העמדתי את עצמי לבחירה כי אני מאמין שאני יכול להוביל את הקיבוץ לעבר אופק חדש.

נולדתי בקיבוץ לפני יותר משישים שנה. דור שני למיסדי הקיבוץ. בשנת 1987 עזבתי את הקיבוץ עם מיטת סוכנות, ארון שתי דלתות ומקרר "סיביר". אחרי כשמונה שנים חזרתי עם נויה, שני ילדים ומשאית עמוסה לעייפה.

מאז חזרתי לקיבוץ ניהלתי את ההודיה, ניהלתי מחלקת אספטי בפריגת, עבדתי במחלקת המחשב בפריגת  ולאחר מיכן, ב 1996,  יצאתי למשך כ 20 שנה להיי-טק. עבדתי בשלוש חברות. שתיים מתוכן (הראשונה והשלישית) היו ממש בחזית הטכנולוגיה באותו הזמן. בתפקידי   האחרון   הייתי   סמנכ"ל   תפעול. ב 2016 חזרתי לעבוד בקיבוץ, לחקלאות, גד"ש, פרדס, אבוקדו.

כאמור פרק זמן לא קצר חייתי בעיר, מחוץ לחממה הקיבוצית והתמודדתי עם החיים כמו מרבית התושבים בעולם. רציתי לחזור הביתה לקיבוץ. היגענו לשנה ניסיון ומאז אנחנו כאן.

השנים בהיי-טק לימדו אותי לא רק את הטכנולוגיה הכי מתקדמת אלא גם על התמודדות בעולם דינמי המתקדם בקצב רצחני והצורך לרוץ מהר יותר על מנת להוביל, להסתכל מעבר לאופק ולא להסתפק בלעשות דברים מוכרים טוב יותר מאחרים.

את ניסיון החיים הזה אני אביא איתי לתפקיד היו"ר. אבקש לאמר שאין לי דעות מוצקות על מה אני מתכוון לעשות כיו"ר. ברור לי לגמרי ש"מה שרואים מכאן לא רואים מתפקיד היו"ר"  ולכן אקח זמן מה ללימוד התפקיד ואחר כך אסמן מטרות.

בצד הכלכלי : לדעתי עדיף להיות עשיר ובריא לעומת עני וחולה. אמשיך את הקו העובר לאורך כול שנות הקיבוץ ששמר עלינו עשירים ובריאים. אני חסיד של עסקים קטנים, חכמים וזריזים. אנסה לפתח אצלנו תחום זה.

בצד החברתי אשקיע מאמצים רבים כדי שניצלח את משבר השיוך בצורה הטובה ביותר ונצליח לישמור על הקיבוץ כקהילה אחת ולא אוסף של פרטים. אני אשתדל להכניס כוח אדם צעיר לתפקידי ניהול בקיבוץ ובסוף כהונתי להעביר את השרביט לדור השלישי.

מה עוד צריך? כלום.

בהצלחה לכולנו,

עוזי לס.