מברך את צוות הקיבוץ השותף בפרויקט
ותודה גדולה לרני אידן וארמין

כמה יופי בשיר פשוט, וכה נוגע לנימים הדקים ביותר

(לפחות אצלי…)

סמדר, כתבת מאוד יפה. יישר כוח

צודקת, אבל אי אפשר לדבר כנראה.

למה אתם מדברים דרך האתר. אתם שכנים משה ונויה. למה לא תדברו פנים אל פנים בכבוד גם אם אינכם מסכימים. היום ט באב יום שמזכיר לנו שכדאי שתהיה אהבת חינם בינינו ולא שנאת חינם.

משה נתיב שלום לך,
יכולת להזכיר שמות אין בי פחד.
אם פעם החנתי את הרכב שלי בתוך השטח שלך, אין זה אומר שאני עויינת, החנתי לרגע ושכחתי להזיז, ואתה כן מסיבות עויינות חסמת יום למחרת את הרכב שלי, במקביל אתה מתעקש לא להחנות במקום החניה שלך אלא באמצע הכביש החלופי היות ואתה בנוסף מתעקש להגיע דרך שהיא בהחלט דרך לשעות שהכביש של המגדל חסום.
מציעה לך לא לקחת את דבריו של יגאל כדומה להתנהגות שלך.
אז על תדבר על עוינות כדי שלא נצטרך להזכיר לך ימים עברו.

יגאל, נראה לי יותר ויותר, שהחברה שלנו במעבר לכיוון הרע, על הסקאלה, שבין קבלה והסכמה לבין עויינות. גם על-ידי, בשכונת המגדל, ישנו כבר רצף של ארועים בכיוון הזה.

עדי, יותר מפעם אחת הזמנתי אותך לקרוא את דוח הביקורת על בניית שכונה ב והתנהלות המינהלת. אגדות אורבניות אינן מחליפות עובדות פשוטות. אין כפל תשלומים במינהלת. יש חוזה אחד ויחיד לכל יועץ הכולל את כל הפעולות שלהם במחיר שחושב לכל 144 הדירות המתוכננות. אין תשלומים נוספים. המינהלת פעלה ופועלת בתוך מנדט מחודש ואין בו ניגוד עניינים. למרות זאת המנדט ייבדק מחדש על ידי הצוות המקצועי המייעץ אם וכאשר הנוהל יאושר. זאת השקיפות המלאה שבה הקיבוץ מתנהל ויתנהל בעתיד. לשאלתך האם החוזים קצובים בזמן התשובה היא כן. החוזה שנחתם בשנת 2006 תחום לשכונות א ב וג. דוח הביקורת מציין שלא נמצאו מצבים של ניגוד עניינים, שהמנהלת עמדה ביעדים בזמן ובתקציב לכלל הפרויקט ולדיירים עצמם. שהייתה שקיפות מלאה ושיתוף פעולה מלא עם נציגי הנקלטים שאף תרמו והשפיעו על אופי השכונה בה הם גרים. גם רשם האגודות לא מצא פגם במינהלת ומבקש מאיתנו לסיים את נושא גיבוש הנוהל כדי שנוכל לקבל ממנו שירותים המיועדים לעזור לנו להתקדם במשימות הענקיות והאתגרים העצומים שלפננו. אמרתי לך גם במועצה. הקיבוץ הזה הוא מופת של קהילה היודעת להתמודד עם אתגרים קשים, מתנהלת בשקיפות ותואר מידות, מקיימת את כל הכללים של בקרה וביקורת, מיישמת המלצות הביקורת ככל יכולתה ואלו לא דברים המובנים מאליהם. רוצה לדייק אבל כרגע אין לי את הנתון אבל בערך מחצית מהקיבוצים אין להם ועדת ביקורת כלל ורק בשנתיים האחרונות התחיל רשם האגודות ללחוץ על הקמת ועדות כאלו בקיבוצים. אנחנו כבר שנים רבות מקיימים ועדת ביקורת פעילה למרות שהיו כאלו שחשבו שזה בזבוז כספים מיותר ובצניעות אומר שיש לי חלק לא מבוטל בדרישה של קיום ועדת ביקורת ומבקר/ת בגח"א. אפשר לחלוק על הניסוח של הנוהל, אפשר היה אולי לכתוב אותו בארבעה משפטים כששניים מהם כבר כתבת כמו עוזי. רק תוסיף עוד שני משפטים על מנגנון היישום ותקבל אותו נוהל בדיוק. ועדה בלתי תלויה, מקצועית ודיסקרטית שתייעץ להנהלה על דרכי פעולה של הסדרה או שלילה של מינוי פרטני. מנגנון תרום מינוי לזיהוי חשש לניגוד עניינים. זה כל שמבקשים לאשר ועל זה הוויכוח. האם ניתן לגדר בהסכם וחוזה מבוקר או לא ניתן מראש אפילו לבדוק האם ניתן להסדיר. אין כוונות נסתרות, אין יועצי סתרים ואין מושחתים בכל הדרג הניהולי ולא בנציגי הציבור בוועד ההנהלה.

