הנגרייה של הקיבוץ נסגרה מזמן ומאז נוסף כאן עסק הנגרות המצליח "פינת עץ" של ארבל ורדי ודר ישראלי. אך גם אחר-כך, יצר העבודה בנגרות לא פס ממחוזותינו. בנוסף לרוברט, יש את אורי דייג היוצר בעץ ומוכר את מרכולתו הייחודית וכעת נוספו ליזמי הנגרות של הקיבוץ גם בני כיתה י"א, שכבת "גפן" בנעורים: נטע דלומי, אורי סינדליס, יותם חילי, אוריה בדר, יהלי אורדובר, איתמר עמית, נרי זוהר, עומרי ידיד, מיכאל מירון ואמיר ארבל.

איך התחיל הכל? "רצינו לעשות פרויקט בקיבוץ בו נוכל למצוא את עצמנו בפעילות חיובית, מעניינת ומאתגרת ולהביא תועלת לקיבוץ ולעצמנו", מסביר יהלי אורדובר. "במקום להשתעמם, לעשות שטויות ולבלות שעות מול מסכי הסמארטפונים, העלה עפרי שינדלר, מדריך הנעורים, את רעיון עבודות הנגרות והבטיח לנסות וליישם בהשתתפות החבר'ה".

עפרי: "בשיתוף יעל חילי, מנהלת החינוך החברתי ובגיבוי יוני, מנהל הקהילה, ארגנו את הנדרש לקבלת הלוואה למימון ראשוני של ציוד וחומרי גלם כך שנוכל להתחיל בפרויקט. הנערים יצטרכו להחזיר את ההלוואה ע"י הכסף שירוויחו בתמורה למכירת המוצרים שייצרו (לעת עתה מדובר בבוצ'רים – קרשי-חיתוך למטבחים). עשינו עם הנערים תכנית עסקית, לפיה נקבע הסכום הראשוני ויצאנו לדרך. קבענו שמנהל הפרויקט הראשון הוא יהלי אורדובר והחבר'ה מנהלים רישום מסודר של עבודה וחומרים לפיו, לאחר החזר ההלוואה, יקבלו כסף במרוכז למטרות כלליות עליהן יחליטו. הם קנו את העץ האיכותי וכלי העבודה: מסורים, מקדחות אמצעי שיוף ועוד".

יותם חילי: "כבר יותר מחודש שאנחנו 'בעניין' ועובדים בהדרכת עפרי שינדלר. הוא נגר חובב ולאחר שהחלטנו להיכנס לנושא הוא חקר את התחום, בדק במה זה כרוך מבחינת מקום, ציוד, חומר-גלם והדרכה. הפרויקט הראשון שלנו הוא קרשי-חיתוך למטבח בגדלים ודרגות עובי שונים. הגענו למידות האלה לאחר חקר שוק בו נמצאו המידות הנפוצות ביותר במטבחים פרטיים. בדקנו גם את נושא הצבע והלכה לצביעת והגנת קרשי-החיתוך וקנינו את האיכותיים והבטיחותיים שבהם, כך שלא יגרמו לפגיעה במשתמש ויהיו היעילים ביותר בהגנה על איכות הקרש ואורך חייו. התחלנו לייצר וכבר הכנו עשרות לוחות במידות השונות, כשרובם עדיין לא צבועים. בקרוב, לאחר שייצבעו – נתחיל למכור אותם".

אוריה: "נפתח דוכן בפסטיבל הפקעות בקיבוץ בסוף דצמבר ולאחר שהלוחות יהיו מוכנים תוכלו לקנות אותם. ההורים שלנו ומערכת החינוך נתנו לנו את ברכת הדרך ומנהל הקהילה אישר את השימוש במתחם  ששימש בעבר את הנגרייה המסחרית של דר והאחים ורדי, סמוך לכניסה של 'לגעת בחיות'". 

