לסטטיק ובן-אל יש את ג'ורדי ג'ורדליש (ירדן פלג), המפיק הבכיר בתעשיית המוזיקה המקומית, ולנו יש ג'ורדי משלנו – גם הוא מפיק מוזיקלי, שעושה את צעדיו הראשונים בתחום. ירדן לב-רון (31) הוא גיטריסט מוכשר מלידה, ואולי בקרוב תשמעו שירים שהיה שותף בהקלטתם בתחנות הרדיו ואמצעי המדיה השונים. הוא בנם של ממי ויפתח לב-רון, יליד הקיבוץ שמתגורר בתל-אביב כבר מעל 3 שנים. "פעם היו מזהים אותי פה בתור הבן של יפתח מהסוסים, והיום מוכר כבן של ממי – מדריכת חוג התנועה והמרקידה של הילדים."
ירדן, כמה שנים אתה מנגן ומה ההכשרה המוזיקלית שלך?
התחלתי לנגן על תופים כבר בגיל שנתיים, עד היום בקיבוץ זוכרים אותי כמתופף. בגיל 12 למדתי לנגן בגיטרה חשמלית ונדלקתי על הכלי הזה. במעבר חד, קמתי ממערכת התופים כדי להחזיק גיטרה, ובמשך כמה שנים לא הייתי מוכן לתופף כלל. מאז, הגיטרה היא כלי הנגינה העיקרי שלי, אבל לאחרונה יוצא לי גם לתופף. במהלך כל הילדות והנעורים למדתי מוזיקה, כולל במגמת המוזיקה בביה"ס התיכון – עד הגיוס. עשיתי הפסקה בזמן השירות הצבאי והטיולים בעולם, ובשלוש השנים האחרונות אני לומד הפקה מוזיקלית בבית הספר "רימון". אני נהנה מכל רגע שם ובעוד כמה חודשים אסיים את הלימודים. אני למעשה כבר לא לומד על כלי מסוים, אלא הפקה לאחרים, עבודה בחדרי חזרות ובאולפנים עם אמנים על שירים שלהם. תחום ההפקה המוזיקלית יותר מושך אותי כרגע ולשם אני מכוון, זה החלום. במקביל, אני עדין מנגן עם כל מיני הרכבים ובמסגרות מוזיקליות שונות.
וגם שירה בציבור כחלק מהצמד "תירס חם – בירה ונשירה"
נכון, יש לי עסק שפעיל כבר חמש שנים יחד עם אסיף בן עזרא, חבר טוב מאוד שלי מעין החורש. התחלנו לעשות ערבי שירה בגיל 16, במועדוני המסיבות שהיו אז בעין החורש ובסביבה. בתקופת הצבא המשכנו עם זה ובזכות מועדון החברים כאן (הפאב החדש שבינתיים כבר הפסיק את פעילותו) חזרנו לעשות את זה יותר בעקבות ערב ניסיוני מוצלח שעשינו פה. מאז הפכנו את התחביב הזה לעסק ואנחנו נודדים בכל הארץ ושרים לכולם: מהצפון לדרום, בקיבוצים, במסיבות ימי הולדת, כל מי שרוצה. לאחרונה אפילו הצלחנו ליצור ליין קבוע במועדון תל-אביבי ומקווים לגדול שם ובמקומות נוספים.
איך המגורים בתל-אביב לעומת הקיבוץ?
החיים מאוד שונים, אבל מאז שיצאתי לשנת השירות, לא חייתי בקיבוץ לתקופה של יותר משנה – כך שאני לא באמת יכול להשוות. אחרי השחרור מהצבא, עבדתי קצת בחברות הגברה וסאונד, טסתי לטייל וגרתי בחו"ל כמה שנים. בתקופה הזו הייתי עסוק בהרפתקאות ופחות במוזיקה… כשחזרתי מארה"ב בפעם השנייה, התגלגלתי לסאבלט (שכירות לטווח קצר) בת"א ונשארתי לגור בעיר הגדולה עד היום.
מה עשית בחו"ל?
