שמות ומושגים:
קבוצת ה 400: כוללת 400 חברי קיבוץ אשר היו חברים בקיבוץ ביום הקובע בשנת 2002.
להלן הפרוט של מרכיבי קבוצת ה 400:
דור ההורים,
הם הותיקים שהיו בחיים ביום הקובע ורק להם ניתנה הזכות להוריש זכויות. הם הורישו את הבית שלהם + זכות לבניה של בית אחד בהרחבה. הקבוצה כללה 73 חברים והם הורישו זכויות ל 61 בתים + 61 זכויות בניה = 122. מתוך זה בערך 30 בתים ואו זכויות בניה לא עברו לדור הבנים היורשים ולפיכך עברו אליהם "רק" 92 בתים + זכויות בניה.
כאן יש להוסיף כי מרבית דור ההורים נפטרו לפני היום הקובע ולא זכו להוריש זכויות לבניהם. מטבע הדברים היו אלה מקימי הישוב והתורמים העקריים של כספי שילומים שבזכותם הצליח קיבוצנו להעלות את רמת חייו באופן מהותי. בסופו של דבר ולאחר דיון קשה הוחלט לתת לבניהם 50 נקודות זכות בחישוב חלוקת הרווחים.
דור הבנים היורשים:
הם היורשים של דור ההורים, הקבוצה כוללת 95 חברים, המחולקים ל 55 בתי אב. הם ירשו מהוריהם בית אחד + זכות לבניה בהרחבה, ובנוסף קיבלו זכות לבנית בית אחד בהרחבה. סך הכל קיבלו וירשו זכויות לשלושה בתים לכל בית אב.
דור הבנים "היתומים"
הם הבנים שהוריהם לא היו בחיים ביום הקובע ולכן לא קיבלו ירושה מהוריהם. הקבוצה כוללת 118 חברים המחולקים ל 78 בתי אב. הם קיבלו זכות לבית אחד בהרחבה.
נקלטים
חברים שנקלטו בקיבוץ ומבחינת גילם משתייכים לדור הבנים ולא היו להם הורים בקיבוץ. סביר להניח שבחלקם ירשו את בתי הוריהם שהיה להם בית מחוץ לקיבוץ. הקבוצה כוללת 79 חברים והם מחולקים ל 48 בתי אב. הם קיבלו זכות לבית אחד בהרחבה.
דור הנכדים שהיו חברי קיבוץ בקבוצת ה 400
הם הנכדים שהיו חברים ביום הקובע. למרות שעד לא מזמן זכויות בקיבוץ ניתנו לפי הוותק הרי שכאן התהפך הגלגל חסרי הוותק זכו. אחד, הם קיבלו בית לעצמם. שתיים הם קיבלו זכות בניה.
דור הנינים
אלו הנכדים שלי ושל דורי, דור הבנים. אני (מדור הבנים ה"יתומים") שואף רק לטובתם, אבל כשאני מסתכל אובייקטיבית לגמרי למי מגיע בית קודם, לבני השני שהוא היום בעל משפחה בגיל 40 + אישה וילדים, או לנכדתי הראשונה שהיא בת 13 בכיתה ח', התשובה שלי היא ברורה.
ריכוז הנתונים נכון לפברואר 2016
| תאור | מספר בתי אב | זכאות למספר בתים | בתים לבית אב |
| בנים יורשים | 55 | 147 | 2.7 |
| בנים "יתומים" | 78 | 78 | 1 |
| נקלטים | 48 | 48 | 1 |
| נכדים חברים | 23 | 23 | 1 |
| סך הכל | 204 | 296 | 1.5 |
כיום לאחר שמרבית דור ההורים הלך לעולמו מחזיקה קבוצה קטנה יחסית של 27% מחברי קבוצת ה 400 ב 50% מהזכויות לדירה.
דיון על הנתונים
לא צריך להיות מומחה לאתיקה קיבוצית – חברתית בכדי לראות ולהבין שנוצר כאן מצב של אי צדק משווע! יתכן שבהתחלה רובנו לא הבין מה קורה, אבל היום כולנו חכמים וכולנו מבינים שבניית בית בקיבוץ מביאה בהשוואה לבניה במקום מקביל לחיסכון של כמיליון ₪. התחלנו כשווים בשנת 2002 וראו זה פלא היום בשנת 2016 יש בינינו כאלה ששווים הרבה הרבה הרבה יותר. הזכות לבניה בקיבוץ איננה רק עניין של יתרון כספי, זכינו והמקום הזה אהוב על בניו ויש לו כח משיכה אדיר. לא סתם רובם רוצים לחיות כאן.
שימו לב לדבר מעניין בשנת 2010 עשינו שינוי קל בתקנון ובו נכתב כי זכות הבניה לבן אחד עוברת גם לנינים. הכוונה לנינים של דור ההורים שהם הנכדים שלנו, דור הבנים. המשמעות היא שתנתן עדיפות לנכדים שהם כיום בגיל 0 עד 15 על פני בן שני שהוא כבר בשנות הארבעים לחייו והוא בעל משפחה עם אישה וילדים ועדיין ללא דירה. ובכן מה תהיה המשמעות של העדפת נין ראשון? נכון, הבנתם ,לבתי האב של דור הבנים היורשים יהיו שלושה נכדים בעלי זכות וזאת מכיוון שהם הכניסו שלושה בנים לחברות בקיבוץ, ואילו לבתי האב של דור הבנים "היתומים" יהיה כמובן רק נכד אחד בעל זכות. כך תשמר הפרופורציה הקשה של 3:1 גם בהמשך. ובחשבון פשוט לבית אב של דור הבנים היורשים יהיו 6 בתים בקיבוץ בעוד שלבית אב של דור הבנים "היתומים" יהיו רק 2 בתים.
