הרשו לי להסתתר מאחורי גילי המתקדם ובינתי הנסוגה כדי לתרץ את אי מעורבותי בדיונים שלפני שינויי המיסוי שהמועצה החליטה עליהם. יותר ויותר דברים עוברים לתחום התקשורת המקוונת ומי שרגיל, כמוני, לקרוא הכל על נייר, נמצא חסר אינפורמציה. ועל אף האיחור, ארשה לעצמי לבטא את דעתי בעניין טבלת המיסוי החדשה שקבעה המועצה.

נתחיל בתזכורת של משמעות המילה "פרוגרסיבי". כאשר מדובר בהשקפות, משמעותה היא "נאור", "מתקדם", כמו שהחברה הקיבוצית ראתה ועדיין רואה את עצמה. כאשר מדובר במיסוי, המשמעות היא ששיעור המס, הנמדד באחוזים, גדל ככל שגדל הסכום שממנו נגבה המס. כך נהוג במערכת המיסוי של מדינת ישראל. האומנם המיסוי החדש בגבעת-חיים הוא פרוגרסיבי, בשני המובנים?

אחת הבעיות הקשות שעל קהילה מעמדית, כפי שהפך הקיבוץ להיות ולדמות לשאר המדינה, להתמודד איתן היא חלוקת הנטל של קיום החיים הציבוריים, המתבטא במיסוי. מטבע הדברים, ברגע שלא כולם מקבלים שווה, מתחיל הוויכוח מי צריך לתת יותר או לוותר יותר. באורח פרדוקסלי דווקא הדור הצעיר,  זה שעדיין מוטלת עליו חובת הפרנסה – שכנראה נפגע כל כך מאימי השוויונות של הקיבוץ השיתופי עד שהחליט לפרקו ונעשה קרקע פורייה להשקפות הקפיטליזם הדורסני, הנקרא בלשון נקייה "ניאו-ליברליזם", ומשמעו החופש לכל אחד לתפוס ככל יכולתו בלי להתחשב באחרים –  דווקא כאן הוא פועל להגדיל את השוויון, אבל בנטל. כלומר, להגדיל את המס הקבוע ("מס גולגולת"), השווה לכל נפש, ולהקטין את החלק הדיפרנציאלי, הנקבע לפי ההכנסה. חשוב להדגיש,  כי ככל שגדל החלק הקבוע וקטן החלק המשתנה, כן גדל הפער לרעת מעוטי ההכנסה, שהמס השווה מהווה שיעור גדול יותר מהכנסתם לעומת השיעור שהוא מהווה אצל רבי ההכנסה.

כאילו במקרה, המשתכרים יותר הם גם בעלי היכולת הגדולה יותר להקטין את חלקם במס. לכאורה נראה כאילו חלוקת המיסוי החדשה מקלה על חלק מנמוכי ההכנסה, למשל במתן הנחה במס האחיד לפנסיונרים ולמקבלי רשת הבטחון. כדי להגדיל את מראית העין של מס  נמוך, המס האחיד פוצל וחלקים ממנו מופיעים תחת כותרות אחרות, כמו "ערבות הדדית", למשל. אבל במס המשתנה, תלוי-ההכנסה, נקבעו תקנות שמצ'פרות בעליל דווקא את רבי ההכנסה. קודם כל, שלא כמקובל במדינה, שיעור המס (2.5%) הוא אחיד לכל גובה שכר, ואינו עולה עם עליית השכר. זה שוב מקטין את חלקו היחסי של המס מהכנסתם. ועל כך עוד נקבעה תקרה מאד נמוכה. יוצא שמי שהכנסתו גבוהה פי שבעה (בהנחה המסתמכת על המידע שנמסר לי, ששיא המשכורות הוא כ-20 אלף ש"ח) מרשת הבטחון ישלם לכל היותר פי שלושה מס. עיוות נוסף הוא הטלת המס הקבוע על בתי אב ולא על יחידים. אם בקיבוץ הקלאסי יחיד קיבל כ-15-10% תוספת תקציב, כאן חלה עליו תוספת מס בערך באותו גודל לעומת מי שהוא חלק ממשפחה.

הייתי שמחה לדעת איזה עקרונות היו נר לרגליהם של אלה שתכננו את מבנה המיסוי ואלה שהצביעו בעדו במועצה. אבל בסך הכל, מה שגדל במערכת המיסוי החדשה שלנו  הם הפערים וחוסר השוויון בין החברים. פרוגרסיבי זה לא, בשום מובן.