עבדתי לסירוגין במכירות בארה"ב וכמדריך צלילה באי אוטילה השייך להונדורס שבמרכז אמריקה. האי הזה הוא סוג של קיבוץ, מקום קטן שהרגשתי בו ממש כמו בבית והלכתי יחף לכל מקום. הלו"ז שלי כלל השכמה ב- 6:00 לצלילת בוקר, שאחריה עבדתי במועדון הצלילה ואם צריך צללתי שוב בצהריים. אלה היו חיים נוראיים… אני זוכר שכשהייתי חייל קינאתי באנשים שהעלו לעמוד הפייסבוק תמונות שלהם גולשים בסרי לנקה או מבלים בגן עדן כלשהו על הגלובוס, ויום אחד הבנתי שהפכתי להיות המניאק הזה שכולם מקללים אותו בגלל תמונות מהאי; זה שמצטלם לבוש בבגד ים וגופיה ופותח לכולם את העיניים. זו הייתה תקופה שממש נהניתי בה. אמנם המוזיקה הייתה חסרה לי, אבל לכל מקום הגעתי עם גיטרה צמודה ותמיד מצאתי שותפים לנגינה. בשלב מסוים כבר קניתי לי מחשב רציני וציוד הקלטה, והתחלתי להתנסות בהפקה ובהקלטות.
אז הכיוון שלך הוא יותר הפקה מוזיקלית מאשר נגינה?
כן, הרבה יותר מעניין אותי לעבוד על מוזיקה של אחרים, לעשות איתם את הדרך הארוכה מכתיבת השירים ועד הקלטת האלבום וההופעות החיות על הבמה.
איזה אמן הכי השפיע עלייך?
שאלה קשה כי יש המון, והתשובה עליה מחולקת לפי תקופות. בתור ילד אני זוכר שאבא השמיע לי את "התרנגולים" ושירי ארץ-ישראל הישנה, וכשהתחלתי לתופף ניגנתי הרבה ביטלס ו- Creedence Clearwater Revival – עוד לפני שידעתי מי הלהקות האלה בכלל. בכל פעם שמעתי דברים חדשים שנחשפתי אליהם באמצעות חברים ומכרים, תקליטים ודיסקים שהגיעו אלי. כמובן שאריק איינשטיין ושלום חנוך, כוורת. אז אני לא יודע להגיד מי הכי השפיע עלי, אבל כל המוזיקה ששמעתי במהלך החיים השאירה אצלי חותם.
התנסית בעבודה עם אמנים מוכרים?
האמת שכן, הופעתי לצד שלמה ארצי במסגרת פרויקט של "רימון". הצטלמנו לקליפ של "אהבתיה" שצילמו לטלוויזיה (שלא שודר מעולם…), יחד עם זמרת שאני מלווה ומפיק את האלבום שלה. היה מאוד מעניין ומלמד. אז יצא לי לנגן עם שלמה ארצי למשך כמה שעות, וזה גם משהו! הלימודים ב"רימון" פותחים דלתות: ישבתי באולפן יחד עם מוזיקאים כמו גיא מזיג (יוצא להקת "הדורבנים", יוצר ומפיק מבוקש בתעשייה) ויוסי פיין (אחד המפיקים הוותיקים והמוערכים בארץ, מזוהה עם ז'אנרים של מוזיקה שחורה). לא כולם זוכים לזה, זה פותח את הראש, למדתי מהם המון, זה כיף גדול.
על איזה פרויקטים מוזיקליים אתה עובד בימים אלה?
