שלמה פנה אלי מטעם "בתוכנו" לכתוב על התנדבותי בבית-הספר משגב, פעילות שאני עושה כמו חברות וחברים אחדים מהקיבוץ. אך שלא כמו תמר שפע, תרצה מדיני, נירה פרינץ, מרל ושלמה כהן ומתנדבים אחרים בבית הספר, למזלי יש לי גם רקע מקצועי ואישי במשגב, שם לימדתי, רכזתי את התרבות, הכנתי את הטכסים וארגנתי את הריקודים בהפסקות ובהופעות. הגעתי בזמנו למשגב לאחר שנות הוראת רבות בקרית-גת ובעיקר ברחובות.

הפעם, לאחר שנות נתק ממושכות ממשגב, פנתה אלי להתנדב תמר שפע שכבר "היתה בעניין" ושמחתי מאד לעזור, היות ואני אוהבת לעבוד עם ילדים ונהנית לסייע על בסיס קבוצתי ופרטני. אני עושה זאת בידיעה שאני מקבלת מול הנתינה הרבה בחזרה מהילדים והמורות באופן אישי. דבר זה משפר אצלי את תחושת החיוניות גם לאחר הפרישה לפנסיה. במסגרת ההתנדבות אני עובדת עם המורות כסייעת, אך בעיקר עם ילדי כתה א' הזקוקים לעזרה בקריאה ובחשבון. הכימיה עם הילדים והמורות פשוט מעולה. מלבד עזרה בחומר, יש בפעילות הרבה סיוע לילדים ברכישת בטחון ואפילו בהתמודדות עם מצבים אישיים וחברתיים מאתגרים. מעבר לכך, ארגנתי להם השנה הופעה ב"ריקוד המגפיים" אותה העלו במסיבת סיום שנת הלימודים שנערכו בהשתתפות ההורים.
אני לא מגזימה באמירה הנדושה שבפעילות ההתנדבות שלי בבית-הספר אני מרגישה שאני מקבלת יותר ממה שאני נותנת. הילדים מעטירים עלי חום ואהבה, כך שלמרות שגודל ואופי בית-הספר השתנו משמעותית, יש את הפינה החמה הזאת של יחס אנושי, אישי, חם ואותנטי שלא מצריך תמורה חומרית לפעילות זאת. מול העיסוק בקיבוץ בנושאי נדל"ן וכסף, אני מוצאת בהתנדבות במשגב את פינת אלוהים הקטנה שלי.

לסיום, אני רוצה לציין שהתרומה בהתנדבות בבית-הספר היא חשובה; ראשית כל לילדים, אך בנוסף גם למורים ולהורים. באופן כזה, מקבל הילד תשומת לב אישית ויכול להתקדם בחומר ולא לחוש שהוא הולך לאיבוד בכיתה ענקית בה קשה להקדיש לו את הזמן הראוי. ולכן, אני ממליצה בחום להצטרף ולהתנדב בבתי הספר כאן, ללא צורך לנסוע רחוק ותוך ידיעה שהתרומה גדולה לכל המעורבים בכך.