מדהים! בהצלחה🙏🏼

ברכות
בחירה טובה

עוזי, אתה כ"כ צודק שזה כואב!!! אני מבלה כעת בנגב, אזור שדה בוקר. הריאה הירוקה של הכרם כאן היא משובבת לב אבל פצפונת. מקשיבה לבעלי המקום ומלחמת הקיום שלהם מול ההון/שלטון למיניהם, ממשרד החקלאות דרך הרמ"י ועד למשרדי התשתיות למיניהם. חושבת: ארץ אוכלת יושביה היא! וכמובן, פריחתו של הפחון, המאהל וכיסוי כל פיסת חול נגבית בישוב זמני בדואי חסר תקווה. וד אוכלוסיה שמופקרת לחסדי הון שלטון ופורעי חוק אחרים. כמו שכתבת, הדרך מצומת שוקת לערד זכורה לי, כבת הנגב, כדרך ארוכה, ריקה וחומה…

אין מילים שיצליחו לתאר את הבאת ההערכה והתודה לטלי שבזכותה נמצא התורם המתאים לעליזה.
כמישהי שמכירה את הצד הסובל , רוצה להדגיש שהתורמים מעניקים פרק ב' לחיים חדשים, טובים ואיכותיים. מי יתן וירבו מעשים אלטרויטים מצילי חיים

אבא יא מלך העולם
אתה ואנשים כמוך זה מה שטוב בחקלאות, אנשים כמוך זה מה שהחקלאות מביאה לעולם קודם כל, אחר כך כל השאר, החקלאות עצמה זה רק סימפטום.
❤️

יותר שאלה מתגובה.
האם הצוות אמור לקחת חלק בתכנון התהליכים שיתקיימו בציבור לפני ואחרי החלטות שיש לגביהן אינטרסים ודעות מנוגדות, כמו "תהליך השיוך"?
נראה לי שהקושי שליווה את הצוות היה בין השאר בגלל הכלליות של המטרה. אולי יותר נכון לפעול מול מטרות מוגדרות ולתכנן הליך קהילתי להשגת הסכמות מיטביות.
אשמח לתגובת הצוות או יו"ר הקהילה.

איילת יקרה,
אין ספק שעשית עבודה נהדרת,
לי באופן אישי היית עוגן
זמינה תמיד לדבר ולהעזר בך,
האיכפתיות שלך וההבנה לעשייה בעבודה ,
תרמה רבות מיקצועית.
הקורסים במהלך השנים עזרו מאד.
והכי יחסרו הטיולים כל שנה .
נפגש בקרוב.

אין ספק מידע חשוב ביותר

רעיה,
אחרי שגמרתי להקריא את השיר, למשפחתי , כולם אמרו: "נכון". כיזה כל כך נכון, וכתבת מאד יפה.
הילה

What a wonderful interview. I loved the line, "until now I didn't see myself as a painter just as someone who paints." That's Na'va.

מרגש

עוד תגובה – קצת בסגנון פייסבוק
תודה ליאור אסטליין על מאמר רגיש וטוב.
תודה שהזכרת את דיירי המקום לפני העליה לקרקע ואת מעברת אליכין, אני חושב שהמבנים במעברה הם פחונים שאח"כ פורקו כאשר התושבים עברו לאליכין ישוב הקבע (לכיוון חדרה).
הערה לתמונה השלישית – המקלחת-הציבורית >
המקלחת הציבורית שימשה את הצעירים והחיילים דיירי הצריפים (המבנים מעבר לדרך).
מבני מגורי המשפחות הדו-משפחתיים בגודל 35 מ"ר לכל משפחה היו חדר וחצי ומטבחון זעיר וחדרון זעיר לשרותים ומקלחת. ואכן רואים על כל גג את הארובה של תנור הנפט לחימום המים למקלחת.
לכל דירה היתה מרפסת מקורה וכמובן דשא וגינה.
היו זמנים – ותודה על מאמר נפלא..

ליאור אסטליין מאתרג עם משפט לטיני:
Reddite quae sunt Caesaris Caesari
המשפט קצת יותר ארוך ופרושו
ישו אומר למאזיניו "תנו לקיסר את אשר לקיסר ותנו לאלוהים את אשר לאלוהים"

אסתר, אני שמחה להצטרף לפירגון לאורנה. מגיע לה בזכות כל הדברים שציינת. אני מאמצת, ברשותך, את הציטוטים על נתינה. תודה.

רוית יקרה,
בעודי קוראת ומתפעלת מעשייתך, אני מבינה לראשונה שכרית החימום החמודה והמנחמת שרכשתי לאחרונה בכולבולית ושממש ברגע זה מחממת את גבי הדואב, היא מעשה ידייך הטובות.

כל הכבוד ובהצלחה!

תודה רבה על התרומה הייחודית ובהצלחה בהמשך דרכך

אלה וגיל,
כל הכבוד לכם ותודה רבה – גם על הניהול המצויין של חדר האוכל בתקופה המאתגרת הזו וגם (ובמיוחד) על המהלך הזה שאתם מובילים! חשוב ומתבקש מאוד.

אני מאוד אוהב את דני ואת הטיולים שלו, אבל בנושאי זיהום אוויר ובריאות אני מכיר כמה מקורות מהימנים יותר.
הנה דוגמה:
https://infospot.co.il/n/Information_against_wood_fireplaces
ואם תרצה פעם לשמוע, דני, אשמח לספר לך למה הטענות שלך בנושא הקמין שגויות (גם אם כל מה שאתה שורף זה עץ טבעי) ואיך אתה גורם נזק לבריאות שלך ושל שכניך.

אח זה בעצם אח(ת)
זו אולי עוד דוגמה לחשיבה המצ'ואיסטית השלטת, אבל כדאי לכם להפנים שמי שנותנת את החום והנעימות בחדר – ויחד עם זאת מרעילה את האוויר והאווירה – זו בעצם היא, אף על פי שקוראים לה אח. אז אני מאד מקווה שהאחים של כולנו ימשיכו לעבוד, אבל האח(ת)ות המרעילות יושבתו.
זאת הערת אגב, אבל דני מעלה שאלה הרבה יותר חשובה: מהו בעצם "חופש הפרט" שלנו? באיזו מידה יש לנו כקהילה הזכות והסמכות להחליט לחבר מה מותר ומה אסור לו לעשות בד' אמותיו. האם זכותו לעשות זאת גם כשזה פוגע באחרים? האם מותר לו לשלח את כלבו לחרבן בגינות אחרות? וחתולו – לקפץ על גגות שכניו? האם מותר לו לקיים במרפסת שלו קונצרט שיישמע בכל רחבי הקיבוץ? הפרטת הדיור נותנת כאילו הכשר לעשות בביתך מה שבא לך, ושהשכנים יקפצו. אבל לפחות צריך לקיים את המגבלות על רעש וזיהום שכלולות בחוקי המדינה.