יש זמרת שקוראים לה שוהם טפיארו, שהייתה אמורה להופיע בקיבוץ אך ההופעה בוטלה ואני מבטיח שתתקיים בעתיד. פגשתי אותה באחד השיעורים ב"רימון" ויחד עם עוד בחור שמתמחה בעולם ההיפ-הופ, מצאנו את עצמנו מפיקים את השירים שלה; היא ללא ספק הזמרת הכי טובה שעבדתי איתה. אני מאמין שהיא תתפרסם כי היא מצוינת. עבדנו על האי.פי (אלבום קצר) שהוציאה לפני שנה, הוא זמין בכל רשתות הסטרימינג ועכשיו אנחנו מחפשים איך להגיע איתו לקהל, מנסים לדפוק על הדלת הנכונה שתיפתח. חוץ מזה התחלתי לנגן עם מוזיקאי בשם אלון גיל-רון, שחבר שלי הפיק לו את האלבום. מאוד התחברתי אליו ואני נהנה ללוות אותו בהופעות. בין לבין אני עושה הפקות הקשורות ללימודים או לאנשים נוספים שבחרתי לעבוד איתם.
איפה אתה מתאמן ומנגן?
יש לי אולפן קטן בתוך הדירה שלי, מעין סטודיו שבניתי: עם הזמן אספתי כלי נגינה וציוד הקלטה, ומצאתי את עצמי עם אולפן הקלטות בתוך החדר. יש לי מערכת תופים אלקטרונים ו- 7 גיטרות הנשענות על הקיר, אקוסטיקה שתלויה מהתקרה ופתאום הדבר הכי מיותר בחדר זה המיטה שתופסת מקום…
מתי והיכן אפשר לראותך מופיע בקרוב?
ב-30 במאי אני ואלון גיל-רון נפתח את פסטיבל יערות מנשה (הראיון התקיים לפני המועד), ההופעה של שוהם תתקיים בפאב כאן – אני מתחייב!
אומרים שלא קל להרוויח ממוזיקה בישראל. איך אתה מתכוון להתמודד עם הקושי הזה?
מוצאים דרכים להתפרנס, למשל שירה בציבור. בנוסף, אני מאמין שבתור מפיק מוזיקלי ישנן יותר אפשרויות ופוטנציאל למצוא פרנסה. יכול להיות שבעוד 10 שנים מהיום אבין שעשיתי טעות, אבל אני לא מסוגל לוותר על החלום שלי. כל חיי ידעתי שאתעסק במוזיקה, פשוט לא ראיתי אופציה אחרת. שום תחום אחר לא עבר לי בראש, השאלה הייתה רק מתי אתחיל לעסוק בזה באופן מקצועי ויומיומי.
מתכנן קאמבק לקיבוץ ביום מן הימים? עוד נזכה לראותך מנגן כאן בערבי חג ואירועים?
אני מניח שכן, אבל לא יודע מתי אחזור לפה. היחיד שקשה לי להגיד לו "לא" זה מוטי זעירא: בערב האחרון שהוא ארגן כבר ניגנתי וכנראה שגם בזה הבא אהיה על הבמה, אם לא יקרה משהו מיוחד.
2 Responses to "נגן לי ירדן" / עמית תירוש
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (127)
- הנהלה (344)
- הפרטה (136)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (174)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (223)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (133)
- כללי (639)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (94)
- מזון (37)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (66)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (157)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (30)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (33)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (13)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (36)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
ספטמבר 2023 א ב ג ד ה ו ש « אוגוסט 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
- עוגת פרג / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / משה נתיב מעניק ל…
- קיץ לוהט בגח"א / ליאורה רופמן
- טקס הנחת אבן הפינה לשכונה ג' / רועי אסטליין
- המנה האחרונה / ליאור אסטליין
- שיח והידברות בעמק חפר / שלומית בן יון
- הקרן לערבות הדדית / ברוך גשן
- כדורגל, שדיים ומהפכה משפטית / ליאור אסטליין
- על התאוצה / שלמה כהן
- משק החלב בכותרות / שמאי מדיני
- חביתת קשואים / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / חן אמיתי מעניק ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- מחשבות של חודש יוני / איילת אסטליין כהן
- איחודניקים צעירים / יותם עפרון
- מבקר לרגע / שלמה כהן
- עם הפנים לאפריקה / ליאור אסטליין
- פשטידת מנגולד ותרד / בלהה זיו
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות






איזה מלך . בהחלט גאווה
עלה והצלח.