קודם כל, איפה אתה גר ומה אתה עושה בימים אלו?
עברתי לאחרונה להתגורר בעמק האלה. למדתי בישול וקונדיטוריה ואני מתעסק בזה כבר שלוש שנים כמעט. אני עובד באירועים פרטיים ובאירועי מסעדות גדולות. בנוסף אני מתעסק בתחום של הפקות מוזיקה עם חברות הפקה שונות – למשל אינדינגב, ובעוד אירועים בתל אביב ב"אברהם הוסטל" ו'ימי סטודנט'.

ספר קצת מה זה פסטיבל האינדינגב. מה היה התפקיד שלך ואיך הגעת אליו?
אינדינגב זה פסטיבל מוזיקה עצמאית שהשנה התקיים בפעם ה-11. ההגדרה של מוזיקה עצמאית היא בעצם אמנים שלא עומדת מאחוריהם חברת תקליטים גדולה או חברת הפצה גדולה, ואת רוב המוזיקה שלהם הם עושים לבד ודואגים בעצם להפקה ולכל מה שזה דורש. אני התחלתי להגיע לפסטיבל הזה בערך כשהייתי בגילך (16) לפני 9 שנים בתור קהל והייתי הולך בצורה די עקבית, שנה אחרי שנה והכרתי אנשים שהיו שם חלק מההפקה. אחרי שהשתחררתי מהצבא, ביחד עם דוד ז'סטקוב מהמאוחד הפקנו את "פסטיבל הגבעות" במאוחד, שפתח חלון לעולם ההפקות. בשנתיים האחרונות אני עובד בפסטיבל לאורך ההקמה. אני מבשל לצוות (יחסית קטן, בערך 30 איש) שעובדים בהקמת הפסטיבל לאורך חודש שלם. בשנה שעברה ניהלתי במה קטנה שקראו לה "במת האלטע זאכן" והשנה ניהלתי את "במת הפיל" שזו הבמה השנייה בגודלה בפסטיבל.

ספר קצת על המוזיקה באינדינגב, איך בוחרים אותה? האם יש נפילות…?
המוזיקה באינדניגב זו באמת מוזיקה עצמאית. זה לא פונה לז'אנר מסוים. זה יכול להיות רוק כבד, מוזיקה ערבית קלאסית או מוזיקה אלקטרונית. ממש כל המגוון שיש לאמנים להציע. בסביבות פברואר מפרסמים קול קורא לאמנים שרוצים להגיש בקשה להופיע באינדינגב. אמנים רבים שולחים חומרים של המוזיקה שלהם. ההחלטות נעשות על ידי אסף בן דוד שהוא ממייסדי הפסטיבל והמפיק הראשי של האירוע עם עוד אנשים מהצוות שזה מה שהם מתעסקים אתו – לשמוע דברים חדשים ולקבל החלטה מה מתאים ומה לא מתאים. לא הכל באותה רמה, אבל מוזיקה זה דבר מאוד אינדיבידואלי, כמו כל סוג של אמנות. משהו אחד שאני אוהב זה לא משהו שאתה תאהב ולהפך. אז להגדיר משהו בתור נפילה זה קצת לא נכון בעיני. כמובן שבאירוע בסדר גודל כזה יש מקרים לא צפויים כמו להקה שלא מגיעה או כל מיני דברים אחרים לא צפויים שצריכים לטפל בהם תוך כדי.

