חזרנו. לא בגדול, אולי רק עד ההתעלנות הבאה. אני משתדל.

הלוואי. הייתי מבכר סרט אפילו מבקר סרטים. ברם, אין על אביגייל!
אזהו. אנחנו ב"זמן הצהוב".
בכל פינה, על כל בדל אדמה מוזנח, בשולי אספלט סדוקים, בינות לשביל בטון שבור הן צצות באלפיהן במיליון צהוב-החרציות! כמה יפה ככה מעצבן…
היכן הכלניות האדומות? איך נעלם האדום הלוהט בתוך הצהובון… לא חסר לכם קצת איזון, מעט הרמוניה צבעונית/עונתית, שיווי משקל של הטבע?
הרמז לא ברור? לא רב לכם ממכבי? לא נמאס מהמכביזם שצובע לנו ימים שחורים? (ומתי שבאמת זקוקים להם בכחולבן הם נעלמים כחגבים בסוף עונת החרציות: עלובים-יבשים-אפורים, נטולי ברק, ללא זהב בלי חיים ואין עונה ואין אונות!
וכדורסל… המוני ישראל יורדים את הסדר בברלין ורק השחורים הישראלים ה"מתאזרחים" של מכבי עולים להצלבה, שבים ארצה הכי שווים!
קשה-קשה.

גם הספורטאים המקומיים מקיימים הבטחות, או שלא… פעילות ליגה מסודרת-מחייבת
הופעה קבוצתית גם אם לא מתאמנים (חגים, פציעות, שירות סדיר, מילואים, התחייבויות משפחתיות ומה לא).
ליגת הכדורגל של עמק חפר אמנם זורמת מדי שישי אך נכנעת תמיד למשבי רוח קלים עד קיצוניים. כמה טיפות גשם יורדות בבוקר ואחה"צ אין משחק למרות שיפור ב מזג"א…
כל אלה ועוד, לא סייעו לקבוצתנו – הפועל גלי ג"ח שסיבוב ראשון מוצלח ואופטימי המשיך בהפסדים מרגיזים. היום במקום החמישי ברם, עם מבט לחצי גמר גביע בכוחות מחודשים!
כדורסל נשים ליגה א' – ניצחו בכל המשחקים! מרבית השחקניות אימהות לילדים קטנים ובכ"ז מוצאות זמן, אנרגיות ואמביציה לנצח בכל מחיר! אבל… בלי בונוסים, באין קהל, ללא דור חדש – העתיד לא ברור עד אפרורי משהו.
למעשה הקבוצה עלתה לארצית אבל החליטה נוכח האמור להישאר ראש לשועלים…

למטה: הקבוצה במחנה אימונים בבודפשט, למעלה: לראשונה יש קבוצת כדור מים נערות בגבעת חיים

כדורמים
מצליחים לקיים פעילות דינמית קבועה ומסודרת בליגות השונות תואמות גיל, יכולת ותקציב… עדיין לא האימפריה ההיסטורית אבל בדרך. אולי. הכל השתנה. הכי קשה לאתר שחקנים נוכח מגוון חוגים והיצע בענפי ספורט ותרבות או אפילו רשתות חברתיות עם סמארטפון צמוד,
ואצבעות רוטטות שמרחיקות את הילדים למחוזות לא תמיד חיוביים.

כדורגל
מכבי ע"ח וחוגי ירמי. דומה לכדורמים כמובן יותר פופולרי משחקים בד"כ נגד קבוצות שכנות, לא מעט מהמגזר הערבי. "יום משחקים" מתקיים כאשר המגרש מחולק לארבעה רבעים וארבע קבוצות משחקות בו זמנית כששני שופטים/מאמנים מתרוצצים, בוחנים ומחליפים שחקנים בתוך ובין הקבוצות. הכל רגוע והגון ומתנהל ברוח ספורטיבית גם בנוכחות הורים!

בתווך המון רב עממי או חצי מקצועני. רצי מרתון ופרדסים, הלכים משכימים, זוגות משלימים, טריאתלטים סובלים, שחיינים אקסטסווימים, קטרגלנים בועטים כהרגלם.
חדר כושר והליכונים משופעים והלהיט האחרון :t.r.x חוג שמתקיים באולם שלוש פעמים בשבוע מפעיל שרירים סמויים וגלויים, מחטב ומעצב ומחזק באווירה מזיעה/רטובה לטובה! ולא שכחנו את היוגה (שלושה חוגים בשלושה מורים…) וכמובן ריקודי הזמר הישראלי המתחדשים לבקרים (וערבים) סמדי האנרגטית תכעס אם לא אזכיר אותה…
הילדים לא יכעסו אם לא הזכרתי את הג'ודו והטניס או הכדורסל, או… אין לי מושג!
נתעלן באדום הקרוב או לפחות בוורוד הבא.