_{הממעיט / מתוך ספר הטאו של לאו צ' ה}

_{העוסק בלימוד}

_{מוסיף ידיעה מיום ליום}

_{העוסק בטאו ממעיט עשייה מיום  ליום}

_{ממעיט וחוזר וממעיט}

_{עד שהו מגיע אל אי העשייה}

_{והעשייה אז זורמת דרכו .}

_{כך באי עשייה}

 _{אין דבר שאינו נעשה .}

 _{בלא מאמץ}

_{אפשר לכבוש את העולם .}

_{===================}

_{למה שמתי את זה כאן ?}

_{כי לאט לאט  מפילים עלינו חוקי הסגר, ומצווים עלינו להמעיט בתנועה , להסתגר בבית דווקא כשבחוץ פריחה יפיפיה וריחות משכרים של הדרים. אלא שאני אף פעם לא ממש הצטיינתי באי עשייה, למען האמת אפילו התעצבנתי מסתם בטלה  נעימה.   יומי היה תמיד מלא  במטלות ותפקידים שכעת נמוגו לתהום הנשייה.  הייתי מאוד פעילה  כאמא, סבתא, תלמידה, מתאמנת, שוחה ,לומדת, מלמדת, מדריכה , מארחת, מכינה, ועוד כמה …  לא, אין רמזים תדמיינו, לא לא אתם לא בכיוון זה הרבה יותר  .}

_{מה שנשאר כיום זו ההגדרה שלא ממש מחמיאה  "קשישה בקבוצת סיכון".}

_{אני הקשישה , שלפני זמן מה ילדה חמודה בת ארבע  שאלה אותי אם אני האמא או הסבתא  של הנכד איתו טיפסתי על המגלשה.}

_{ואפילו קיבלתי הערה  מאישה צעירה  שטוענת שהגיע הזמן שאתבגר. אוקי אני מנסה, כבר 66 שנה ! אבל למה למהר?}

  _{חשוב לחדד ולהזכיר, שעד לפני שבועיים ב"קבוצת סיכון" היה מי שנתקל בי, עיצבן אותי, איחר, ובכלל לא עשה מה שאני רוצה .} 

_{אכן ,העולם שהורגלנו בו השתנה , גם אם אני עצמי לא ממש מצליחה . העיניין הוא שהיכולות הקוגנטיביות והפיזיות של י נותרו כשהיו, עדיין .  טפו טפו טפו חמסה חמסה יריקה.}  

_{כך שהאימון  הקשה ביותר הנדרש ממני כעת הוא  "אי עשייה" . מזל שספר הטאו המצוטט למעלה  מרגיע אותי באמירה}

_{"בלא מאמץ ניתן לכבוש את העולם".}

_{היום החלטתי לנסות להוכיח את זאת האמירה .}

_{הצלחתי  לקום בנחת בשעה שמונה וחצי, וביליתי את רוב שעות הבוקר בשיחה עם הבת החמודה, קריאה , וצפייה בעוד סדרה . ההיפר אקטיביים שיש לי בסביבה הקרובה לא הפסיקו לזוז ולעבוד אפילו דקה.}

 _{לא הפרעתי להם , וגם נזהרתי לא לנגוע בצבע הטרי על כל מה שנצבע.}  

_{את העולם לא כבשתי , לא היום . אבל כן משתדלת להמעיט .}

_{להמעיט בשמיעת החדשות  וההפחדות, להמעיט  בחששות מפני התמוטטות המדינה והדמוקרטיה השבירה  ולהמעיט בקריאה השל דיברי הבלע והרשע ברשתות החברתיות השונות .}

_{וכן  רוצה להרבות  בשיחות , והקשבה, וכתיבה, ומוזיקה, ודיברי חוכמה , קשרים חברתיים  וחיבוקים  וירטואליים ,}

 _{ופרגון אמיתי למי שכן עסוקים בעשייה ללא הפסקה. עשייה ברוכה שמיטיבה איתי ועם כל  מי שאיתי בקבוצת הסיכון הכל כך גדולה  והמאוד פעילה.}

_{השיר שיסיים היום , מתכתב  קצת עם הציטוט מהטאו שלמעלה .  ומתאים גם לאותה קבוצה של קשישים שלא נס ליחם והם בהחלט חכמים .}

ליפא העגלון מילים: יחיאל מוהר/ לחן: אריה לבנוןקוראים לו ליפא העגלון והוא אולי האחרון שיש לו עוד פלטפורמה ישנה. איני מבין בשום פנים לאן כולם ממהרים – ריצה לקראת השד יודע מה. אז ליפא העגלון אומר שקצת פחות זה קצת יותר, צריך למתוח המושכה וקצת לקחת חזרה. היה פעם "שלג לבנון" ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון", היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור". גם לעגלון פשוט מובן שיש ללכת עם הזמן – ללכת מילא, למה למהר? אז ליפא העגלון אומר… שיחת רעים, מילה חמה היום כמעט ולא תשמע – כל איש נושא נאום או סתם צועק. פגישה – חברותא – להד"ם ושכונסים עצרת עם נואם בפני אולם מלא, על ריק. אז ליפא העגלון אומר… בעיר הזו ישנו תחביב שפרושו הוא להחליף – כולם כאן מחליפים ומחליפות, דירה או צבע שערות, ריהוט, רעים, כלבים, שמות, שמלות ובעיקר את הדעות. אז ליפא העגלון אומר… אז מה אני אומר, רעי, אסור לרוץ יותר מדי, אפשר בעגלה בזמן קריב. אך אם נרוץ מהר, מהר אז כל העסק ישבר – על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי) כשליפא העגלון אומר…    תזכרו יש עוד חודש ואין ברירה

_.