מראיינת: חנוש מורג

.

כבר כמעט והתרגלנו לגל של בנים החוזרים לחיות כאן, אבל נעה זה לא המקרה הקלאסי. נעה חוזרת עם בתה, מאיה, לא על מנת לבנות בית בשכונה. החלטנו להיפגש, גם כי רציתי לשמוע  את הסיפור שלה, יש בי סנטימנטים למי שהייתה פעם פעם חניכה בגן ובכיתה שלי, וגם כדי להסיר את הפרגוד מעל משפחה קטנה שזה עתה הצטרפה מחדש לחיות כאן בקיבוץ.

 נעה, מה פתאום, מדוע אחרי כל כך הרבה שנים בחוץ החלטת לחזור הנה?

יש לכך המון סיבות – קודם כל כי אני רוצה להיות  קרובה לאמא (ניצה ברוך למי שלא מצוי במשפחתולוגיה המקומית), והיום, לשמחתי, זה אפשרי, החלטתי לחזור ולגור לידה. שיפצתי את הבית שלה וגם ארחיב אותו בקרוב, לנוחיות כולנו.  גם לאילוצים הכלכליים יש חלק בהחלטה, אבל אלו הם רק חלק מן הסיבות לחזרה. יותר מהכל זו המשיכה לעשות משהו חדש, אחר, שונה.

 והיא מפרטת:

פה בקיבוץ, המקום שעזבה בגיל צעיר ונחרט בה כ"מקום נפלא" – לדבריה, היא בוחרת כדי להמשיך ולממש את עצמה.  היא עזבה את הקיבוץ עוד טרם נזרקו לחלל האוויר מילים כמו: הפרטה, שיוך ופנסיה. את העבודה במטבח היא זוכרת כתקופה כיפית. אלה היו ימים שבהם העבודה במטבח נעשתה רק על ידי חברים, עם קצת עזרה של מתנדבים, שכנראה היה להם חלק  בכל הכיף הזה שהיא זוכרת מאותה התקופה.

"מוישל'ה הכניס אותי לעבודה, ואחרי זמן מה התמניתי להיות האחראית על מטבח הדיאטה".

 במשך השנים סללה נעה שביל מיוחד שיתאים לה, לתובנות שאותן חיפשה וגם  מצאה. היא עסקה בחינוך, אבל בחינוך שהיה מתאים לתפישתה, חינוך הנותן לכל ילד את המענה המתאים לו, המקשיב לצרכיו האישיים של כל פרט ופרט. בגן שאותו הקימה ביחד עם עוד שותפה, ואליו נהרו רבים מתושבי העיר הגדולה, היא יישמה את הרעיונות שהאמינה בהם. שם בגן, ידעו ההורים, יש מי שמקשיב, יש מי שרואה את טובת הילד קודם כל.  את התפישה הזו היא לא למדה בסמינרים מתקדמים, הרקע שלה היה התנסות, פגישות עם אנשים שהשפיעו עליה, והרבה קריאה. הגן שהקימה פעל ברוח שיטת מונטסורי.

לנעה היה זה כעין מסע מתקן לחוויות הילדות שלה. מצד אחד היה בחיפוש הזה רצון לממש את כל מה שהיא לא חוותה בילדותה – את הקשב לקול של הילד האחד, את תשומת הלב לצרכים האישיים. אך מבלי דעת היא הביאה אל תוך הגן שהיא הקימה את הפן החיובי של הרוח החינוכית של הקיבוץ: חינוך ליצירתיות, פעילויות והתנסויות בחומרים שונים , וכמובן את האהבה לטבע. גישה חינוכית מיוחדת, שעליה גדלו רבים מילדי הקיבוץ.
במקביל לעבודה בגן למדה ועסקה ברפואה משלימה.

 זה לא קצת מפחיד אותך להתאקלם מחדש בסביבה שכבר מזמן לא היית חלק ממנה?

יש קצת חששות, אבל זה משהו שכעת לגמרי בשל בי, וכמו שאני מאמינה הדברים קורים בזמן הנכון ובתהליך, ואני במקום שבו אני רוצה שוב להתחבר ולהתקרב גם אל המשפחה, וגם אל הדברים שבאמת חשובים לי.

 איך את רואה את ההתפתחות המקצועית שלך מכאן ואילך?

לאחר שעזבתי את הקיבוץ למדתי קוסמטיקה, ומשם, במקביל לעבודתי בגן שהקמתי, המשכתי ולמדתי הומאופתיה ועוד מספר שיטות טיפול. הבנתי שאני רוצה לעסוק ברפואה משלימה, מפני שבעזרת  הקוסמטיקה בלבד לא ניתן להגיע לשינויים משמעותיים. טיפול חיצוני לא יכול לפתור בעיות שמקורן עמוק יותר.

