בשיתוף שלומית בן יון ונירה ברנסום

דמיינו לכם את התמונה – נשים וגברים בלבן, באוהל הגר ושרה (אוהל ענק שהוקם במיוחד לאירוע) בערבות ים המלח.
קהל עצום של כ-10,000 משתתפים, שמתוכם כ-3,000 פלסטיניות מהרשות), ששרים מהלב את "תפילת האימהות" עם הזמרות יעל דקלבאום, אסתר ראדה, מרים טוקאן ומרים עילבוני. זו הייתה חווית תפילה גדולה לשלום. תחושה עוצמתית שיש תקווה ושצריך להמשיך בדרך זו עד להשגת הסכם מדיני.
אמונה שכן, זה אפשרי!

מסע השלום היה פעילות השיא השנתית של תנועת "נשים עושות שלום". מטרת המסע הייתה ליצור הסכמה חוצת גושים פוליטיים, כדי להניע פוליטיקאים לפעול למען הסכם מדיני. כמו כן, ליצור שיתופי פעולה בתחומים שונים בין ישובים שכנים ממגזרים שונים, כמו פרדיס, זיכרון יעקב וחוף כרמל.
מסלול מסע השלום שיצא משדרות והסתיים בירושלים ממחיש את דרך הפעולה של נשים עושות שלום – פגישה עם קהלים מגוונים. המסע עבר בבאר שבע, בדימונה, בערבה, בעוטף עזה, באשקלון, בפזורה הבדואית, בגוש עציון, בחצור הגלילית, בטבריה, בנצרת, בהתנחלות אבנת, בפרדיס וביפו. בכל מקום התקיימה עצרת וצעדה משותפת לכל המשתתפים. במסע צעדו נשים מכל המגזרים: דתיות, חילוניות, יהודיות, ערביות, מימין, מהמרכז ומהשמאל, מבוגרות וצעירות. אליהן הצטרפו גם גברים ומשפחות מארבעת כנפות הארץ.
באירועים השונים השתתפו ח"כים מכל הקשת הפוליטית, ראשי רשויות, נציגי שלוש הדתות ואנשי האזור.

אני השתתפתי בארבעה אירועים של המסע – בדימונה, בנצרת בפרדיס ובאירוע השיא בים המלח ובירושלים (לאירוע השיא הגיעו 30,000 אישה ואיש, ונציגות מרשימה מגח"א). לכל מקום הייתה האנרגיה הייחודית שלו, אבל המשותף היה, שהם זרעו זרעים של תקווה. בנצרת פגשתי נשים ערביות מדהימות והתרגשתי מהופעה משותפת של נציגי הדתות השונות, בים המלח פגשתי נשים מטול כרם. שוחחנו והצטלמנו והקשר נמשך בווטסאפ. אולי יום אחד נוכל לבקר האחת בביתה של השנייה, הרי גבעת חיים וטול כרם ממש קרובות. המפגשים חשפו אותנו למציאות בה האחר/ת אינו/ה אויב/ת, אלא בן/בת ברית לשאיפה המשותפת לחיים.
זו תנועת השלום המגוונת ביותר שהייתה עד כה, שרק גדלה, מתרחבת ומשתפת פעולה עם תנועות שלום בארץ, ברשות הפלשתינאית ובעולם. היום אנו מעל 27,000 ואנו רוצות להגיע בשלב הבא ל-100,000. הצטרפות משמעה תמיכה במטרה של משא ומתן מכבד לסיום הסכסוך בהסכם מדיני תוך שילוב נשים במו"מ המדיני, בהסתמך על ניסיון מארצות שונות והחלטת האו"ם שתרומת נשים לפתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות, המבוססת על דיאלוג מכבד, היא קריטית.
דבריו של גדי ירקוני, שנפצע ואיבד את שתי רגליו במלחמת צוק איתן נותנים ביטוי מדויק למטרתנו: "הגיע העת לשנות את המציאות. הגיע העת להסכם מדיני ארוך טווח שימנע את המלחמה הבאה ויבטיח לנו תקווה. נשים עושות שלום מביאות שיח אחר ואני קורא למנהיגים שלנו לשמוע את קולן. אנחנו צריכים לשאול למה קשה להתחבר לתקווה ולהאמין באפשרות של שלום? אסור שהייאוש יבעבע. התפקיד שלנו הוא לפזר תקווה ולעשות שלום בינינו לבין שכנינו".
התקשורת אמנם ממעטת לסקר את פעילות התנועה, אבל התקשורת הערבית בארץ ומחוצה לה מדווחת וברשתות החברתיות שלהם יש התייחסות רבה לנושא.

לסיכום, אני מזמינה כל אחת ואחד להיות שותף בדרך התקווה ולהצטרף אלינו לתנועת נשים עושות שלום. ההצטרפות לא מחייבת פעילות אקטיבית אם לא פנויים. עצם ההרשמה לתנועה תורמת לנראות הגודל של התנועה ובכך היא מעצימה אותה. אפשר גם לקבל מידע על פעילויות מקומיות וארציות ואפילו ליזום פעילויות. רצוי להציע לאנשים נוספים להצטרף. בגבעת חיים איחוד יש שותפים אבל אנחנו זקוקים לעוד נשים וגברים!
אפשר להירשם דרך האתר של נשים עושות שלום בלינק:
/http://www.women wagepeace.org.il או לפנות אלי בטלפון 054-4637437.

נוסעים לשלום

תפילת האמהות / صلاة الأمهات (לשמיעת השיר)

מילים: יעל דקלבאום, לובנה סלאמה, מייסא דאו, מרים טוקאן

לחן: יעל דקלבאום

רחישת רוח ים

מנשבת מאי שם

וכביסה מתנפנפת

לצילי החומה

بين الأرض والسما

ناس كتير

بيعيشوا سوى

ما تخافوا تحلموا

بالسلام والأمان

מתי ימסו חומות הפחד

ושבתי מגלותי

יפתחו שעריי

אל הטוב האמיתי

يلا تنام עוד זריחה

تندبحلك طير الحمام בוקר בא

روح يا حمام אם שולחת

בתפילה لا تصدّق

את ילדה לבית הספר

نضحك ع الطفل ت ينام

לצלילי מלחמה

עוד ימסו بيكفي خوف

חומות הפחד تعوا نبدا من جديد

ושבתי מגלותי

יפתחו שעריי ونفتح الأبواب

אל הטוב האמיתי

from the north to the south

from the west to the east

hear the prayer of the mothers

bring them peace

bring them peace

من الشمال

للجنوب

من الغرب

صوب الشرق

إسمع صلاة الأمهات

للسلام

بدنا السلام

אור עולה מהמזרח

מול תפילת האמהות

לשלום