אנחנו הרי איננו רובוטים, אנשים חושבים ומבינים אנחנו. בואו נעצור את הגלגל שטוחן אותנו. בואו נחשוב רגע מה ניתן לעשות כדי לתקן את אי השויון והעוולה.
יש לי פיתרון פשוט, לאחרונה קיבלנו אישור ל 150 בתי אב נוספים במשבצת הקיימת של הקיבוץ. בואו ננצל את ההזדמנות הזו ונקצה את עודף זכויות הבניה לבנים שניים של דור הבנים "היתומים" וגם לאלו של הנקלטים. צעד זה לא יגרום לשויון מלא חס וחלילה אבל יקטין משמעותית את הנזק הגדול שנוצר.
ובסיום שאלה לחברי דור הבנים "היתומים" והנקלטים, איפה אתם? למה לא נשמע קולכם? להערכתי זו ההזדמנות האחרונה, שלנו ושל בנינו, לקבל את מה שמגיע לנו לפי השכל הישר והצדק הבסיסי!
Share this post
כידוע, הנושא הוצף על ידי קבוצת חברים ובנים והוחתמה בקשה לפתיחת הדיון לבן שני למועצה ולאסיפה. חברי הקבוצה התבקשו להכין הצעה מפורטת והיא תובא לדיון בתקופה הקרובה.
במקביל, טרם הוחלט בקיבוץ האם ממשיכים לבנות את שכונה ג', לפני ה 150 הנוספים כיוון שטרם החלטנו באיזה מסלול להמשיך בשיוך הדירות.
אני מניח שהחלטה על יעוד 150 דירות ליתומים ולנקלטים תשפיע על העדפתם של חברים אלו למסלול שיוך מסוים וזה לחלוטין לגיטימי.
את הפלונטר הזה חייבים לפרום, רק מקווה שנדע לעשותו בנועם ובהתחשבות אחד ברעו כי בסך הכל מדובר על כסף גדול.
דרך אגב, מעולם לא הבנתי מדוע אומרים שהזכות לבנייה בגח"א שווה מיליון ש"ח. לבנות בית (בטבו) בתל מונד עולה בדיוק כמו לבנות בית בגבעת חיים, לבטח אם יידרשו תשלומים מופקעים לרמ"י.
אכן דברים חשובים ציין אורי מירון. 150 המגרשים הנוספים הם מבהחלט שינוי מבורך ומרענן.
אנו קוראים לאותם משפחות בעלי בנים שניים מקרב הנקלטים, ״היתומים״, ובנים שבנו בשכונה החדשה ואחיהם מבקשים גם הם להצטרף לקהילה ולבנות את ביתם , אנא הצטרפו אלינו לעצומה , ולערוך את השינוי המתבקש ליצירת צדק חברתי וקהילתי.
ניתן לפנות לאיתי למייל itaisindlis@gmail.com, ובנייד 054-6349550.
לאיתי – אין לי ויכוח אתך בנושא הנדון. אני מסכימה עם נימוקיו של אורי אותם "דיסקסנו" לא אחת בחוג המשפחה. אך יש לי ויכוח אתך בשל המונח עמו סיימת את תגובתך: "יצירת צדק חברתי". אם כן – צדק חברתי עבר מן העולם במקומותינו. אין דבר כזה. יש פה משתכרי מינימום, משתכרי ממוצע ובעלי הכנסה גבוהה. יש יורשי בתים, יורשי חשבונות בנק, משכירי דירות ועוד ועוד ווריאציות של "מתעשרים חדשים". אנחנו חיים בחברה מעמדית (כלכלית כמובן). אני מבקשת להאיר את עיניך: יש בינינו חברים שחשבון הבנק שלהם אינו מאפשר להם היתכנות כלכלית לבניית בית / לעזרה בבניית בית, ולו לבן אחד אפילו, זה לא פשוט. אולי כדאי לדבר על צדק היסטורי בנושא הנדון.
קראתי את המאמר של אורי בעניין.
בהחלט גם אני תומכת בשינוי ההחלטות הקודמות, כך שיווצר מעט יותר איזון בין ה"יתומים" לבין אלו שהוריהם האריכו ימים.
לטעמי אחת הדרכים לעשות זאת, זה לבטל לאלתר את ה"זכות" של דור ההורים לדירה בהרחבה.
כי מראש ברור שלהרחבה יכנסו נכדים או נינים. לא בנים. אמנם, יש מי שכבר מימשו את הזכות ואת הנעשה אין להשיב, אך כן ניתן לעצור את המשך התהליך. בטוחה שיהיו על כך הרבה מחלוקות כי אף אחד לא יוותר על זכות שניתנה לו, אך כל מי שעיניו בראשו מבין שהעוול הוא נוראי. הרי מי שהאריך ימים לא תרם יותר או פחות מאחרים לחיי הקהילה בעבר, ואין סיבה להפלות את בני משפחתו של מי שאיתרע מזלו ונפטר לפני היום הקובע. כמו כן צריך לברר שוב את זכויות משפחות גרושים/גרושות/ שגם להם משום מה זכויות כפולות מבתי אב רגילים.
בקיצור – יש לפתוח את הנושא לדיון מחודש ולחשוב הפעם באופן מעמיק יותר על כל ההשלכות לשנים רבות קדימה ולא רק באופן רגעי. וכן … ככל שנקדים בכך יהיה יותר קל. ואולי זו כן סיבה ראויה לדחות את בניית השכונה החדשה .