כיום אני עושה שילוב בין-תחומי, בין חינוך לבריאות. אני מאמינה שכל תהליך של שינוי מתחיל ונגמר בחינוך מחדש, הקניית הרגלים חדשים שבסופם גם יביאו לשינויים בבריאות של הגוף והנפש.

גם כשעסקתי באופן ישיר בחינוך ילדים בניתי תוכנית שמשלבת בין הצרכים הנפשיים של הילד והבריאות שלו.

אצל 'ילדי העידן החדש' אפשר לזהות לא מעט בעיות של קשב וריכוז ואף עיכובים בשלבי ההתפתחות השונים. אני מאמינה שלא מספיק לתת תרופות מרגיעות,  אלא יש להבין למה זה קורה, להכיר את התקופה החדשה שאנו עומדים כבר בתוכה. האבחונים הקיימים היום לא יודעים לזהות את הצרכים של ילדים אלו, יש פער בין המסגרות הקיימות והכלים המוכרים היום לטיפול ובין מה שאנו יודעים על 'הילדים החדשים' , נדרשת התייחסות שונה. בכיוון הזה אני פועלת.

אילו כלים את מציעה לטיפול?

השיטה היא 'הפשטות שבאלוהות', שהיא חלק מידע רחב מתוקשר.

כיום, יותר ויותר אנשים חיים במציאות שקולטת את השינוי, מתקרבים ומתעסקים בתחום ההתפתחות של הבריאה, במקביל להתפתחות הפרט.

מבחינה מקצועית אני אוחזת בכלים אנרגטיים ואיתם אני  עובדת. הטיפול האנרגטי מקרב את האדם לרמת הנשמה שלו. זהו תהליך שהוא לא תמיד תהליך של ריפוי, אלא קודם כל של שינוי. התקרבות לעצמי.

בדרך כלל אנשים מבקשים את הריפוי כשהם לא מרגישים טוב, אז בעצם חודרת בהם ההכרה שדרוש שינוי. בתהליך הטיפול, אני גם משוחחת עם האדם ועוזרת לו לקבל, להסכים ולרצות את השינוי, יש נושאים שחשוב שיעלו לרמת המודעות כדי שהתהליך יהיה שלם. לצורך קבלת אנרגיה חדשה יש חשיבות גדולה להסכים ולרצות את החדש.

 ומה קורה אז?

ביחד עם המטופל אנחנו מגדירים את השינוי הרצוי או הטיפול. הכלים האנרגטיים מאד מאיצים ומזרזים תהליכים, במקביל לשינוי הרצוי נבנית עוצמה פנימית וחיבור עמוק וחדש. זאת אני עושה בהעברה של תדרים אנרגטיים למטופל.

 ואיך כל זה קשור לטיפול קוסמטי?

יש נשים שפחות מתחברות לתחום האנרגטי, ולכן החלטתי ליצור שילוב חדשני, וכך נולדה הקוסמטיקה האנרגטית, או כפי שאני קוראת לה  – הזנה רב מערכתית.
כפי שכבר אמרתי, מתחילת דרכי בקוסמטיקה הבנתי שהשפעת החומרים הקוסמטיים מועטה. הקרמים יוצרים תלות של העור בהזנה חיצונית. הקוסמטיקה שאני עושה כיום היא רק הזנה, שמנים טבעיים ואורגניים כהזנה חיצונית בשילוב עם כלים אנרגטיים, שעוזרים להזנה פנימית ועמוקה יותר.

ביכולתי לעזור לאדם להתקרב למקום יותר בריא. ההתכוונות שלי בזמן הטיפול מזינה לעומק ועשויה לעזור בתזוזה לכיוונים יותר נכונים לו, משמע בריאים. דרך הטיפול היא לא ישירה אלא עקיפה, מתוך שלא לשמו בא לשמו. אחרי טיפול אחד מרגישים יותר טוב, אבל אם רוצים שינוי לעומק, רצוי לעשות כמה טיפולים. ברמה הראשונה זה קצת כמו פינוק (ונעה אומרת: "אין כל רע בפינוק, להפך!"), אך בהמשך זה משליך לכיוונים יותר עמוקים.

 מאין הצורך הזה בשינויים, מאין האמביציה החינוכית שלך?

הילדים תמיד נגעו אצלי במקום מאוד עמוק. אני מלווה ילדים לאורך כל החיים, והצרכים שלהם משתנים. בשנתיים האחרונות עברתי בעצמי הרבה שינויים משמעותיים. הוספתי עוד נדבך לאופן העבודה שלי – הטיפול האנרגטי. אני מאמינה שזו המהות של הטיפול – לעשות את השינוי בך עצמך, ורק אז תוכל לעשות אותו גם עם המטופלים. מה שמאפיין את התקופה שלנו כולה הוא השינויים הגדולים שעוברים עלינו, בכל תחום. האדם נזקק להרבה כוחות, ואני מעבירה את הבשורה שלי מן המקום הקטן שלי.