בהזדמנות שאני כבר נפגש איתם, שאלתי את החבר'ה גם על נושא טעון הקשור בבילוי בלתי מבוקר של שעות בטלפונים, תוך ציון שאדווה סינדליס, אמא של אורי, העלתה את הנושא בעלון הקודם ובפורום הורים בקיבוץ, מתוך כוונה לשפר את המצב ולהקטין את הבילוי המוגזם ברשתות החברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם.

אורי: "אני מודה שהתנגדתי בהתחלה לפרויקט הקטנת הצריכה והשימוש במסכים. אבל כעת אני רואה שהעבודה בנגריה עוזרת לנו לצמצם את השימוש בטלפונים, תוך עשיית משהו חיובי. בהמשך לאותו עניין, אנחנו רוצים לייצר קופסאות לפלאפונים, אליהן יוכנסו הניידים בבית ובנעורים במקום להיות צמודים ליד כל הזמן. בהמשך לרעיון של אדווה, יש כבר הזמנה למוצר החדש הזה, בעידוד יעל מהחינוך, המתכוונת להזמין קופסה כזו לכל בית של ילדי הנעורים".

איך אתם מתכוונים לשווק את המוצרים שלכם מלבד מכירות בפסטיבל הפקעות?

"פרסמנו את הנושא כבר בפייסבוק של הקיבוץ ואנחנו מתכוונים לתמחר את המוצרים שלנו לאחר שנעשה סקר שוק", אומר אוריה. "הבחירה ב'בוצ'רים' נובעת מהמחשבה שזה מוצר שכל משפחה זקוקה לו וצפוי ביקוש לאחר שנפרסם".

עפרי: "אז כרגע אנחנו רק עם מוצר אחד ובהמשך קופסאות הטלפונים, אבל בגדול הציפיה היא שהחבר'ה יחשבו וייראו קהל יעד ויבדקו שוק למוצרים נוספים שיוכלו לייצר. לאחר שהידע והנסיון יגדלו, הם יוכלו לעשות יותר. דר וארבל עזרו לנו בחיבור עם ספקי עץ ויעוץ ראשוני. הם לא פוסלים על הסף מעורבות של הורים העוסקים בתחום הנגרות, בהדרכה והכוונה להמשך הדרך. הדרכתי את החבר'ה בכל מה שקשור בבטיחות בעבודה ואף אחד לא נוגע בכלי עבודה ללא הדרכה והסמכה. הם ממש הפנימו את זה ומשתמשים בכל עזרי הבטיחות: כפפות, אטמי אוזניים, משקפי מגן, אחיזה נכונה של כל כלי וכיוב'. החבר'ה עובדים רק בהדרכתי בשלב זה ואני בטוח שנמצא מוצרים אחרים לייצור בעתיד".

לשאלתי על השפעת העבודה בנגריה על פעילויות אחרות של הנעורים ובית-הספר, הם אומרים שהעבודה בנגרות (כשש שעות בשבוע) לא פוגעת בשום צורה בעבודה על מפגן האש או הכנת שיעורי-בית וחיי חברה ב'נעורים'.

החברה חרוצים, מגיעים ביום שלישי, יום בו בית הספר מתחיל מאוחר (10:00), בשעה 07:00 על מנת לעבוד ובנוסף עובדים יום נוסף אחר הצהריים.

לבסוף, שאלתי את אוריה על מה שנותנת להם העבודה בסדנת הנגרות. "העבודה היא בנוסף לעשייה הפיזית, מסגרת לחיים והכוונה לעבודה בעץ", הוא אומר. "זה נותן לנו תעסוקה מעניינת וגם מרוויחים מזה, כך שזה  פרויקט מעולה".

מיכאל סיכם: "במקום לשבת כל היום ולא לעשות כלום, הפרויקט הזה נותן לנו תעסוקה וידע מעשי לחיים, אותו אנחנו מאחלים להעביר גם לילדים אחרים בנעורים".