חבל על דאבדין…
עצם העלאת הנושא והדיון בו הם סמן בולט של המהפך העצום שעבר הקיבוץ עם ההפרטה. אמנם גם בקיבוץ הישן גידלו אותנו על ה"נניגוד" בין טובת הפרט לטובת הכלל, אך בחברה שיתופית הניגוד הזה הוא רק לכאורה. אחרי הכל, הרי הכלל הוא חיבור של כל פרטיו וכיוון שקופה הכלל היא משותפת, הרי הגדלתה טובה לכל אחד מהפרטים גם אם נראה לפעמים שהחלטה מסוימת פוגעת בפרט זה או אחר. ואם מישהו נוטל לעצמו מן הקופה הציבורית יותר מן המגיע לו הרי זו מעילה, לא סתם ניגוד עניינים.
ההפרטה, שהפכה את הכלל הזה על פיו, הוא סמן בולט להתברגנות (שלא לנקוט מילה בוטה יותר), שבה הקיבוץ, בניגוד למטרתו המקורית להיות חלוץ לחברה צודקת יותר, הולך ונעשה דומה לחברה הסובבת אותו. על כך אפשר רק להצטער.

הסיפור עם המנהלת די ברור למען האמת.
אמא שלי נבחרה לנציגות ורק לאחר מכן, בדיעבד, מישהו החליט שרק הבונים יכולים להיות נציגים (באותה נשימה שהורידו את גיל הכניסה לבנייה ל 18).
האם ילד בן 18 יכול להיות נציג במנהלת? אולי כן, אבל האם זה עדיף על אדם בוגר בעל ניסיון שנבחר ע״י שאר הבונים? נראה לי שלא.
איך זה נראה שרון? באמת.
כשהכל נעשה בדיעבד, שום מילה על אידאולוגיה או רעיון ראוי אלא על בסיס אישי ולא ענייני בעליל, והכל תוך כדי תירוצים וסיפורי כיסוי לא הגיוניים גם כן, שרק מגחיכים את הסיטואציה וכמו שנויה אמרה – מזלזלים באינטיליגנציה של כולנו. ועוד לא אמרתי מילה על זלזול באינטרסים של הבונים בשכונה ג׳ שבחרו לעצמם נציגות לחינם.
מה שנקרא אישי ולא פרסונלי חלילה, זה ברור כשמש.

