יוני הוא חצרן בתי הילדים (כבר יותר מארבעים וחמש שנים, ספרנו.) בהתחלה עם חיים ידיד סוחבים הכל בשניים ואחרי שחיים הלך לעולמו אז רק יוני, לבד. יוני זה לא רק תעשה לי תביא לי, החל מלתלות תמונה, להתקין גדר, לבנות תפאורה ליום הילד, לחג משק, לפורים, לבנות סוכה להביא חוט תיל וחוט שפגט. למדוד בשליכטמוס שיהיה ישר לבנות מדרכה וארגז חול ובכלל יוני יכול הכל. כי יוני הוא מוסד של איש אחד שעליו גדלו כל ילדי הקיבוץ. כשיוני נכנס לבית הילדים עם הדלי הישן מלא בכלי עבודה וסולם ישן מעץ על הכתף (סתם לתלות מאוורר, להביא תנור נפט בהפסקת חשמל, או לתקן ברז דולף) זהו יום חג לקטנים ושעה של שקט למטפלות, כי הקטנים עסוקים "במה יוני עושה" ויוני מסביר ולפעמים מקנח אפים ודמעות. וכשיוני נשאר לארוחת בוקר או קפה היום הופך לחגיגי.
כי יוני מקשיב ויש לו מה להגיד בענייני חינוך (ניסיון עשיר) וגם הוא מצחיק (אמרנו כבר?) וגם כאיש חינוך אוסף אליו "לעזרה בעבודה" ילדים שקירות בית הילדים והגן היו צרים עליהם. והם הולכים ליוניוחוזרים שמחים ואסופים. יוני זה חלק בהתרגשות הראשונה כשנולד תינוק, הוא דואג לעריסה, לאמבטיה, לעגלה, לחבר הזה הנרגש שאשתו זה עתה ילדה, ואיך מתחילים עכשיו חיים אחרים חדשים, ויוני שם עם הטרקטור והעגלה מוביל ומרכיב ומצחיק, כמובן. כשיוני עוד עבד עם חיים ידיד ז"ל אז הם גם היו יועצי הנקה בעצם חיים שבא תמיד בזמן ובשעה הנכונה. בכלל על יוני אפשר לכתוב ספר וישתתפו בו כל יושבי הכפר,
גם אלה שמזמן שכחו מה עשה למענם. יוני זה גם מי שאחראי לזיכרונות המתועדים שלנו במצלמת הסטילס הישנה, במצלמת ה-8 מ"מ באהבה גדולה, יוני צילם והדביק וערך והקרין וביים ותעד והצחיק (לא, לא רשמו שעות כאילו זה רק תחביב) וגם "גלי גבעה" שזה יוני ויוסי מיסודה אבל זה מסיפור אחר. אז כן המחסן של יוני עובר דירה לדשא שמאחורי הבית שלו, הילדים לא יעברו בדרך לטיול ליד המחסן ולא יצעקו יוני. יוני. קשה לחשוב על בתי הילדים בלי המוסד הזה יוני במתחם. אז כן, אנחנו נפרדים מהמחסן הזה הכל כך מיוחד. תודה לך יוני על המטאטא שחובר למקל, על המיטה הצבועה בירוק, על הגדר שתוקנה שהזאטוטים לא ימלטו. על החיוך הידיים הטובות והלב הטוב עוד יותר. על החלונות הרבים שתוקנו אחרי שפגע בם כדורגל (בלי להלשין על הבועט). על השיחות האין סופיות ועל ששמרת לנו את מה ששכחנו לזכור.
תודה יוני וחיבוק ענק.
ובטח יש המון שמצטרפים אלי אז אפשר לעבור ליד הבית שלך ולצעוק יוני-יוני…
מתוך התערוכה "סידור עבודה" שצילמה אפרת אשל
Share this post
מוכרחה לומר בשמי ואני חושבת שגדי יסכים להצטרף לדעתי שיוני הוא סוג של מלאך בדמות אדם, נפש עדינה ואהובה, יוני – שתדע שאנו אוהבים אותך ותמיד שמחים לפגוש אותך ולפטפט על הא ועל דא ולצחוק ביחד.
להתראות בשבילים.