מדוע השנה הייתה עליה במחיר הכרטיסים?
השנה האמת לא הייתה עליה רצינית במחיר של הכרטיס. תמיד זה באזור ה-380-350 שקלים. האמת, נתח גדול מתוך התקציב של האירוע הולך לתשלום למשטרה. יש חוק המחייב באירוע גדול בחוץ, לקחת שוטרים בתשלום (לא מבוטל), שהם בנוסף למאבטחים של האירוע. אם מעניין אותך הנושא הזה תסתכל באתר של האינדינגב, יש קישור לכתבה שנעשתה בערוץ 10 על נושא התשלום לשוטרים ואבטחה במהלך אירועים. מדברים שם מפיקי האינדניגב ומסבירים על הבעייתיות של הנושא. מעבר לזה מדובר בשלושה ימים שבהם יש מעל 90 הרכבים! אם היית הולך להופעה בתל אביב של אמני אינדי, היא היתה עולה לך באזור ה40-50 שקלים לאמן "קטן" ועד לאמנים הגדולים שהיה עולה לך באזור ה120. תכפיל את זה ב90 וזה מתגמד לעומת מה שהפסטיבל מציע.

איך אתה מסביר את ה"וייב" השונה בפסטיבל משאר הפסטיבלים בארץ?
אני חושב שמגיע לאירוע הזה קהל איכותי, שבא באמת להקשיב למוזיקה. הפסטיבל פחות מושך אנשים שמחפשים שמות גדולים או אמנים מגה מפורסמים, אלא יותר אנשים שאוהבים באמת מוזיקה ופתוחים לדברים חדשים.

זה המון אנשים ובני נוער במקום אחד, דבר שעלול להוביל לפורענות…
אני לא ראיתי אלימות בפסטיבל. זה חוזר לאותה נקודה – זה קהל איכותי, לא קהל שמחפש להשתכר וללכת מכות. אנשים באים לשמוע מוזיקה, לעשות כיף ולעוף על החיים שלהם.

האם הפסטיבל מתאים לכל האנשים ולכל הגילאים?
אני חושב שהפסטיבל מתאים לכל מי שרוצה לשמוע מוזיקה מגוונת ואחרת. הגיל הוא לא אישו, יש אנשים שהם בני 60 ומגיעים לפסטיבל באופן קבוע, ויש משפחות עם ילדים. אני חושב שמה שכן, זה דורש יכולת לישון בתנאי פסטיבל – קמפינג, שירותי שדה ושירותים כימים לאורך שלושה ימים במדבר, שזה קצת קשוח אבל אני מאמין שהתוכן מתאים באמת לכל מי שחובב מוזיקה.

איך אתה מסכם את הפסטיבל השנה ביחס לשנים קודמות?
מבחינת ההפקה היה פסטיבל מאוד מוצלח, הכל עבד לפי התוכנית. לא היה אפילו איחור אחד של מופעים. הכל עבד בצורה מושלמת. אני חושב שהתכנים היו מאוד טובים והקהל מאוד נהנה.

אריאל: נדב, איך אתה מסכם את הפסטיבל? הרי לך זו פעם ראשונה. אני חושב שיכול להיות מעניין לשמוע משועל אינדי צעיר לשועל אינדני ותיק קצת על החוויה שלך.

נדב: בשבילי האינדינגב היה חוויה מטורפת ושונה. מהרגע הראשון שהגעתי למקום הנידח הזה, על גבול עזה ומצרים התאהבתי באווירה החופשית והמשוחררת. המוזיקה באמת מאוד מגוונות כמו שאמרת, וזה היה מעניין לשמוע את כל סגנונות המוזיקה שלמען האמת, את חלקם לא שמעתי מעולם. יש סוג של חיבור טבעי כזה בין אנשים, שכנראה לא הייתי פוגש ביום יום שלי. יש משהו יפה בזה שהאמנים הם לא "מורמים מהעם" כלומר, אתה יכול לראות אמן מופיע על הבמה המרכזית מול 2000 אנשים, וחמש דקות אחרי זה הוא יבוא לרקוד איתך בהופעה של אמן אחר. לי אישית הייתה הרגשה מאוד עצמאית, שלושה ימים שבהם אף אחד לא אומר לי מה לעשות ואיך להתנהג ואני "אדון לעצמי". בנוסף החיבור בין הטבע הפראי והמדהים של המדבר למוזיקה איכותית ומשחררת הוא חיבור שאפשר להבין אותו רק כשאתה נמצא שם.