או מה עשיתי במיטה של אריק שרון!?

באחד הראיונות של ראש הממשלה אריאל שרון, הוא ציין שהקים את חוות השקמים שלו בסביבת דורות ורוחמה, בין היתר כהגשמת זיכרונות נעורים שלו, כי שם התחיל את הקריירה הצבאית שלו בקורס מ"כ גדנ"ע. אותם הזיכרונות יש גם לי כי הייתי באותו הקורס.

בשנת 1945, בגיל 17, הייתי תלמידת בית ספר תיכון בחדרה. בסוף כיתה ח' התגייסנו ל"הגנה". סדר העדיפות שלי היה: במקום הראשון ה"הגנה", אחר כך תנועת הנוער, מכבי צעיר, אחריה בית הספר ורק אחר-כך בית ההורים. להורים הייקים שלי היה קצת קשה לעכל זאת…

בשנים הראשונות היינו חלק מה"הגנה" בחדרה, והתאמנו בפעולות ערב ובימי שבת. העברנו הודעות קשר על פעולות חברי ה"הגנה". לאחר קורס איתות היו לנו תורנויות שמירה וקשר מעל מגדל המים. היום על מגדל המים המרכזי של חדרה מוצב לוח הוקרה לבנים ובעיקר לבנות שהיו בתצפית ובקשר באותם הימים. הפעולות האלה היו בנוסף על הלימודים ושמרנו אותם בסוד. אחד המפקדים הגבוהים שלנו היה גרי פריד – חברנו גרי ברשלום. אנו הכרנו אותו רק בכנוי ה"גנרל" שנתנו לו.

בכיתה י', כבר הוגדרנו כגדנ"ע, גדוד השומרון שכלל את חדרה, בנימינה פרדס-חנה ושפייה.

אחרי שלוש שנים של פעילות אינטנסיבית נמצאתי ראויה לצאת לקורס מ"כ של הגדנ"ע. הקורס התקיים במחנה אהלים צמוד לקיבוץ רוחמה. בתנאים של אז המקום היה רחוק ממרכז הארץ, ומהעין הפקוחה של הבריטים. מפקד הקורס היה צרה, צבי צור, שהיה אחר-כך רמטכ"ל. הורינו לא ידעו היכן מתקיים הקורס והקשר היה דרך מכתבים וחבילות.

תמונה1

באימון גדנ"ע מהאלבום של מרים

נשלחנו שמונה חברים: שבעה בנים ואני. כמובן שמקומי היה באוהל הבנות. ובמקום השמיני שנותר באוהל הבנים סודר אריאל שיינרמן (לעתיד שרון) מכפר מל"ל שבשרון. היות והחברים שלי היו מרוכזים באוהל אחד הרביתי לבקר שם בהפסקות ובשעות הפנויות. מקומי הקבוע שם היה על המיטה של אריק (שכנראה מצא ענין באוהל אחר). אריק היה בחור גבוה, בלונדיני רזה שצורף לכיתת הבנים שלנו.

האזור היה משופע בבתרונות וערוצים עמוקים – מקום אידיאלי לאימונים שהוציאו לנו את הנשמה. שם ירינו את המטווח הראשון ושם זרקנו את הרימונים החיים הראשונים.

יום אחד הופיע "שוטר" ממשמר המדבר רכוב על גמל, והגיע קרוב מאד לשדה הרימונים. היה מאוחר מדי להכניס את הנשק והרימונים ל"סליק", והסכנה היתה ממשית. אחד המאבטחים, דובר ערבית אמר לשוטר: הגמל שלך הוא פחדן ומלוכלך והוא אינו יודע לרוץ. השוטר נעלב והתחיל לדרבן את הגמל באומרו: אני אראה לך שהגמל שלי יודע לרוץ, ודהר מן המקום.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896