כאשר שואלים אותי איפה אני גר – אני עונה מיד שאני קיבוצניק, גר בקיבוץ גבעת חיים איחוד. למרות כל השינויים שהקיבוץ עבר מאז שנולדתי, אני עדיין מתגאה שהבית שלי בקיבוץ.
מיכל, אני ושלושת (+ חצי) הילדים שלנו, זכינו לבנות בית בשכונה ב'. לצערי היה צורך להרוס את אולם הסקווש אבל נבנתה כאן שכונה מדהימה, חיי החברה צמחו כאן למימדים בהם אני מתגאה בכל מפגש עם קיבוצניקים שאני מכיר מכל מיני שלבים שהייתי בהם בחיים.
בגלל שזכיתי להקים כאן בית לי ולמשפחתי, אין לי זכות למנוע זאת מבני קיבוץ אשר ממש כמוני רוצים להקים ולבנות בית בקיבוץ גבעת חיים.
אני מאמין שאם הייתי במקום בני הקיבוץ הנמצאים ברשימת הבונים בשכונות ג'-,ד'-ה', הייתי מצפה מחברי הקיבוץ החדשים (למרות שיש כאן חברים מבוגרים ממני ב-10 שנים+) לאשר את המשך הבנייה בכל מחיר (גם לי זה יקר מאוד) לעשות ויתורים אישיים ומשפחתיים בכדי שעוד בני קיבוץ יבנו כאן בית, שיהיו עוד שכבות גיל עם 25+- ילדים בכל כיתה, שהדשא של בית וינה ימשיך להיות מלא באנשים בחגים ושלא תהיה רכבת ארוכה מספיק בחג שבועות להכיל את כל התינוקות החדשים שנולדים כל שנה.
במילים אלו אני מזמין את כל החברים \ תושבים המעוניינים שיהיו כאן עוד שכונות, להשמיע את קולם ולעודד את בני הקיבוץ הרוצים לבנות כאן בית, לחזור לקיבוץ \ לבית שלנו.
Share this post
