צוות השמירה שעושה לילותיו כימים מורכב בד"כ משניים. שומר וסייר הלילה. השומר מאייש את הבוט'קה בכניסה ונהנה מחימום, טלוויזיה ואפשרות לכוס קפה זמינה תמיד. עם זאת, השמירה קצת חדגונית, אין הרבה אורחים בשלוש בלילה, והיוקרה הקרבית – לא משהו.

לעומתו, סייר הלילה נהנה מניידות והזדמנות לבקר שכיות חמדה מקומיות בשעת לילה מאוחרת, מיוקרה קרבית שמוצאה בג'יפ מגניב למראה ובבידור מילואימניקי ידוע – תוכניות הלילה של גל"צ.

את קורותיהם וחוויותיהם של שומר הלילה המיתולוגי, ניק, ושל יעקב, סייר הלילה, סקרנו כבר בכתבה נרחבת לפני שנתיים (ינואר 2012). עם זאת, לאחרונה עלה לכותרות דווקא צוות חברי הקיבוץ שממשיך לאייש את עמדת השמירה, בעיקר בסופי השבוע, ובמיוחד גלחסיד שלפני שבועות מספר מנע גניבת טרקטורים ותפס את הגנבים על חם (הם ברחו, לשמחתם, אבל הגניבה נמנעה, לשמחתנו).

גילוי נאות – כותב שורות אלו, גם הוא מפטרל מפעם לפעם בלילות, ומביא עשר תמונות וחוויות קטנות ממסלול הסיור:

תמונה א' – תחילת המסלול – הפשפש להולכי רגל בשער הפרדס. לפסוע לשנייה החוצה, להריח את השדות, להביט בחשש למרחבים השחורים, ואז לחזור למעגל האור, לגבול המגונן של הגדר ולנעול את השער, עד הבוקר.

תמונה ב' – סככות הטרקטורים והציוד החקלאי – להיזכר בתקופה הקצרה שהיית "חקלאי", לנסות לנחש, שוב, מה עושה הכלי עם כל הלהבים הקטנים ואיך קוראים לו, לקוות שיימצא בקרן זווית איזה כלי חקלאי עתיק, עזוב ומאובק שמתאים לגינה – ולהתאכזב.

תמונה ג' – אזור האצטדיון – לבחון שוב את השער שדרכו ניסו לגנוב את הטרקטורים, ולוודא בפעם האלף שהוא סגור ונעול (גנבים תמיד חוזרים למקום הפשע), להיכנס דרך השער למתחם האצטדיון ולהקיף את המסלול בהקפת ניצחון.

תמונה ד' – הרפת – חולפים על פני הפרות, רובן ישנות, חלקן מסתכלות במבט משועמם, הריח – ניחוח של ממש. סוגרים חלון ומפעילים מיזוג. לרפת נחזור שוב אחרי שתיים – לחליבה ולכוס קפה לילית.

תמונה ה' – בין מגורי התאילנדים לבית הקברות – אווירת מילואים ממש. גדר מערכת, פנסי תאורה גבוהים מפיצים מעגלי אור צהבהב, תעלות מכשול לכלי רכב. מזכיר את לבנון.

תמונה ו' – בית הקברות. תמיד עוצרים ומתיישבים על הספסל לסיגריה בחושך ומחשבות. לקראת הבוקר, עוצרים את הג'יפ בפינה הצפון מזרחית, מעל המצוק. מתיישבים על מכסה המנוע- חם ונעים. עוד סיגריה מול זריחה משגעת של פרדסים וברושים וצפצוף ציפורים מתעוררות.

תמונה ז' – אי שם במיקום חסוי, נקודת תורפה ידועה במערך הביטחוני. יש מצלמות מוסתרות ואמצעים אלקטרוניים. אתה עובר עם הג'יפ, אחרי דקה מקבל לנייד תמונה של עצמך – המאה ה-21.

תמונה ח' – שפרירים הישן, בתצפית אל עבר משק בית ספר. בלילה, הצריפים הישנים, הגגות העקומים והכפופים, העצים הגדולים שנעים בשקט בחושך – הכי קרוב שאפשר לספר אגדות של האחים גרים.

תמונה ט' – שכונת החיילים רדומה. מחפשים סימן להוללות צעירים – לא מוצאים. "הדור של היום"… בית הרב"ש, מקווה שראה שעברנו- שלא יחשוב שמתבטלים. נכנסים לשטח המגורים, מכבים זרקור (לא להפריע!), האם לעלות למגדל המים? עזוב, אין מקום להסתובב. ממשיכים למרכז הקיבוץ וחותכים על השביל מול הכניסה לחדר אוכל (לג'יפ השמירה מותר!) מהמועדון הסגול עולים קולות מוסיקה – בכל זאת יש תקווה…

תמונה עשירית ואחרונה – סיימנו סיבוב. אפשר לקפה לבד בבוטקה החשוך, או לגשר על פערי שפה במכון החליבה. ואז מחדש: שער הפרדס, סככות הטרקטורים וכו'. בתקווה שהשחר יגיע, הולכי הבוקר ישובו לשבילים וזריחה יפהפייה מעל שורות פרדסים תסמן את סופו של הלילה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896