ברוך גשן הגיש מועמדות לתפקיד יו"ר הקיבוץ וביקש לקבל שאלות מחברים בכדי שיוכל להתייחס אליהם במועצה.

ברוך הסביר שהגיש את מועמדותו כיוון שאף אחד אחר לא הגיש ולהבנתו תפקיד יו"ר הקיבוץ צריך להישאר בידי חברי הקיבוץ, בוודאי כאשר מנהלי הקהילה והמשק אינם חברי קיבוץ.

ברוך מעמיד את ניסיונו הציבורי והניהולי רב השנים תוך ציון העובדה שהינו איש של צוות, מאמין בעבודת הצוות ובחשיבה המשותפת. מאמין בשקיפות ובבקרה על פעילות ההנהלה והמועצה, רוצה ביקורת פנים חזקה ושיתוף ויידוע הציבור, וכמובן מבקש את המעורבות של החברים בתהליכי קבלת החלטות. אין לו את כל התשובות, ותפקידו של יו"ר הקיבוץ אינו להביא את כל התשובות אלא להניע מהלכים, הקמת צוותים מובילי נושא.

לדעתו החיים בגבעת חיים טובים ומפרגן להנהלה היוצאת על העבודה שעשתה, מאמין שלאנשים בגח"א טוב, לכן אין מחאה חברתית והדיונים מתקיימים בצורה מסודרת.

מאמין שיש להתייחס לצד האנושי של הקיבוץ עם יותר גמישות ופחות פורמליות בירוקרטית.

צריך בסיס כלכלי איתן לקיבוץ ולשים לב לאפשרויות תעסוקה למבוגרים צעירים, שבשנות החמישים לחייהם כי אין לדעת מתי ייפלטו מעבודתם. ההון האנושי של גח"א הוא מדהים, יש כאן מהנדסים ואנשי תוכנה, כלכלנים, עורכי דין, רופאים, אגרונומים ומה לא. אנו לא מנצלים מספיק את ההון האנושי. אינו מציע להחזיר את האחריות לפרנסתו ולWell-being  של החבר מהפרט לכלל, אבל מצד שני, חברה שיש בה פערים גדולים אינה חברה בריאה.

קיבוץ אינו קהילת פרוור ללינה בלבד אלא מקום שיש בו הרבה חיים ועשייה, כולל עשייה כלכלית.

לגבי הפנסיונרים, זה תפקידו של הקיבוץ, אם כי לא היחיד. זה ציבור שיש לו הרבה זכויות אך גם יש לו הרבה בעיות.

על הקהילה לטפל בציבור הזה.

לגבי פתרון סכסוכים בין הקיבוץ לפרט ברוך חושב שבית המשפט הוא המוצא האחרון שכן מקצין עמדות במקום לקרב בין הצדדים. כשבית המשפט מחליט, צד אחד נפגע ושומר טינה לשנים רבות ואפילו זה עובר לדור הבא. לשאלה מה עושים עם בנים שרוצים לבנות בגח"א ולא יכולים, ברוך ביקש לא להתייחס ומעביר את הנושא למנהל הקהילה. מה שברור לו זה שהתנועה הקיבוצית  לא עושה מספיק מול מוסדות המדינה בנושא.

לדעתו יש להגיע למיצוי כל פוטנציאל הבנייה שבתוכנית אב ולהגיע ל 650 בתי אב.

לשאלה לאן הקיבוץ רוצה להגיע והאם Well-being  של החברים היא מטרת הקיבוץ? ברוך השיב שזאת שאלה מסובכת. ברוך מרוצה מהדרך שגח"א מתנהלת, בכובד ראש, ללא פזיזות ובתהליכים מדודים ולא כל אחד לנפשו.

יש נהלים ועובדים לפיהם. יש מידי פעם צורך לדון בקיבוץ בנושאים המחייבים שינוי.

צריך לתת לאנשים חכות, לחלקם גם ללמד לדוג. למעטים צריך לספק גם דגים.

יש לו אמון מלא בהנהלה הנוכחית אבל הוא שונה, יותר קשוב ויותר פתוח.

הגיל מייצר מבט בפרופורציה אחרת ואפשר להיות יותר גמיש.

מתוך:

פרוטוקול מועצה מתאריך 29/4/2014 רשם צביקה בן נח