שרון שלום,
הנוהל שמוצג כרגע להצבעה הוא נוהל בלתי מתקבל על הדעת. יש בו הרבה אבל, והוא לא חד משמעי.
בגלל צנעת הפרט אין זה המקום להביא דוגמאות מהשטח. ויש ניגוד עיניניים או כמו ששמאי כותב יש "חשש לניגוד עיניניים."
הסוגייה והפניה לרשם האגודות שחשפה רקפת רק הוכיחה שקיים חשש לניגוד עינינים. רקפת העיזה מה שאנחנו לא. הסיפורים והאשמות שרקפת נחשפת אליהם, שעשתה זאת רק בגלל מניעים אישייםי רק מראה שמישהו לא מבין על מה ולמה.וגם למרות שהמצב בנוי זעק לשמיים.
את שרון קיבלת בירושה שהפניה לרשם נעשתה מתוך רצון לנקום. רקפת חשפה נושא שקיבל עוצמות גדולות יותר כאשר נבחרה לנציגה במנהלת שכונה ג'. מישהו קיבל "כלבת" והכריז על עצירה של המנהלת. ואנחנו בחרנו בה היות והיא מבינה בתקנונים הנכתבים כאן כל שלישי וחמישי, היא יודעת לקרוא בין השורות מה הקבלן מציע, מה צריך, מי אחראי וכו'. למה לעצור אם הכל בסדר? אז להגיד שלכולנו אין אמון בהנהלת קהילה זה מוגזם ובהחלט לא מתאים. ישנם נושאים שאינם מקובלים עלינו החברים הפשוטים ואנחנו משמיעים קול למרות ההחלטות של ההנהלה. בהצעה של ההנהלה אין "לא יהיה ניגוד עינינים" יש "נשתדל שלא יהיה אבל"…..
הנוהל אושר במועצה ברוב זעום שלא מכבד ואפילו מבזה.
אז אנחנו כותבים ואנחנו צועקים למרות שאתם סבורים שהנוהל הוא ראוי ונותן מענה הולם.
גם במקרה קראתי במודעון שהנהלת הקהילה אישרה את המבנה הארגוני החדש למינהלת…מהו הנוהל החדש והאם הוא נכתב על מנת להשאיר את רקפת מחוץ למינהלת כי היא לא הבונה?
לא יהיה….כתבתי לא פעם שברגע שהחלטנו שילדים צעירים בונים גם אז צריך לשנות את המבנה הארגוני שהתאים לשכונה א' וב' ולא מתאים לג', ואת זה לא ההנהלה תקבע אלה הציבור. למה הנוהל לא הובא לדיון במועצה?
חלקנו כותבים וכותבים, ואתם בשלכם, מנסחים מכתבים עם אותו נוסח כל פעם, מבטלים הצבעה עם תרוצים בלתי מתקבלים (צחקנו) אז תנו כבוד לאינטיליגנציה שלנו ותקשיבו. ואין לי דבר נגד הפרסונות שנבחרו להנהלת קהילה. אבל הם יכולים גם לטעות.

״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.״ (קהלת, פרק א)

שרון, לפי מה שכתבת *ובניגוד* לכתוב בנוהל המוצע, הפקתם לקחים. אבל האם למדתם מטעויות?
ובכן, ומכיוון שמי ממנסחי הנוהל מייחסים לי ולמשפחתי מניעים פסולים בהליך זה, שהנם פרי דמיונם בלבד, אני חושבת שזה המקום לשאול האם זו גם עמדת הקיבוץ?
רוצה אומר, האם תיאוריות הקונספירציה של עו״ד טלמון הן פרי מחשבתו בלבד?
רוצה אומר, האם יכול להיות שגם הקיבוץ לא נותן אמון בחבריו שלו?

במצב כזה, כמובן שישנה התנגדות. וזו צודקת.
אסביר, הנוהל שהצעתם לא משרת את המטרה שלשמה נדרש, אלא מאפשר ניגודי עניינים עתידיים.
מעבר לזה, הוא מכשיר בדיעבד ניגודי עניינים קיימים.
ואני שואלת, האם מי מכם יודע ניגוד עניינים מהו? אין לי דרך אחרת להסביר את ההתנהלות שהיא בבחינת אחד בפה ואחד בלב (או בנוהל).

