כמדומני שלרוב חברי גח"א אין צורך להסביר את חשיבות תהליך השיוך ברמה הקיבוצית וברמה הפרטנית. עם זאת, אני שומע מסביב חברים התוהים – מה הדחיפות לקדם דווקא עכשיו את ההחלטה הזו?

כאשר אנו נקראים לקבל החלטות חשובות לחברים ולקהילה כולה, אנו בוחנים את הנתונים מזווית ראיה של המצב בקיבוץ פנימה, אבל למעשה אנחנו חלק ממערכת גדולה המורכבת מגורמים רבים, שאין לנו שליטה עליהם, ולהם כוח רב להשפיע על החיים שלנו בקיבוץ.
לצערי חלק מגורמים אלה פועלים, לא רק מסיבות ענייניות, אלא גם מסיבות אחרות, בחלקן פופוליסטיות.
מקבלי ההחלטות להוטים להראות הישגים בתחום הדיור, וגישתם היא ש"המטרה מקדשת את האמצעים".
חלק מהאוכלוסייה בישראל רואה בנו – קיבוצי המרכז, "כרישי נדל"ן" – בעלי בתים צמודי קרקע, החיים בתנאי כפר נופש, על קרקע שערכה רק עולה ורבים מהם החושבים שאנו בקיבוצים האלו, רוצים להרוויח בגדול מעלית ערך של הקרקע ולכן מעכבים בנייה ואכלוס.
האווירה הציבורית נוטה לדון אותנו לכף חובה גם בנושא הדיור לבני המקום.
מכאן הסכנה שכל דחייה שתעכב את הקמת השכונות החדשות עלולה לגרום לכך שהמדינה תתערב ותחליט לקחת יוזמה ולהכריח אותנו לבנות בתנאים שלה, כלומר, תוך הפקעת זכותנו לבנות ללא מכרז עבור בני המקום בלבד.
היה ואכן יכפו עלינו בנייה במכרז של "כל המרבה במחיר", המשמעות למה שאנו קוראים הבית שלנו תהיה קשה ואולי אף הרסנית.

כדי להבין את הנושא יותר לעומק אנו נדרשים להכיר בגורמים החשובים לענייננו.

