כמו לפני שנה – גם השנה, כשאני מקבלת את הפרסום העוסק ב"יום המעשים הטובים", אני מתעלמת משרי אריסון ובנק הפועלים [שמאחורי הרעיון] וחושבת שזה רעיון נהדר. רעיון שחשוב להתייחס אליו ולקדמו, כי הפכנו לחברה פחות תורמת, פחות אמפאתית, ולבנו קצת גס בכל הנצרכים וההצטרכויות שמסביב.
אני יודעת שלא מעט אנשים תורמים בקהילה ולקהילה, מתנדבים באופן האישי וצנוע ופועלם לא מפורסם ברבים, ויחד עם זה – יום בשנה המוכרז ל"מעשים טובים" פותח פתח רחב להעלאת המודעות הזו ברבים, וחשוב במיוחד כערך לילדינו.
עם "לקט ישראל" – בנק המזון העולמי, בשיתוף פעולה של "קיבוצניקים למען החברה" כבר היינו בקשר בשנה שעברה. גם השנה, קטפנו [אנשים, נשים וטף משפחות מהחינוך שבקיבוץ ומשפחות ילדי החוץ] בפרדס של גח"א. הרבה אנשים וסלים, מזג אוויר נהדר, ובשמחה גדולה ועם הטרקטור של יובל מ"לגעת בחיות" [תודה תודה] ובהסכמתו המלאה והשקטה של יונתן מירון הפרדסן, ארבעה מיכלים של תפוזים מצוינים. עוד קבלנו סטיקרים ושקיות קטיף רב פעמיות מ"לקט ישראל" ופוסטרים המפרסמים את הפרויקט
מתוכם שלושה מכלים הועברו לתרומה [כ-טון תפוזים], מכל אחד חולק לקיבוץ, שהתחסל עוד טרם יבשה הדיו על הס.מ.ס שנשלח. ועוד שקיות של תפוזים שהועברו לוותיקים לביתם, באמצעות שליחים מלאי נכונות ובעידודה וארגונה של דבי בר אילן מ"בית הרותם".
בשנה הבאה הציעו החברים שנשים עוד מכלים לקטיף ונחסוך ליונתן עבודת פועלים, כי זמן הקטיף היה קצר מדי [כשעה] ועוד נותר הרבה מרץ ומצב רוח טוב אצל הקוטפים למכלים רבים נוספים.
תודה גדולה קבלנו מ"לקט ישראל" על התרומה של גבעת חיים איחוד. מה נסכם? היה פשוט כיף!
Share this post
להיות "כמו כולם" או: לא שרי תחנך אותנו
אכן הפכנו לחברה פחות תורמת, פחות אמפאתית, ולבנו קצת גס בכל הנצרכים וההצטרכויות שמסביב. יותר ויותר זונחים הקיבוצים את הרעיון הציוני שלמענו קמו – יצירת חברה צודקת במדינת היהודים – ונסחפים בכלל הזעיר-בורגני "אם אינך יכול להביסם, הצטרף אליהם". חבל מאד שהאחראית לחינוך הדור הצעיר מתעלמת ממי שעומד מאחורי "יום המעשים הטובים" (גם הוא מושג זעיר-בורגני) – הטייקונית שרי אריסון, שגם מאות ימי מעשים טובים אסור שישכיחו לה את יום המעשה שהיה טוב רק לבנק שלה, בנק הפועלים (כן, גם זה שחוק הגורל), בו פיטרה 900 עובדים כדי לשפר את מצבו. במקום לעשות מעשה טוב באמת, ולתרום לביעור העוני סכום שאפילו לא ידגדג את ההון הפרטי שלה אך יגדל עשרות מונים מכל מה ש"עולה" לציבור "יום המעשים הטובים" שלה, כן שלה, היא מגייסת את התרומה מהציבור, כשם שהיא מגייסת את כספי הציבור לבנק שלה כדי להגדיל את הונה שלה. ולו רק בגלל שהיוזמת היא שרי אריסון, צריך היה להימנע מהשתתפות במבצע הארצי. ובנוסף, לחנך למעשים טובים אפשר וצריך בכל יום בשנה (מעשה טוב הוא גם חיוך למי שבא לקראתך, או עזרה בנשיאת הסל מהמרכולית). מאידך גיסא, טוב היה אם הכוחות הנלחמים למען צדק חברתי היו מקיימים יום התנדבות – מושג הרבה יותר משמעותי – משלהם, למשל, באחד במאי.
[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.
תמר, את צודקת מהות, אבל לא בגישה. נכון, יום המעשים הטובים הוא מבית היוצר של המחשבה הקפיטליסטית הטהורה שגורסת שהכוח וההון צריך להיות בידי מעטים, אבל שהם צריכים להיות "רחומים" ולהפיץ מעט מזעיר ממנו גם לאחרים, ולו על מנת להרגיע את הרוחות ולשמר את השלטון האוליגרכי שלהם. הלוואי והיה מארגן, על פי הצעתך, יום התנדבות אלטרנטיבי, והאחד במאי הוא בהחלט ראוי. מעבודתי בארגונים חברתיים, אני רואה עד כמה יום המעשים הטובים הפך לנטל ולכאב ראש יחצ"ני ולא למעשה אמיתי של עשייה חברתית. אם זאת, אזכור שמה של שרי אריסון וחיבורה ליום היה רק מעצים את החיבור היחצ"ני ורק מעלה את קרנה של הגברת ככלת המעשים הטובים במדינה. כפי שנאמר – גם פרסום רע הוא פרסום. עדיף לפעול יותר להתנדבות רבה כל השנה מאשר לנסות ולהשמיץ את יום המעשים הטובים, ואז הוא ממילא יתייתר. בהקשר הזה, יש בגבעת חיים כוחות טובים וחיוביים, אבל אין מחשבה כוללת. אין רכז התנדבויות (כמו בהרבה יישובים אחרים) ואין תשומת לב לנושא והבנה של הפוטנציאל הרב ישקיים בתחום. יש המון נושאים שבהן ארגון התנדבות וקשר בין אמצעי בין אנשים יכול להייטיב את חיינו ממערך טרמפים והסעות למי שצריך, ועד עזרה לדור הוותיקים, עזרה בפיתוח עסקי לעצמאים שמתחילים את דרכם ועוד. כמובן שהכל תלוי ברצון של החברים, אבל גם בארגון ובמשיכה למעלה של מוסדות הקיבוץ, ובתחום הזה אין הרבה. לרוב הגישה היא – שכל אחד יעשה לעצמו ולביתו, ואנחנו לא מתערבים.
תמר בעיני משקפת את הגישה צדק צדק תרדוף. גישה יהודית המאמינה שעשיית צדק צריכה להיעשות בצדק. לכן תמר צודקת. שרי אינה יכולה להיות מחנכת למעשים טובים כי היא לא דוגמא אישית לצדק חברתי. שהרי כבר ישעיהו ליבוביץ חשב שהעיקר זו הכוונה. כשהכוונה טובה כך גם המעשים. לכן אני נגד נידוב אחרים למעשים טובים. להיפך הנורמה הנכונה צריכה להיות תגמול לבעלי הכוונות הטובות.