נאמני נחל אלכסנדר-נאנא בחרו בצב הרך כסמל שלהם.

הצב הרך חי בנחל, למרות הזיהום.

לפני כ- 40 שנה נצפה לראשונה הצב הרך בנחל. לפני כ-30 שנה החלו לחקור את פעילותו ואורח חייו. במהלך השנים הפכה אוכלוסיית הצב הרך לאטרקציה תיירותית למטיילים באזור גשר הצבים. במשך עשרות שנים ניזונו הצבים גם מפגרי עופות ותרנגולי הודו שהושלכו לנחל, בעשור האחרון רשות הטבע והגנים ביחד עם פעילי נאנ"א (נאמני נחל אלכסנדר) משתפים פעולה בהגנה על הצב הרך. על גדות הנחל גודרו וסומנו אתרי הטלה, אליהם עולות… בשחיית חול איטית  נקבות בוגרות בעונת הרביה.

אתרים מוגנים אלו מאפשרים לצבות לעלות אל דיונת –חול על גדת הנחל  בה הן חופרות את קיניהן  ומטילות את הביצים. הצבונים שבוקעים אחרי כחודשיים רצים-גולשים אל הנחל.

מתנדבי נאנ"א עוסקים בתצפיות באתר ההטלה, מתוך רצון להכיר וללמוד את אורחות חייו של הצב הרך ובמטרה לסייע לצב להתקיים בנחל שלנו, אנו דוגלים בהתערבות מינימלית בטבע.

נושא הרבייה מעניין ונגיש, כי הוא מתרחש, כמו אצל כל הזוחלים, ביבשה.

הפעילות שלנו כוללת יציאה לאתרי ההטלה המוגנים לפני התחלת העונה, במטרה לבדוק את השטח. עם תחילת העונה.  במאי כל שנה, אנחנו מארגנים תורנות יומית. תצפיתנים סוקרים את השטח,  מאתרים עליות של צבות עפ"י עקבות "השחייה" בחול. מקום שהתגלה בו קן, מכוסה בכלוב רשת המעוגן לקרקע ,להגנה מטורפים כשועלים ונמיות.

את הכלובים ממספרים ומתעדים (מיקום ותיארוך). לאחר כחודשיים, ביולי ובאוגוסט, מתחילה בקיעת הביצים. הצבונים הקטנים "שוחים" בחול במעלה  הקן ויוצאים במרווחי  זרועות העיגון  של הקן אל אויר העולם , משם הם רצים-גולשים אל הנחל הקריר, אם לא התבלבלו בכיוונים. לאחרונה נפרשה רצועת רשת צפופה בצמוד לגדר כדי למנוע בריחת צבונים אל מחוץ למתחם, שם הם בדרך-כלל אובדים (מתייבשים או נטרפים).

ההטלה מתרחשות בד"כ בשעות הקרירות, כלומר בחשכה, לכן נדיר לצפות בהן בשעות האור. את מספר הצבונים  ניתן  למנות עפ"י עקבותיהם בחול. אנו רושמים ואף מצלמים. בתום הבקיעה אנחנו פותחים את הקינים, כדי לראות מה נשאר בתוכם: קליפות ריקות מעידות על צבונים שבקעו ויצאו. ביצים שלמות מעידות על ביצים פגומות או לא פוריות, זו דרך הטבע. לא כל הצבונים שורדים, יש ולא גילינו קן והביצים נטרפו. לפעמים מוצאים גם צבונים שמתו בתוך הקן או לידו.

בתום העונה יהודית עובדיה מחופית, הותיקה בתצפיתניות (למעלה משמונה שנים, יחד עם לוי עובדיה בעלה, שניהם מורים לטבע) מסכמת את הממצאים. כל הסוקרים שותפים  ומעורבים בהבנת  הממצאים, בהעלאת השערות על תופעות חריגות שהתרחשו בעונה.

התוצאות, הפרשנויות והמסקנות מתפרסמות כל שנה ע"י רשות הטבע והגנים, אשר קשובה להצעות לשינויים ושיפורים והשגות המתנדבים .

לדעתנו זהו צב השעה,

בתיה, רבקה, עליזה, יוחנן, יהודית, אביהו, אבנר, ירדי, מיכל, אילת, חזי, רועי, יריב, מיכה ושלומית.