אשאל זאת בבהירות למען כולנו:
מה אתם מתכוונים לעשות עם בעלי התפקידים שמצויים כרגע בניגוד עניינים שעולה לכולנו אלפי שקלים??
האם ראוי שמנסח הנוהל (שאינו חבר קיבוץ) גם ישב בוועדת הביקורת ויבקר את החלטותיו שלו עצמו?

אנחנו משלמים להם את המשכורת, וגם למנסחי הנוהל. מגיע לנו לדעת.

יאיר, אינך לבד…

יש מקום למחשבה נוספת כדי למנוע ביזיון ולתעל את כל התהליך לנתיב חיובי ביתר נחת ובהרבה פחות לחץ.

מאמר מיותר, מחזור של חומר לא רלוונטי שכבר פורסם בעבר ואין לו שום משמעות.
כל זה נעשה על-מנת להסיט את הדיון הציבורי מההצבעה על הנוסח השערורייתי לנוהל ניגוד עיניינים שיובא השבוע להצבעה. זה פתטי ועצוב, חשבתי שאנחנו קצת יותר רציניים מזה…

הקדמה
מטרת כלל ניגוד העניינים היא למנוע מאדם להימצא במצב שבו עניינים מנוגדים זה לזה, בלי חשיבות לשאלה, האם הפעיל בקבלת החלטה שיקול דעת פסול, אם לאו.

זהו כלל הצופה פני עתיד ומבקש למנוע את הרע בטרם יתרחש. אין זה משנה אם בדיעבד שיקול דעת של פקיד ציבור זה או אחר היה ראוי, מפני שכל אימת שאדם נמצא במצב שבו הוא עלול להפעיל לרעה את שיקול דעתו, יש למנוע ממנו מצב זה שכן סביר להניח שהוא עלול להתפתות להעדיף אינטרסים ושיקולים זרים עת יכריע החלטות אותן יידרש להחליט במהלך תפקידו.

אני מניח שתסכימו שהניסוח בהיר ברור וממצה. הוא לא שלי. לקוח מויקיפדיה.
להבהרה ההתייחסות לנושא מחמירה והיא למצב של חשש לניגוד עניינים.
אני מוצא לנכון להביע עמדה לפני ההצבעה השבוע.

ארגון דוגמת ארגון כשלנו צריך למנוע חשש לניגוד עניינים. לא לתקנן את הנושא. הכללים לכך ברורים וידועים. בכל מקום בו מתעורר חשש מונעים. הגופים שאמורים למנוע: מנהלים, הנהלה, מבקר, ועדת ביקורת. הם משמשים גם ככתובת לפניות הציבור בנושא.
ספק אם תמצאו עוד קיבוץ שהעביר החלטה דוגמת המוצע אצלנו. למיטב ידיעתי לא קיימים ״תקנונים״ כאלה בארגונים גדולים יותר מאיתנו כמו התק״ם, גרנות וכו׳. אני מדגיש שוב: השכל הישר, יושרת המנהלים, ההנהלות והביקורת צריכים למנוע כל חשש להימצאות בניגוד עניינים. כל כלל שמפורט נכתב ומתוקנן בהחלטות, פותח פתח ליוצא מהכלל.
סוף דבר וסיכומו: אני ממליץ להתנגד בקלפי להצעת ההנהלה.

שמאי

זה כבר מתחיל להיות קצת מעייף…
האירוע פשוט מאוד והקיבוץ מספיק קטן כדי שאוכל להגיד את הדברים ללא שמות של חברים וכולם ידעו במי מדובר.
נושא ניגודי העיניינים הוא במהות הדבר הגדול:

– מנהל תקין
– ‏בנייה וקליטת בנים.

ללא מנהל תקין, אומר; הסדרת ניגודי העיניינים במנהלת, צוות השיוך והנהלת הקהילה. שקיפות בהתנהלות ובתהליכי קבלת ההחלטות. סוף לנוהג בו חברים שאינם בתפקיד ולא נבחרו באסיפה שותפים באופן מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים. הסדרת מעמד היועצים ועורכי הדין של הקיבוץ בו הם מדווחים ומחוייבים לחברים, למועצה ולקהילה ולא למי שהביא אותם באופן אישי.

