אי אפשר לכתוב על פינת החי ללא ציון מעורבתו של יובל נבון. יחד עם זאת, המשק הוקם במתכונתו המקורית ע"י המייסדים (משה דייג, עמרם נבו ואחרים) ונוהל בתקופות שונות ע"י בחורים ובחורות מדור הבנים והמצטרפים לקיבוץ. יש לו זכויות רבות בהנחלת עקרונות העבודה לבנות ובני הקיבוץ לדורותיהם בעבר. כניסתו של יובל לפינת החי התרחשה בעידן שבטרם ההפרטות לפני כ 20 שנה. זה קרה לאחר שהיתה כבר כוונה לחפש מנהל חיצוני למשק הילדים, כפי שנקרא אז המקום. ילדי הקיבוץ עדיין עבדו בפינת החי כחלק מהפעילות שלאחר הלימודים ובחופשים. אך מחד, עוד לפני ההפרטות, הורי רבים (לא כולם) כבר ביטאו התנגדות לעבודת ילדיהם במקום. מאידך, המשק הגיע לצומת דרכים שחייבה החלטה אם ובאיזה אופן להמשיך את פעילותו. יובל ניהל את פינת החי ב"תפר" שבין התקופה בה היווה המשק מקום עבודה והדרכה לילדים להחלטה לנהל אותו באופן מסחרי יותר, אך ללא זניחת המסר החינוכי במידת האפשר.

מימין עינת הישראלי, אורית כהן, אייל בלוך

משק הילדים עלה לקיבוץ מאות אלפי שקלים בשנה, עוד לפני תחשיב עלות עבודת החברים והנערים. בפברואר 2002 התקבלה החלטה להתחיל לחייב מבקרים חיצוניים וקבוצות. מאז התפתח המקום הנקרא היום "לגעת בחיות", לענף הממשיך לרתק אליו חלק מילדי הקיבוץ הצעירים אך ללא העלויות למשק הקיבוצי ואפילו תוך הותרת רווח מסוים למשק הכללי שלנו. הוא הפך מבחינה כלכלית מנטל לנכס. אך לצערנו רק מעטים מבנינו עובדים כאן כעת. כך שהעבודה החינוכית היא יותר מול ילדי הגיל הרך וכמובן ילדים מחוץ לקיבוץ, בתי ספר וקייטנות.

צוות "לגעת בחיות" כולל מלבד יובל עוד כארבעה עובדים במשרה חלקית, ועוד 5 – 10 נערים בגילאים שמותר להעסיק כאן במשרה חלקית בהתנדבות או בתשלום (כולל נערות/נערים מהקיבוץ). העובדים והמתנדבים מקבלים הדרכה בהתייחסות למבקרים ובטיפול בחיות, כולל ליווי קבוצות והדרכתן. בין הנהנים מהחוויה בנוסף לילדינו ולמבקרים פרטיים, ניתן למצוא ילדים ונערים מבתי ספר וגנים מגוונים מבחינת הצרכים והיכולות השונות במסגרת החינוך המיוחד. כמחווה למסגרות אלה, מתקבלות מדי שנה כשתי קבוצות ללא תשלום עם הדרכה וליווי צמוד של הצוות של "לגעת בחיות".

יובל מדגיש את מערכת היחסית הבריאה והטובה בדרך כלל עם מוסדות הקיבוץ המשקיים והחינוכיים. אך למרות בקשותיו בעבר להסדיר רישיון עסק למקום, לא הסתייע הדבר עד כה. לדברי יובל, היה רישיון זה מקנה ל"לגעת בחיות" אפשרויות גדולות לארח ולהדריך בתי ספר וגנים ממערכת החינוך הפורמלית, ובכך להגדיל את ההכנסות ללא השקעה מונומנטלית בתשתיות. ובעניין אחר, כעת אנו עומדים בפני הסדרה לא פשוטה מול רשות מקרקעי ישראל, במסגרת השימושים החורגים בקיבוץ. יובל לא מעורב ישירות אך מודע לכך שהנושא בטיפול מול הרשות.

לצערו, גם במתווה דרך הכניסה המערבית אין לו מעורבות, ולדבריו הוא משוכנע שעליו לספק מידע עדכני למקבלי ההחלטות באופן שיאפשר את המשך קיום המשק בצורה סבירה לפני שמתקבלות הכרעות על מסלול דרך הכניסה המתוכננת. לא ניתן לסלול כביש כאילו פינת החי לא קיימת ולא ניתן לקיים את פינת החי כאילו אין כביש. החלטה בנוגע ל"לגעת בחיות", אופיו של המקום ומה אנחנו מצפים ממנו, חייבת להתקבל לפני שנקבע מתווה הדרך. דיון ציבורי שקוף וענייני בכך הוא צורך השעה, כפי שיובל רואה זאת.

לאחרונה שופץ ב"לגעת בחיות" חדר ממוזג עם חיות אקזוטיות מיבשות שונות בתבל, כולל אקווריום מעניין. שווה לבוא ולהתרשם. ראוי לציין שבדירוג 100 אתרי טיול ובילוי המומלצים, דורג "לגעת בחיות" בתור פינת החי המובילה במדינה. גם על כך גאוותנו, זאת בעיקר בזכות יובל וצוותו, בנוסף למוסדות הקיבוץ הנותנים לו גיבוי.

לסיכום, פינת החי שלנו היא אתר מעניין, מצליח ומהנה של כולנו בקהילה, ולכן גם לא נדרש מחברים, בנים ונכדים לשלם על ביקור בו, למרות שהיו דרישות בעבר מהמוסדות המשקיים שלנו לגבות מחיר מסוים גם מהחברים. יחד עם זאת, היות והעובדים בכניסה לא מכירים את כל החברים, הבנים והנכדים, חשוב לומר "שלום" ולהזדהות בכניסה, למניעת אי-הבנות מיותרות.