על  "נאום המלך" שמעתם? בטח שמעתם! למי שלא זוכר או יודע, הסרט עצמו מספר סיפור שהיה. אפיזודה קטנה בחיי המלך ג'ורג' השישי (ברטי, למקורביו), המגמגם, ערב הכתרתו (למגינת רוחו) למלך אנגליה במקום אחיו הכריזמטי, ואיך עבר טיפולי ריפוי בדיבור להכינו לנאום לאומה ערב מלחה"ע השנייה. בטח גם שמעתם את כל התשבחות לשני השחקנים הראשיים המעולים שבו. אבל תרשו לי הפעם להיות לגמרי פמיניסטית ולהעלות, ליד שני הבחורים הנפלאים הללו בחורה אחת, נפלאה לא פחות. בשבילי זהו סרט של 3 שחקנים, מאד מזכיר מחזה. המלך, אשתו והמרפא בדיבור. קולין פירת, שמגלם את המלך, קיבל פרס גלובוס הזהב על תפקידו, ומשחקו מצדיק לגמרי גם פסלון קטן בסוף החודש. ג'פרי ראש, המטפל, אמנם לא זכה בפרס אבל משחקו בהחלט מצדיק. שני הגברים מחזיקים, כמעט, את הסרט. למה כמעט? כי איכשהו שכחו את הלנה בונהם קרטר הנהדרת, המלכה-האם, האישה שלידו, שדוחפת ותומכת ומעודדת את בעלה העילג עם הרבה אהבה, הומור ואמפטיה.

לסרטים בריטים יש מירהל'ה (פינה חמה) אצלי. להלנה בונהם קרטר גם. ופה היא זו שמדביקה את הכל לסימפוניה נפלאה של וירטואוזיות משחקית ותיאטרלית.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=nn3zKjZPwVc[/youtube]

נאום המלך החזיר אותי גם לתקופת ערב מלחמת ששת הימים. בתור ילדה בבאר-שבע של שנת 67', הייתה לי הרגשה של חגיגה!  מילוי שקי חול ובנייתם בכניסה לחדר המדרגות, לינה על מזרונים אצל השכנים בקומת הקרקע כי אסור היה להיות בקמות מעל. ממש פיקניק! ואז בא נאומו ההיסטורי, מגומגם ורועד של לוי אשכול. יושבת עם הורים, חברים ושכנים סביב הרדיו הגדול בדירה הריקה והחשוכה ("האפלה") ומקשיבים בדריכות לנאום לאומה ערב מלחמה הרת גורל. ספוקי… בתור ילדים לא כ"כ הבנו עד כמה חמור המצב. אבל עכשיו, כששמעתי אותו שוב… עקבתי אחר המלך נואם בסרט ותהיתי איך אשכול התכונן לנאום ההוא שלו, מי הכין, אימן אותו ועזר לו, לא בהצלחה מרובה, להתגבר על הגמגום והחשש. לא שאני חושבת שהיה מגמגם כרוני אלא ששני האישים הללו, המלך ולהבדיל אלפי הבדלות – לוי אשכול, אמורים לנאום לאומה נאום סמכותי, מרגיע ונוסך בטחון. המלך – אולי הצליח…

הסרט השני, "ברבור שחור", זיכה את נטלי פורטמן בגלובוס והנביאים קובעים שגם מהטקס הבא תצא עם נאום תודה. מגיע לה! לא אכנס לפרטי הסיפור, בעיקר משום שבשלב מסוים נראה קצת בדיוני משהו. אבל מתחילת הסרט היו לי פרפרים של מתח בבטן. מתח שהלך ועלה עם התפתחות העלילה. באלט לא בדיוק מדבר אלי אבל העבודה על "אגם הברבורים", תנועות הזרועות של הרקדנים, כמו ברבורים, הריקוד עצמו, החזרות – פשוט מהפנט! ומעל הכל – משחקה המדהים של נטלי, מלא עוצמה וכמו הר געש לפני התפרצות. הביצועים הריקודיים שלה, הלחץ, המתח. האנרגיה העצורה בדמות, הולכת וגואה, גואה, גואה עד ש… בררררר…. חזק מאד!

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=9khnUEm5Oig[/youtube]