התבקשתי לנסות לעדכן, לפשט ולהסביר היכן אנו עומדים היום. נתחיל ברשמי, ונעבור לנימה אישית בסוף: בחודשי הקיץ, בין מבצע "צוק איתן", לחופשות הקיץ, מטה המאבק ממשיך לעקוב ולעמוד על המשמר בנושא מתקני הגז.

להזכירכם, בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתאריך 10.6.14, הגענו להישגים רבים וביניהם:

1. עדיפות לטיפול ימי מקסימלי.
   2. עדיפות להצמדת מתקני טיפול בגז למתקני תשתיות קיימים.
   3. חובת התייעצות של משרד האנרגיה ורשות הגז עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה בטרם אישור התוכנית.
   4. על פי תכנית זו לא ניתן להשתמש בשטח לכל מטרה אחרת, זולת כל הנדרש לטיפול בגז מהתגליות בים. (לא יהיה ניתן להקים בשטחים אלו שום מתקן תשתית אחר!!)
   5. אחת לחמש שנים, או לפי בקשת המועצה הארצית, יתקיים דיון על קידום, מימוש וביצוע מרכיבי התכנית ובהתאם לכך לצמצם שטחים ולהחזירם ליעוד המקורי.

אז מה קרה בחסות המבצע בחדרי חדרים?
אנשי מנהל התכנון במשרד הפנים היו צריכים להטמיע את החלטת המועצה הארצית בהוראות התוכנית ולהגיש את הוראות התוכנית לאישור ועדת השרים לפנים.
לצערנו, אנשי מנהל התכנון הטמיעו חלקית את החלטות המועצה הארצית והשמיטו את שני הסעיפים הראשונים המאוד משמעותיים עבורנו: עדיפות לטיפול בים ועדיפות להרחבת תשתיות קיימות במתקנים קיימים.

כיאה להתנהלות הממשלה, ועדת השרים שאינה מעורה בפרטים – אישרה את הנוסח שהובא בפניה על ידי אנשי מנהל התכנון.
מיד כשפורסם נוסח הוראות התוכנית (עד אז לא היו מוכנים להראות לנו את תיקון הנוסח), פעלנו מול בינת שוורץ, ראש מנהל תכנון, שטענה מבחינתה: "שכל הסיכומים קיבלו ביטוי בהחלטת המועצה או בהוראות התכנית. שניהם מחייבים ומנחים את פעילות המערכת כולה."
תשובה זו לא מספקת אותנו!
לפיכך, רני אידן, ראש מועצת עמק חפר יחד עם כרמל סלע, ראש מועצת חוף הכרמל, נפגשו עם השר עמיר פרץ, החבר בוועדת השרים (ולא היה נוכח בישיבה). השר הסכים לעמדתנו שיש להטמיע באופן מלא ומוחלט את החלטות המועצה הארצית בהוראות התוכנית. השר פרץ הגיש ערעור על החלטת ועדת השרים לממשלה.
ותכלס מה אמור להיות עכשיו? באחת מישיבות הממשלה הקרובות ידונו בערעור שהוגש ויחליטו אם לקבל אותו או לא. אם כן- אנשי מנהל התכנון יכתבו את ההוראות עם התיקונים וזה שוב יוגש להחלטת וועדת השרים.

תדמיינו לכם ישיבת ממשלה בימים של אחרי "צוק איתן", קיצוצים גדולים במשרדים, התמודדות עם המצב של יישובי הדרום, חזית צפונית, וחבורת נחשים שמובילים פוליטיקה מסריחה, והם דואגים רק לעצמם… בקיצור – הסיכוי שהערעור יתקבל אפסי. בשלב הזה עוברים לחזית המשפטית.

במידה והערעור ידחה, הצוות המשפטי של המועצה ומטה המאבק ערוך ומוכן להגיש בג"ץ.
לא ייתכן ולא הגיוני, שמנהל התכנון לא יבצע את החלטות המועצה הארצית.
מטה המאבק ממשיך לפעול כרגיל יחד עם הנהלת המועצה. בימים אלו צוות הלוביסטים עובד במרץ יחד עם הצוות המשפטי. במידת הצורך נפעיל את צוות פעילי השטח.

