נתחיל ברשימה מהשבועות האחרונים:
אחד מימי חמישי האחרונים. יותר מ-10 כלי-רכב כגון קלאבקאר, קלנועית, אופניים חשמליים, אופניים רגילים, עגלולים והמון ילדים והורים, כשכל זה בכניסה של הכלבולית. אחד הקלאבקארים עושה רוורס. הנהגת אולי בת 16, לידה עוד שתי בנות ובמושב האחורי שלה עוד שלוש בנות המסתירות לה את שדה הראייה. היא לא מוותרת ועושה רוורס. בנס לא קרה דבר.
שעת בוקר מוקדמת. אב ושני ילדיו יוצאים משביל גישה להולכי רגל. מרחק של מטר לפחות מהכביש, רכב נוסע במהירות על המדרכה וכמעט דורס אותו וילדיו. בנס לא קרה דבר.
שעת בוקר. חבר קיבוץ יוצא מהכלבולית, הדלת נפתחת, העושה צעד ועל פניו חולף במהירות קלאבקאר שכמעט דורס אותו. בנס לא קרה דבר.
שעת אחה"צ. חברת קיבוץ מבוגרת נוסעת בקלנועית יחד עם שני נכדיה. חוצה מעבר חצייה בכיכר ליד הרחבות א'+ ב' ואז מגיע רכב במהירות, לא מספיק לעצור, פוגע בגלגל הקדמי המסובב את ההגה בפראות והיא נחבטת. למזלה לא התהפכה הקלנועית על כל יושביה. הרכב עוזב מהר בלי לעצור. בנס לא קרה דבר חמור מזה.
כמעט כל יום באותו מקום. רכב שמגיע מכיוון הבריכה לכיוון הכלבולית לא מבין שלפני שהוא נכנס לכיכר יש גם פנייה לכביש קטן לכיוון הבריכה. כמעט כל יום יש שם תאונה. בנס לא קרה דבר.
הבנתם את הכיוון?
נפגשנו בערב חם ומהביל של חודש יולי בביתו הנעים והקריר של אמיר שילה. קבוצת זה"בי (זהירות בדרכים) בה חברים אנשים רציניים כמו אמיר שילה, עמי מדיני, גלי אבן שושן, אייר רום ואני.
ישבנו עם בירה ועוגה מול מפות כבישי הקיבוץ וניסינו לחשוב מה אפשר לעשות. הבעיות ברורות: עומס תושבים על תשתיות לא מותאמות, מחסור במקומות חניה, טכנולוגיה מתקדמת שאינה מותאמת לגבולות ולחוקים, אי-שמירה על חוקי התעבורה, צפיפות, קשיים תקציביים ועוד ועוד. מה עושים? בכל יום אנשים מעורבים כאן בכמעט תאונות ומדי פעם גם מתרחשת תאונה. המצב מדאיג מאוד.
הקשיים התחבורתיים בקיבוץ לא נגמרים ונראה שלא נצליח לפתור הכל בקרוב ובכל זאת, יש מה לעשות: הכל מתחיל בחינוך ודוגמה אישית. לנסוע יותר לאט, להחנות רק איפה שמותר, לציית לחוקי התעבורה, להיות אדיבים וסבלניים, ללכת יותר ברגל (מי שיכול) ופחות עם כלים ממונעים ובעיקר לקחת אחריות אישית. תאונה עלולה לקרות לכל אחד מאיתנו בכל רגע. לא מדובר כאן על הטפת מוסר, אלא על פקיחת עיניים. הטוב המשותף הוא אינטרס של כולנו אבל הוא בהחלט דורש מאיתנו מחירים שבעיני אינם כבדים ובהחלט אפשריים.מאחל לכולנו בטיחות בדרכים.
Share this post
שקד , העלת נושא חשוב וגם מדאיג.
אני תוהה למה בצוות זהבי המצויין לא יושב האדם הממונה על בטיחות התעבורה בקיבוץ . יש לו מינוי רישמי,אפילו מקבל משכורת מטעם הקהילה. מה הוא עושה ? או למה לא עושה , זו תעלומה . אם תהיה נחמד אגלה לך מי יושב על תקן קצין בטיחות התעבורה בשטח תפעולי גבעת חיים איחוד . אולי מהפוסט שלך תגיע ישועה .