הוורדים – גדי, צביה והילדים מעניקים את תפוז הזהב לרובי ברנע.
משפחת ורד, בהרכבה המלא, פסקה פה אחד להעניק את התפוז המתגלגל לרובי ברנע, על תרומתו האנושית, דאגתו לכל העולם, ולחברי גבעת חיים איחוד בפרט.
בוויכוח מול רובי הפסדתם מראש. רובי איש עקרונות, יסודי, מקצועי, מתוכנן וביצועיסט – לא אגואיסט. תמיד מוכן ורוצה לתת ולתת עד שמגיע הזמן והמקום שיש לו עוד לתת. למילואים יצא עד לפני שנה כי רצה רק לתת.
קיפצו לכתבה על הפועל גלי גבעת חיים. גם שם רובי מוזכר…
במקצועו האמיתי הוא "עקשן ציבורי" ולא "עסקן ציבורי" כמו רבים מאיתנו. כשצריך עזרה, יוצא למשימה בנחישות ועל כך קיבל את הכינוי "בר-נוע".
בחגים נהנה להאכיל ולפנק אותנו, ביום העצמאות נהנה להפעיל אותנו, לערבי שירה דואג להזמין אותנו, מגרש הטניס בתחזוקתו מפעיל אותנו, מגרש הכדורסל בזכותו מאיר תמיד לטובתנו. ידו בכל, ורגליו בכדורגל.
וכאשר רובי חש לא מסופק וחסר מעש, הוא מרגיש צורך בזמנו הפנוי לבקר את זקני השבט ולדרוש לשלומם. בודק את מצב התחזוקה בביתם, אם צריך מחליף מנורות, מתקן כיסאות, יועץ ומודיע שהכל בשליטה וכי הכל יטופל.
ידיו של רובי בכל מקום, פועלות תמיד לעזרה מאהבה ומרצון לתת.
Share this post
תנוח על משכבך בשלום. שכן וחבר כמוך מי ימצא. הילדים בשבת נעלמים, לשבת אצל רובי. לדבר על כל דבר בעולם. עם עוגיה פשוטה ולב גדול. בין רובי לבנינו אין שיחים אין גדרות רק דשא , שיוכלו לשחק חפשי. אכן תלינו רשת כדורעף ורובי הספורטאי שיחק כאחרון הילדים. על כל דבר דעה ובכל דבר ידיעה. גם עם לא תסכימו, אין דבר, כלום לא נשבר. רק ליבנו ככה נשאר.