בלי קשר לאישור התוכנית, הודיעה חברת נובל אנרג'י על רכישת אסדת FPSO לטיפול בגז בלב הים. ועל כוונתה לבצע את כל הטיפול בגז (הפחתת לחץ, ניקוי) בים. נובל אנרג'י טרם הגישה את תכניות הפיתוח שלה למשרד האנרגיה, אבל ההערכה היא שהמתקן הראשון יוקם באזור חוף דור (חגית), ש 90% מההפקה והטיפול במאגרי הגז יעשו עשרות קילומטרים מהחוף, כאשר על היבשה יוקמו מתקני קליטה צנועים.

מבחינת לוחות זמנים והערכות שלנו של המצב, הסיפור הוא כזה: הערעור של פרץ כנראה וידחה, אנחנו נגיש בג"ץ. בשלב זה כנראה ונחזור להתסיס וליצור תמיכה ציבורית ע"י הפגנות ולחץ תקשורתי. גם אז יתכן ובג"ץ ידחה אותנו אבל הוא יזמן את בינת שוורץ לדוכן שתסביר את ההתנהלות. מה שהיא תגיד ירשם בפרוטוקול ויהוה עבורנו עוגן להמשך. ההערכה היא שהתוכנית תתקדם במקביל להליך המשפטי ואז אם תאושר תכנית שנוגדת את הסעיפים שלנו שהוחלטו בוועדה הארצית נוכל לשלוף את הפרוטוקול מבית המשפט העליון. בפועל- נובל אנרג'י היזם, המשקיע והמוציא לפועל, הזמינו ספינה שתטפל בגז בים. הם הגוף המקצועי המממש את התוכנית, הם רוצים לנקות את הגז בים ואין להם צורך בשטח היבשתי במט"ש מרץ. הם יכניסו את הגז הנקי בחוף דור- אין להם סיבה לטפל בשתי כניסות. החשש הוא ממה שיהיה בעתיד, סדר גודל של עוד 10 שנים בערך. הם לוקחים בחשבון שאולי ימצאו עוד מאגרי גז ואז יצטרכו את השטח. רוב הסיכויים שגם היום הפריזו בהערכות של כמויות הגז ובפועל המדינה תצטרך רק חלק מהגז והשאר גם ככה יימכר ויובל דרך הים לחו'ל, כך שבפועל רוב הסיכויים שבמט"ש מרץ לא יהיה כלום.

היות ואנחנו לא יכולים לסתמך על הערכות וספקולציות, אנחנו כרגע משקיעים בחזית הפוליטית, נעבור למשפטית, נפלפל אותה בלחץ הפגנות ותקשורת ונמשיך לעמוד על המשמר.

מטה המאבק והנהלת המועצה האזורית ימשיכו לעקוב, לפעול ולעדכן על כל התפתחות.

תראו, הסיפור היה מסריח מההתחלה וגם היום הריח לא משהו.. קחו בחשבון שכל העיסוק בגז חדש למדינה ולמשרדי הממשלה והגופים האחראיים. הם חשבו שחייבים טיפול מלא ביבשה ולכן התעקשו לשמר שטחים ביבשה. המציאות מוכיחה שהיזם בוחר ומחליט והטכנולוגיה הקיימת והמוצלחת היא טיפול בים. לא נצליח למחוק את השטח מהתוכניות, והם (הממשלה) חוששים, מפחדים ובעיקר מלאי אגו וקשה להם להודות שטעו, הם השקיעו כל כך הרבה כסף בלהילחם בנו שעכשיו קשה מאוד לרדת מהעץ הגבוה.

מה אנחנו לומדים מזה? שהתנהלות הממשלה והמשרדים קלוקלת, עתיקה, מיושבת ע"י נבחרי ציבור אגואיסטים שממש לא רואים את טובת הציבור, ומה שנותר לנו הוא להיות חברה אזרחית פעילה שנלחמת ומגנה על עצמה. זה מה שעשינו, ממשיכים לעשות היום ונעשה בהמשך. נתפלל לטוב, נמשיך לעמוד על המשמר ולבסוף ננצח!