים בקיבוץ, להצטייד במזון ופרחים לסופ"ש. ניתן להציע להם להשתמש בשירותים נוספים בקיבוץ, אולי באמצעות קופונים או קודים לסריקה שיתנו הנחה בעסקים אחרים בקיבוץ וזו הזדמנות עבורי לקרוא לכולם/ן: אני מזמינה מאוד רעיונות, הצעות , שת"פ וחיבורים לגורמים נוספים שייתנו ערך לענף התיירות ובקרוב גם נצא בתחרות נושאת פרס להצעת שם לענף. דוגמה לשיתוף פעולה הקורם עור וגידים בימים אלו ממש, הוא שיתוף פעולה עם הארכיון בנושא הקמת מוזיאון הקיבוץ, מקום בו יוכלו לעבור גם קבוצות שיגיעו לכאן כך שמיזם כזה, לדוגמה, יכול להוות משאב משמעותי גם עבור הקהילה פנימה וגם עבור תיירות מבחוץ. זו יכולה להיות תחנה עם ערך מוסף שתפיח חיים בסיפור של גח"א ואנו בוחנים מספר מקומות אפשריים לכך. השאיפה שלי היא ליצור פה ענף תיירות חוויתי, מעניין ומתחדש, שיספר לא רק את ההיסטוריה של גח"א אלא את ההווה והעתיד של המקום הזה".