1. ותמ"ל – הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור – מדובר בתוכנית ממשלתית להאצת היצע הדירות בישראל, הותמ"ל נולד בלהט העשייה של שר האוצר בתחום הדיור בברכת ראש הממשלה.
התוכנית מעודדת בנייה פרברית בשטחים פתוחים. לטענת נציגי ארגוני ההתיישבות הכפרית במדינת ישראל בסמכות הותמ"ל להעביר שטחים מיישובים חקלאיים לערים הסמוכות להם לצורך בינוי, בהליך קצר ומהיר מאוד מבלי להתייחס להרס שטחי חקלאות.
כבר עתה אנו עדים לתוכנית מתקדמת לבניית אלפי דירות נוספות במזרח בית אליעזר,
להכפלת בת חפר. להגדלה כמעט פרועה ובלתי מידתית של כפר יונה.
העברת שטחים ממערב עמק חפר לעירית נתניה לשם בנייה גדולה באזור צוקי ים.
המדינה ברצותה להוסיף עוד מקומות לבניית דירות הוסיפה מקומות מגורים בכל מקום אפשרי, גם במרחב הכפרי (גח"א זכתה לעוד 150 דירות כך שכיום יש לנו 550 נחלות).
תוכנית הותמ"ל "זוכה" לביקורת רבה בעיקר בגלל שהיא ממוקדת בהוספת דירות, ללא התחשבות האם קיימות ומספקות תשתיות כגון: הספקת מים, מכוני טיהור ביוב, קווי חשמל, מוסדות חינוך, פארקים ציבוריים.
ביקורת רבה על מיקום השכונות החדשות מקבל הותמ"ל בעיקר בנושא התחבורה. חוסר בדרכי גישה מהשכונות החדשות אל צירי התחבורה הראשיים (העמוסים והפקוקים).
אנו בעמק חפר, אזור מפותח שיחסית יש בו רזרבה לכל התשתיות הנחוצות (עם תכנון לשיפור בשנים הקרובות). גם בתחום התחבורה עמק חפר מסודר יחסית. מערך כבישי האורך והרוחב הקיים מאפשר גישה לכל הארץ והתכנון העתידי של מערך הכבישים סביב ובתוך העמק ישפרו ויאפשרו תנועה מהירה לרוב המקומות בישראל.
מערך הרכבות באזרנו עובר שדרוג. רכבת מזרח הכוללת תחנה גדולה באזור אחיטוב.
הכפלת רכבת מערב עם תחנה בעמק חפר. כך קורה שגם תחום התחבורה מוסיף לאטרקטיביות של העמק.
עמק חפר הוא באשכול סוציואקונומי 8 (מתוך 10). הווה אומר – איכות חיים טובה, חתך אוכלוסייה מבוסס, ומערכות חינוך טובות.
העמק שמוגדר בתמ"א 35 מוגדר כ"ריאה ירוקה" הוא דליל יחסית באוכלוסייה ולכן מתכנני הותמ"ל מתכננים להוסיף בעמק חפר בתים בכל מקום שתוכנית המתאר הארצית מאפשרת לבנות.
על המשיכה של העמק מעידה הקפיצה במחירי הקרקעות לדיור ותעשייה, שעלו בעמק שלנו משנת 2008 ועד עתה בכ-250%. הביקוש שרק עולה יעצים את הגדלת המחירים.
2. מועצת מקרקעי ישראל – מועצה ממשלתית שבראשה עומד שר האוצר, והיא מונה שבעה חברים מטעם הממשלה ושני נציגי קק"ל.
תפקידה: פיקוח על התנהלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). המועצה ממנה חברים בוועדות, שהחשובה בהם עבורנו היא "וועדת הפטור ממכרזים".
הגוף הביצועי המנהל את קרקעות המדינה וקרקעות הקרן הקיימת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – נתון להשפעתם המוחלטת של פוליטיקאים, שאינם מבני בריתנו.
בשדרת הניהול של רמ"י חלק מהפקידות הבכירה טוענים ש"קיבוץ מתחדש" אינו קיבוץ אלא ישוב קהילתי ושחברי ה"קיבוץ המתחדש" הינם דגם חדש של כרישי נדל"ן (לעומת פקידים אלו ברמ"י "הקשת המזרחית" נשמעת כסניף של אגודת אוהדי הקיבוץ).
גם פנייה אל הפוליטיקאים המנהלים מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י לא תעזור.
עלינו לזכור שלצערנו כתנועה איבדנו את השפעה הפוליטית החזקה שהייתה לנו. מספר חברי הקיבוצים כ-170,000, כלומר אנו חסרי ערך אלקטורלי. לדוגמה אפילו בעיר בינונית כמו חולון יש מעל 188,000 תושבים.
בכנסת יש לתנועה הקיבוצית כולה שני נציגים וגם הם באופוזיציה…
3. חובת תשלום – חברים וותיקים החיים בתחושה (הנכונה בשלב זה), שלפי ההחלטה הקיימת כיום, חברים ותיקים (מי שהיו חברים בקיבוץ לפני מרץ 2007) אינם צריכים לשלם עתה עבור השיוך, אלא רק בעת אירוע מכירה. צריכים לזכור שגם החלטה זו היא החלטה הניתנת לשינוי. זאת החלטה שקבלו פוליטיקאים ופוליטיקאים יכולים לשנותה.
היה ויוחלט במועצת מקרקעי ישראל לשנות ההקלה הזו וההחלטה תהיה מסודרת ובהתאם לנוהלי החוק, היא תשונה! יתכן וחברים וותיקים יצטרכו לשלם את חלקם היחסי, תוך מספר שנים.
אנו, לא נמצא סעד: לא במסדרונות הכנסת ולא בבג"ץ (שגם הרכבו משתנה, כך שפחות ופחות משופטי העליון הם חסדי הרעיון הקיבוצי).
4. פטור מחובת מכרז: כיום יש לנו פטור מחובת מכרז, זאת זכות גדולה שבעזרתה יכולים אנו להבטיח שהמצטרפים לקיבוץ יהיו הבנים שלנו. מתן הפטור מחובת המכרז מעורר כלפינו בחלק מהציבור הרבה תרעומת וטינה. אנשים אלו משמיעים את דעתם בנדון בקולניות רבה. רצון הפוליטיקאים לרצות את ההמון מגביר את הסיכוי שיהיו ניסיונות לבטל את זכותנו לבנות בקיבוץ לבני הקיבוץ ללא חובת מכרז, (ולמי נפנה בבקשת סעד?).

חלון ההזדמנויות שלנו לבנות לבנים שלנו ללא חובת מכרז הולך ומצטמצם. לכן חשוב שנדע לנצל את הזמן ונחליט כמה שיותר מהר על השיוך. הכרח קשה אבל בלתי נמנע לטובת העתיד של הקהילה שלנו.