מנהל תקין מייצר אמון, מאפשר הובלת תהליכים מורכבים ומונע שחיתות.
את חשיבותו של אמון תאר חברי יותם זיו באופן מושלם: "אמון הוא יסוד מכונן ביחסים. כל ניסיון להתעלם מחסרונו מכשיל את המטרה הגדולה. כאיש מקצוע בתחום הקהילה, אני יכול להתבונן מעט מן הצד ולומר שהקהילה שלנו זקוקה להתערבות חיצונית שמטרתה שיקום האמון – בין הקהילה למוסדותיה, בין קבוצות ובין יחידים… …לדעתי, במצב הקיים, לא ניתן באמת לקדם דבר."

ללא אמון הנובע ממנהל ציבורי תקין לא ניתן לקדם תהליכים מהותיים כגון שיוך וקליטת בנים, גם אם נעביר בקלפי לא נוכל ליישם וזה יתפרק לנו בידיים. זו לא בעיה פרטית של רקפת מוהר אלא של כולנו, חברי ותושבי גבעת חיים איחוד על אופי הבית שלנו. אני לא מקבל את הפרשנות של שלום חנוך ש"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", יש לי יותר מידי אמון בקהילה שלנו.

מניעה ברורה של ניגודי עיניינים ללא משוא פנים, ללא חריגים כפי שהיטיב להגדיר זאת עוזי לס היא בליבה של תרבות מנהל ציבורי תקין, היא בסיס לאמון, היא הנותנת.

נוהל עמום דוגמת זה המאפשר הכשרה של מצב העלול להוביל לשחיתות פסול. העדר תרבות מנהל ציבורי תקין עולה לנו חברי ותושבי גבעת חיים מאות אלפי שקלים כל שנה בשכר יועצים ובעלי תפקידים השומרים להם, לעצמם ולחבריהם ובתקיעה מוחלטת כבר מעל לשש שנים של הבנייה בקיבוץ.

זה עצוב, ומדכא אבל אני מלא תקווה שמישהו בהנהלה שלנו יגלה קמצוץ של אומץ ומנהיגות ויסדר את הדבר הכל כך פשוט הזה. גם אם לא, אני מלא אמון בקהילה שלנו ובחברי הקיבוץ שידחו את הבדיחה הזאת בקלפי. אם לא, אז כנראה שטעיתי, שלום חנוך צדק וזה באמת מגיע לנו…

חיבוק גדול ⁦🌻

ההנהלה שבה והסבירה שאין לבצע עבודות שיפוץ או בנייה ללא היתר ולכן קיים נוהל לבנייה פרטית. הדרך הנכונה שעומדת בפני חבר שמזהה בנייה לא חוקית היא לפנות להנהלה שהיא תטפל בזה. לו שולח התלונה למועצה היה טורח לברר עם הגורמים המוסמכים בקיבוץ היה יודע שהנושא היה בטיפול לקראת הסדרה והיה מונע את עצירת הבנייה ללא צורך.

אמן ואמן.
בהצלחה

יותם, כתבת יפה, כרגיל. לא הצלחת לבלבל ודבריך ברורים וחזקים. אני מאמין שביסוד רצון הבנים לחיות בגח"א כולל במידה רבה את הרצון לחיות בחברה יותר טובה, יותר אנושית ומקיימת מידה לא מבוטלת של ערבות הדדית. החלום של צמוד קרקע בעמק חפר ניתן לממש בפחות כסף במקומות אחרים. ואולי המבחן האמיתי הוא להאמין שאפשר להעז ולעשות את זה. כפי שכתבת בחלק א, צריך לצאת מאזור הנוחות ולהתקדם לקראת האפשרות הפחות גרועה הקיימת היום כל עוד היא קיימת. "מי שמאמין לא מפחד" או לפחות יודע לכבוש את הפחד.